חוסר ודאות, תקיעוּת, חשש; אלו שלושת הביטויים שחוזרים על עצמם בקרב כל מי שעניין גיוס המגזר החרדי נוגע לו.
תלמידי הישיבות, פוליטיקאים, רבנים, גורמים באקדמיה הפונים לחרדים – כולם מתארים חוסר ידיעה, חוסר יכולת לתכנן קדימה, וחשש מפני הבאות. התשובה לשאלה האם הממשלה תצליח להעביר חוק שיהיה מקובל על החרדים, יזכה לתמיכת הקואליציה ויעמוד במבחן בג"ץ היא 'אין לדעת' וערפל אי-הוודאות הולך ומכסה תחומים רבים יותר יותר.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
בחורי ישיבות ואברכים חוששים מכך שלא יוכלו להישאר לשבת וללמוד, ומי שמתכנן לצאת ללימודים מקצועיים או לעבודה חושש גם הוא לעשות צעד כזה, שכן כבר ראינו בחודשים האחרונים כי הצבא מאתר את מי שעזב את מסגרת הלימוד התורנית ושולח לו צו גיוס.
בצה"ל אכן נעשים מאמצים אדירים לגיוס חרדים והתאמת המסגרת אליהם, אך המספרים מדברים בעד עצמם – פחות מ-1,000 חרדים התגייסו בשנה האחרונה לצה"ל, רק מיעוט קטן מהם הם צעירים שהתגייסו לשירות קרבי, האחרים הם מתגייסים מבוגרים או כאלו שהתגייסו ליחידות עורפיות וטכנולוגיות.
"חוסר הבהירות בנושא גיוס חרדים תוקע מקלות בגלגלי השילוב בתעסוקה", אומר עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמ"ח – קידום מקצועי חרדי, "אנחנו רואים יותר ויותר צעירים חרדים, כאלה שפנו אלינו בעבר למרכזי כיוון ברחבי הארץ או כאלה שרוצים לפנות ולהתחיל תהליך, שמעדיפים כעת לשבת על הגדר ולא מתקדמים עם תכניות לימודים, הכשרה מקצועית או השתלבות מעשית בעבודה, כי הם אינם יודעים מה ילד יום. זו עשויה להיות נסיגה מצערת אחרי שנים של התקדמות בשילוב חרדים בשוק העבודה".
לדברי יוסטמן, צה"ל מצידו עושה מאמצים ומציע מסלולים שמשלבים שירות עם הכשרה מקצועית, אבל עבור צעירים חרדים רבים, השירות הצבאי אינו בא בחשבון. "כפועל יוצא, תכניות כאלו אינן רלוונטיות עבורם – גם אם הם רוצים לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד, הם לא יעשו זאת דרך שירות צבאי שנוגד את אורח חייהם ואת הוראת רבותיהם.
"בשנים האחרונות נוכחנו שניתן לשלב חרדים בעבודה בלי לפגוע באורח החיים שלהם. נוצר אמון הדדי בין מעסיקים לעובדים החרדים, ואחוז התעסוקה החל לעלות. עכשיו כל ההישגים הללו בסכנה".
המצב הקיים, לדבריו, עתיד לפגוע במשק כולו. "אנחנו בקמ"ח שומעים לאחרונה חרדים רבים שאומרים 'למה לי להתחיל ללמוד מקצוע או תואר אם מחר יקראו לי להתגייס?'. זה מצב שפוגע לא רק בפרנסה של המשפחות החרדיות, אלא במשק כולו שמפסיד עובדים טובים ומוכשרים. למרות כל הקשיים, אנחנו מקווים שיימצא פתרון שיאפשר לחרדים להמשיך להשתלב בעבודה בדרך שמתאימה להם ולאורח חייהם".
