טובים השניים: מקומם של חברים בחיינו

מה מקורה של החברות בחיינו? מהם המאפיינים הייחודיים של התפתחות קשרי חברות בציבור החרדי? ומה עושים כשחבר ותיק משנה כיוון דתי? שיח חברים

אולי יעניין אותך גם

הילדות זרם טוב, הם היו הורים נכונים ונפלאים, אבל אז הבן יצא מהחממה שלהם והגיע לישיבה קטנה ושם פגש לצורך הדוגמה חברים שמגיעים מבית עם אורח חיים שונה, למשל בית שיש בו סמארטפונים או מחשב ורואים ארץ נהדרת – ויש לזה השפעות מיידיות על עולם המושגים שלו ואז גם על תפיסות החיים שלו. זה כמעט בלתי אפשרי למנוע את זה או להתעלם מכך.

“היה לי ר“מ בישיבה, יהודי חשוב בוגר פוניבז‘, שסיפר לי שלפני שהבן שלו נכנס לחדר בישיבה הוא בדק מי חברי החדר, עשה בירור על המשפחות שלהם ברזולוציות מטורפות, כי הוא הבין שאין לו שום שליטה מהרגע שהבן שלו נכנס לחדר הזה. אם הוא נכנס לחדר בשעה 12 בלילה לישון ומפטפט עם חברי החדר עד 3 בלילה, הם יכולים לדבר על כל נושא שבעולם, ומבחינתו זה לא התאים לו. אפשר להסכים איתו או לחלוק עליו, אבל חייבים להודות שהוא הבין עד הסוף את הדבר הזה והמשמעות שלו. זה מה שקורה ב‘קבוצת השווים‘, ולחברים יש השפעה אדירה על נפש האדם. הם סוכני חיברות מן המעלה הראשונה“.

במה שונה השפעת קבוצת השווים בחברה החרדית מהשפעתה בחברה בכלל?

“בציבור החרדי כאמור זה בולט כי לא פעם יש פער מאוד מובהק בין הבית לבין הישיבה או הסמינר. בעולם החילוני בהרבה מאוד מקרים…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

מעגלי בריאה ושירה: "צבעים של שירה"

אחרי שנתיים סוערות בכל קנה מידה, בהן שכחנו ממש איך נושמים לרווחה, מגיע פסטיבל 'צבעים של שירה' המבקש להבין את מושג הנשימה וליצור מרחב של חיבור

חמישה גיבורים וישיבה

כשהספוילר הוא זה שמפתה אותך לקרוא את הספר, אתה מבין איך חמישה גיבורים הם בכלל אחיזת עיניים מהדבר האמיתי

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

חידושים,המצאות, ותורת החלקיקים 

תכירו משחק שפשוט אי אפשר להפסיק, ועוד אחד שמלמד אתכם על תורת החלקיקים, אבל לגמרי בכיף 

לדעת לספר סיפור

האסופה שלפנינו נועדה רק לתת טעם ולפתוח את עולם סיפוריו של קרליבך בפני מי שאינם מכירים אותו

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית?