מהי המשמעות של צמד המילים 'עבודה היברידית' – מעבר לרשות לא לצאת מהפיג'מה? ומה קורה כשאשת אברך פותחת מייל מהספה במקום לקרוא ספר? כשמנהל בצוות גלובלי מנסה להבין למה העובדות החרדיות שלו מתחבאות מאחורי לוגו בזום? ואיך כל זה קשור לפרומפטים, מרפסות בקורונה ותשוקה להיות קופאית?
"בתחילת הקורונה ראינו שיא של עבודה היברידית ואף עבודה לחלוטין מרחוק – מה שנקרא 'אול רימוט' – זה כמעט לא היה קיים בארץ, אבל אז זה נכפה על כולנו. הקורונה הייתה תקופה ששינתה לגמרי את כללי המשחק. מאז, בשנה־שנתיים האחרונות, רואים תנועה הפוכה – מגמה של חזרה הדרגתית למשרד. גם בארץ וגם בחו"ל, כולל בחברות ענק כמו גוגל ופייסבוק. זה מצמצם את אפשרויות העבודה שנפתחו בתקופת ההיברידיות, אבל לא מעלים אותן לגמרי. המודל נשאר – רק מתכווץ", אומרת יעל ליבוביץ־טננבאום, יועצת קריירה וסטורי־טלרית, בעלת 20 שנות ניסיון במשאבי אנוש וגיוס בארגונים פיננסיים וטכנולוגיים.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
העבודה ההיברידית שנכנסה לחיינו עת התהפכו החיים על כל אזרחי העולם עם פרוץ הקורונה – הצליחה לפתוח עולם שלם של הזדמנויות לאוכלוסיות שבעבר היו מחוץ למשחק – כמו נשים חרדיות תושבות פריפריה. נשים מהדרום ומהצפון, שבחיים לא היו מעלות על דעתן לנסוע חמש פעמים בשבוע לתל אביב – פתאום יכלו להגיע פיזית לעבודה יומיים בשבוע, ולעבוד בשאר הימים מהבית. השינוי הזה…