"עלולים לפספס משהו גדול"
"החברה החרדית בארץ נבנתה במשך שנים רבות כתוצאה מהאיסורים שחלו עליה", אומר גורם הבקיא בפרטים ופועל יחד עם משרדי ממשלה כדי לשנות דברים, הן מול החברה החרדית והן מול מקבלי ההחלטות. בגלל רגישות הדברים הוא ביקש לשמור על עילום שמו. "עד 2014, לגבר חרדי אסור היה לרכוש השכלה גבוהה ואסור היה לעבוד המון שנים, כך למעשה בעצם בנינו כאן חברה חרדית, שהיא שונה במאפיינים מחברות חרדיות אחרות בחו"ל. בגלל הסיפור הצבאי. כרכנו שני נושאים, צבא עם תעסוקה, וזה הביא אותנו עד הלום".
אותו גורם מאמין שבעוד המדינה עסוקה בגיוס חרדים, צריך, מבלי להתעלם מחשיבות הגיוס, להסתכל גם על התמונה הכוללת. "אם אנחנו מסתכלים רק על נתוני הגיוס, ולא רואים את התמונה הכוללת, אנחנו עלולים לפספס משהו גדול. בסוף, האתגר האמיתי הוא לשלב את החרדים בחברה ובכלכלה. אם אנחנו רק נציב יעדים של גיוס X או Y גברים, אנחנו יכולים להחטיא את המטרה הגדולה – שאנשים חרדים יוכלו לרכוש השכלה ולעבוד, ואם אנחנו גורמים לכך שגבר לא יוכל עד גיל 26 לצאת לעבוד ולצאת ללמוד, זו בעיה. ברור שהנושא הצבאי הוא נושא כואב מעין כמוהו וצודק, אבל צריך לחשוב איך לעשות את זה חכם, ובסוף להגיע למצב שהחרדים ישתלבו בחברה ובכלכלה".
ואולי שער הכניסה הזה יכול להיות הצבא עצמו?
"הצבא באמת יכול להיות שער כניסה מדהים לתעסוקה, ולהשלמת פערים, אבל זה לא קורה. הצבא עושה מאמצים, אבל בינתיים זה לא מספיק מצליח. במשך המון שנים, חיילים חרדים עשו בשנת השירות השלישית שלהם 'שנת משימה', שנה של השלמת בגרויות וסוג של מכינה עם לימוד של מיומנות יסוד, כדי שיוכלו להשתלב בחברה הישראלית בצורה מיטבית, וזה לא עבד. יש שם שיעורי נשירה גבוהים. היו שם בעיות טכניות וזה פשוט לא עבד טוב. הצבא יכול להיות כלי אדיר למוביליות, להשלמת פערים, אבל זה לא עובד. יש כאן אתגר גדול וגם הזדמנות גדולה, וצריך לחשוב איך לעשות את זה טוב יותר".
כמי שמכיר את התהליכים במשך שנים, הוא אומר שלמרות הרבה רצון טוב שקיים במדינה, ותקווה אמיתית לשילוב חרדים, בפועל אין הבנה אמיתית והיכרות עמוקה עם המגזר החרדי.
"כל מדיניות ממשלתית חייבת להבין היטב את החברה החרדית. אתן לדוגמה עיוות שקיים בחוק הגיוס, עיוות שולי שהיה קיים במשך המון שנים עד שהחוק הזה בוטל. בעבר היה ניתן להשלים לימודים לבגרות על חשבון מכסת שעות הלימודים בישיבה או בכולל עד 15 שעות בשבוע, אבל, וכאן בא האבל הגדול, צריך לקבל אישור של ראש הישיבה או הכולל שאכן אותו תלמיד לומד לבגרות. עכשיו איזה ראש ישיבה יחתום על דבר כזה? ברור שמי שכתב את זה לא מכיר את החברה החרדית, ולא מבין איך היא עובדת. אתה רוצה אישור? תבקש אישור מראש המכינה.
"לכן אני בא וטוען שכל מדיניות ממשלתית כללית, שנוגעת לחברה החרדית, חייבת להיות עם הבנה עמוקה על ההתנהגות של החברה, איך היא חושבת, איך היא נראית. לעשות את זה במנותק מההבנה, זה נורא ואיום. לפעמים אני נדהם מאי־ההבנה הממשלתית בנושא הזה. הלוואי שהיו יותר אנשים שמבינים ומכירים יותר את הדברים, ואיפה המדיניות יכולה רק לפגוע ולתמרץ הפוך וכן הלאה".
