השם, תגיד לי מה לעשות!

חבר הכיר לי שיר מהסוג שנתקע בראש, והוביל אותי להרהורים על הצורך שלנו בדמות סמכות בחיינו

אולי יעניין אותך גם

חבר יקר לקח אותי לצד והשמיע לי שיר חדש. אני מתלבט אם לכתוב כאן את שם השיר מכמה סיבות. האחת, כי אינני מבקר מוסיקה ולא לסקירת השיר אני מתכוון להקדיש את הטור הזה. השניה, כי מדובר בשיר מהסוג הזה שנתקע לך בראש ולא עוזב, ולא יהיה זה הוגן מבחינתי לנצל אנשים ישרי דרך שכל חטאם הוא שעצרו לקרוא את הטור הזה, ולהדביק אותם בשיר כפי שהדביק אותי ידידי. אז אני מבקש, גם אם לא אתאפק ואזכיר כאן את שם השיר, בבקשה חישבו היטב לפני שאתם רצים לחפש אותו. מרגע שבחרתם להאזין לו, כל מחיר שתשלמו על כך הוא על אחריותכם הבלעדית.

שם השיר: KudshaBrichu. שם הלהקה: Shlepping Nachas.

תשאלו, אם אינני מבקר מוסיקה מדוע אני בוחר להביא את כל זה לכאן? ואשיב, בגלל שורה אחת פשוטה: קודשא בריך הוא, Tell me what to do. ובעברית: תגיד לי מה לעשות.

השורה הזו עוררה אותי למחשבה, שהעולם שלנו מתחלק לשניים. אלה שמחכים שיאמרו להם מה לעשות, ואלה שעושים.

זה יכול להיות בדברים הפשוטים ביותר, חבורת יהודים שמתקבצת בבית הכנסת ולא תתחיל עד…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?