לדברי הגורם, לצד בניית תהליכי עומק והובלת שינויים חברתיים כמו הכנסת לימודי ליבה ליותר מוסדות חרדים, צריך לפתור את הבעיה של עשרות אלפי צעירים חרדים התקועים כעת ללא שירות צבאי, ללא השכלה וללא יכולת תעסוקה.
"ברור שדרך המלך היא לעשות עכשיו תוכניות לדור הצעיר, אבל בסוף יש לנו כאן מספר עצום של צעירים בוגרי החינוך החרדי שהם לא הולכים לשום מקום, וחייבים לתת להם הזדמנות שנייה, הזדמנות להשלים פערים. אם זה מכינה או פשוט להשלים בגרות אפילו אקסטרנית.
"באקדמיה יש להם המון חסמים – לימודיים, כלכליים, תרבותיים. המסלול הזה לא מותאם לחברה החרדית, זה לא בנוי נכון. היום, כשאתה רוצה להיכנס לאקדמיה, אתה צריך להחליט מה אתה הולך ללמוד, איפה אתה הולך ללמוד, ואז להתחיל מכינה. עכשיו, איך אדם שבכלל לא למד כלום, יכול לקבל החלטה מה הוא הולך ללמוד? לכן, לצד ההשקעה בתוכניות עתידיות, צריך להסתכל גם על האנשים, שהם לא הולכים לשום מקום והם כאן. ולהשקיע בהם".
"תרחיש של גיוס ותעסוקה"
בכנס מיוחד שהתקיים לאחרונה במסגרת אוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי) נדונו ההיבטים הכלכליים בהקשר של גיוס חרדים לצבא. בכנס השתתפו חוקרים, נציגי משרדי ממשלה, נציגים מהמגזר החרדי ופעילים חברתיים הפועלים לשינוי.
ד"ר הלה אקסלרד, מנהלת המרכז למדיניות כלכלית של החברה החרדית במכון אהרן למדיניות כלכלית, שפועל במסגרת האוניברסיטה, אומרת כי בעשור האחרון ישנה עלייה של 4.5 אחוזים בהכנסה מעבודה לנפש במגזר החרדי (נשים וגברים) בין הגילאים 25–44, כאשר מרבית העלייה היא הודות לגברים חרדים, זאת בשל עלייה בהשכלה, עלייה בתעסוקה ובעיקר עלייה בשכר.
אקסלרד הציגה בכנס גידול מעודד בשיעורי התעסוקה. בעוד בשנת 2002 היה מצב תעסוקת הגברים החרדים בשפל – רק 28 אחוז מהגברים החרדים בני 25–44 עבדו. מאז, האחוזים במגמת עלייה, עד לשיעור של למעלה מחמישים אחוז גברים חרדים עובדים.
מה השתנה?
"מלבד שינוי מדיניות של הממשלה שעודדה יציאה לעבודה, באמצעות קיצוץ קצבאות ועידוד תעסוקה, אנחנו רואים קפיצה של 15 נקודות אחוז בין השנים 2014–2016. בשנת 2014 שר האוצר יאיר לפיד החליט על 'ריקון הבריכה' – כלומר הוא קבע שכל מי שהוא מעל גיל 22, יכול לעזוב את הישיבה מבלי להתגייס.
"עוד שינוי שהיה בשנים האלו ותרם לעלייה בתעסוקה, הוא הורדת גיל הפטור ב-2016. שינויים כאלה ושינויים נוספים שהיו, הביאו לעלייה משמעותית בתעסוקה שהתמידה מאז ונשארה בשנים האחרונות סביב פלאטו של כ-50%. מה שמוביל אותנו למחשבה שאולי החיבור הזה בין החובה לשבת וללמוד רק כדי להשיג דיחוי משירות צבאי, גורמת לזה שהרבה גברים חרדים בוחרים או נאלצים להישאר בכולל לפחות עד גיל 26, גיל הפטור היום, בלי שהם יכולים לרכוש השכלה או להשתלב בתעסוקה או הכשרה המקצועית. לפיכך עמדתנו היא שצריך לנתק את הקשר הזה, לפיו אם לא מתגייסים חובה להישאר בישיבה".
לאן הדברים לדעתך הולכים מכאן?
"אפשרות ראשונה היא שהמצב ימשיך בדיוק כמו שהוא היום. שרוב הגברים החרדים לא יתגייסו ועדיין יחויבו לשבת וללמוד בערך 45 שעות בשבוע בישיבה עד גיל 26. במצב הזה, אם נקפוץ עשור קדימה, הדבר היחיד שישתנה הוא הרכב האוכלוסייה. ואז אנחנו נישאר באותו מצב שאנחנו רואים היום, שיעור תעסוקה של גברים חרדים סביב 51 אחוז.
"אני רוצה להציע תרחיש אחר, קראתי לו תרחיש של גיוס ותעסוקה. בתרחיש הזה הצבא שולח צווי גיוס לכולם. חלק מהחרדים מתגייסים, ומי שלא מתגייס יכול לעסוק במה שהוא רוצה. הוא יכול לעבוד, הוא יכול ללמוד, הוא יכול לרכוש השכלה מקצועית או להישאר וללמוד בכולל.
"במצב כזה גברים חרדים יוכלו, אם הם ירצו, להשתלב בתעסוקה ובהשכלה הרבה יותר מוקדם. כמו שהיום עושים גברים בני 26 ומעלה. במצב כזה לפי התרחישים הכלכליים שערכנו (בהתבסס על סקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שיעור התעסוקה של גברים חרדים יעלה מ-51 אחוזים ל-66 אחוזים. כמו כן תהיה עלייה של 7 אחוזים בשכר של חרדים מועסקים. אם נסתכל על סך הכול חרדים וחרדיות, ההכנסה מעבודה לנפש תעלה באחוז בכל שנה.
"אפשר להניח הנחה אחרת, לפיה עצם הידיעה של הגברים החרדים שהם יכולים לצאת מוקדם יותר לשוק העבודה, בין עם שירות בצבא או בלעדיו, תפתח את האפשרות ואולי הרצון לרכוש השכלה מקצועית עוד לפני כן. מעבר לכך, גם גיוס לצבא נותן מיומנויות וכישורים שיכולים לשמש בשוק העבודה. מהלך כזה, של גיוס והשכלה, יוביל לעלייה של שיעור התעסוקה של הגברים החרדים ל-70 אחוז. והגידול בשכר יהיה 14 אחוז.
"אם נסתכל על סך כל השינוי בהכנסה מעבודה לנפש, היא תעלה ב-2 אחוז בכל שנה עד 2035. אז אם בעשור הקודם הייתה עלייה של 4.5 אחוז, בשני התרחישים שהצגתי תהיה עלייה של אחוז או 2 אחוז בהכנסה מעבודה לנפש, וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון גידול בשכר. ראינו גידול בשכר בעשור האחרון. וגם צפוי להיות בעשור הבא, כתוצאה משיפורים טכנולוגיים, צבירת ותק בתעסוקה, ומעלייה בפריון.
"בהנחה שתהיה אותה עליית שכר שהייתה בעשור הקודם, בעשור הבא נהיה במצב הרבה יותר טוב, שבו הקצב של הגידול בהכנסה לנפש יהיה 4 או 5.5 אחוזים (לפי התרחיש אותו מניחים). וזה עוד לפני איזשהו שינוי אצל הנשים החרדיות. אם נסתכל על כלל המשק, קצב השינוי השנתי בהכנסה מהעבודה לנפש, משמש כאומדן לגידול בתוצר לנפש. ובמצב שלא יהיה שינוי לעומת היום, תהיה ירידה בתוצר לנפש. כל תרחיש של גיוס ותעסוקה או גיוס והשכלה, יוביל למצב טוב יותר, שבו תצטמצם הירידה בתוצר לנפש".
בשורה התחתונה, הנתונים שלה מדגימים שניתוק הקשר בין הגיוס לבין החובה לשבת וללמוד תוביל לצמיחה כלכלית, גם של החברה החרדית וגם של המשק כולו.
בפרקטיקה, אלו המלצות מדיניות גיבשתם במכון?
"בתחום של גיוס, קודם כל, מסלולי שירות מותאמים לחברה החרדית, גם כאלו שמאפשרים לרכוש השכלה ומיומנויות וכישורים רלוונטיים לתעסוקה. בתחום של השכלה, יש לנו סט שלם של המלצות: לחזק השכלה מקצועית, השכלה טכנולוגית והשכלה אקדמית בעיקר לגברים, אך גם לנשים מהחברה החרדית. ובתחום של תמריצים כלכליים, שיכולים להשפיע בצורה נרחבת על התנהגות ובחירה של אנשים בכלל האוכלוסיות, אנחנו מתייחסים גם להסרת תמריצים שליליים לתעסוקה, יחד עם הוספת תמריצים חיוביים לתעסוקה ולעידוד הגיוס לצבא".
"האירוע חייב להסתיים בגיל מאוד צעיר"
אל דבריה של אקסלרד מצטרף גם ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "העיקרון בחוק הגיוס שלפיו גיל הפטור יהיה 26, גרוע מאוד מבחינת כניסה לתעסוקה, ובוודאי לתעסוקה איכותית", הוא אומר. "בגיל 26 הסיכוי שגבר שאין לו הכשרה לא תורנית יוכל ללכת לקדם-מכינה ואז למכינה ואז ללימודים אקדמיים ואז להשתלב בתעסוקה הוא נמוך מאוד. זה מסלול של 5 שנים בשלב בחיים שאותו אדם – הרבה פעמים כבר נשוי ואבא לילדים – כבר חנוק להרוויח כסף.
"מעבר לזה, בני 26 לא מקבלים עדיין פטור, עד שהכנסת לא תסדיר את זה. הצבא יכול לקרוא לאנשים לשירות סדיר עד גיל 30. אז אומנם מותר להם לצאת לעבודה, אבל עקרונית הם במצב שהם חייבים ללכת לשירות צבאי. הם לא קיבלו פטור מזה. ולכן זה גם בעייתי בהקשר של יציאה לשוק עבודה ולהשכלה גבוהה. באקדמיה למשל, מי שלא קיבל פטור מוסדר משירות צבאי לא יוכל לקבל מלגה. חלק גדול מהסטודנטים החרדים, אם לא רובם, נעזרים כיום במלגות כדי לצלוח את הפן הכלכלי של הלימודים לתואר.
"אז העדר מלגות גם כן מקשה על היכולת להשתלב בתעסוקה איכותית. יש פה באמת שורה של דברים שמושכים לכך שהמצב הקיים הוא לא טוב בהקשר של קידום השכלה גבוהה ותעסוקה".
לדברי מלאך, הצעד בו נקט הצבא בשליחת צווים דווקא לאוכלוסייה העובדת והלומדת, למרות שהוא הגיוני, הוא טעות. "הצבא החליט לטרגט את האוכלוסייה העובדת ואת האוכלוסייה שהולכת ללימודים אקדמיים. יש בזה היגיון כמובן להגיד 'מי שלא לומד בישיבה או בכולל הוא יותר זמין לשירות צבאי', אבל זו טעות בגלל שההנחה הייתה שאם אנחנו נפנה אל אותם אנשים, הם יבואו. ולא כך היא.
"החברה החרדית יצרה התנגדות גורפת לכל גיוס, ואז התוצאה הייתה של כישלון כפול – כישלון אחד שאנשים לא התייצבו, או יותר נכון התייצבו רק 15% מהאנשים שקיבלו צו, אבל הכישלון השני הוא האפקט המצנן שהדבר הזה יצר. ברגע שצעירים חרדים ידעו שמי שהולך לעבוד או ללמוד מקבל צו, אז מטבע הדברים הם נזהרים לא לעשות את זה".
מלאך אומר כי במצב הקיים יש אבסורד. "החל מהחודש הבא (מרץ 25), כיוון שחל על כולם חוק שירות ביטחון, הם לא צריכים להיות בישיבה. יש פה איזה היבט אבסורדי במציאות הקיימת, הרי עד עכשיו כדי לקבל דחיית שירות היית צריך ללמוד בישיבה ובכולל. עכשיו אין דבר כזה, אין סטטוס דוחה שירות, כולם חייבי שירות.
"ישנו צו פוקד שבעצם בא ואומר: 'אתם כולכם חייבים גם אם לא קראתי לכל אחד באופן פרטי', אבל בפועל מי שלא קיבל צו גיוס, לא מתייחסים אליו כאל משתמט או עריק. לכן מהחודש הבא יהיה משתלם לאברכים לעבוד. החל מהחודש הבא אי אפשר יהיה לקבל סבסוד במעונות היום אם אתה אברך. בית המשפט העליון קבע שהסטטוס של דוחי שירות בוטל. לכן כל המלש"בים החרדים לא יוכלו החל מסוף פברואר לקבל סבסוד במעונות היום מתוקף זה שהם דוחי שירות, אבל הם עדיין יוכלו לקבל את זה מתוקף זה שהם עובדים".
אבל אם הם יעבדו הם ודאי יקבלו צווי גיוס
"זה נכון שיש פה סיכון מסוים. כי הרי זה לא סתם לצאת לעבוד אלא לצאת לעבוד עם תלוש. לכן בעיניי כל המצב הזה הוא כיוון גרוע מאוד וצריך להגיע למצב שבו בעצם חובת השירות או גיל הפטור קורים בגיל צעיר מאוד – עד 21. עמדתי האישית שכולם חייבים בגיוס למעט מי שיקבל פטור בעקבות הצטיינות, אבל בכל מקרה כל האירוע צריך להסתיים בגיל מאוד צעיר כדי שמי שלא משרת יוכל לצאת לעבוד או ללמוד בגיל צעיר".
תעסוקה מוטת ביטחון – פתרון אפשרי?
"פרנסה היא גשר לישראליות, צבא ההגנה זקוק לאלפי תומכי לחימה, אנחנו היום גם באמ"ן גם בתקשוב יודעים לתת מאות ונגיע גם לאלפים בקרוב, בואו נשתמש בגיוס בצה"ל כדרך לעזור לחברה החרדית לשמר את אורחות חייה ולתת לה פרנסה". כך אמר יו"ר 'קודקוד', אורי אייזנברג, במהלך דיון שהתקיים לאחרונה בוועדת חוץ וביטחון בכנסת.
"גייסתי נינים של גדולי ישראל, בנים של שרים חרדים, חסידי סאטמר, קרלין, צאנז, בוגרי סלבודקה, פוניבז', חברון. אם אנחנו רוצים להביא חרדים לצה"ל, צריך לחשוב איך", אמר אייזנברג. בנוסף, הוא סיפר שבשיחות סגורות עם גדולי ישראל הם לא הצליחו להציג לו פתרון לבעיה, וכששאל אחד מהם: "מה יהיה?", הוא ענה לו: "אני לא יודע. המשיח יבוא.
"אני כל הזמן מדבר עם גדולי ישראל, כשיושבים איתם בחדר, אין להם תשובה. אני שואל אותם: 'עזבו חילונים, מה ההצעה שלכם לעתיד מדינת ישראל?'. אני מתבייש להגיד את התשובות. אחד מגדולי ישראל אמר לאחרונה: 'אנו ציבור של ילדים, לא נצליח לפתור את הבעיה בעצמנו'".
אבל יש גם מי שחושב שהקשר בין צה"ל והפרנסה צריך לעבוד אחרת כשמדובר בציבור החרדי. "ניתוק הקשר בין צרכי הביטחון של המדינה ובין צרכיה הכלכליים הוא הכרחי לא רק עבור האינדיבידואל החרדי, או אפילו החברה החרדית, אלא עבור המשק הישראלי כולו", אומר פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית. "במקום להמשיך ולכבול את הגבר החרדי המעוניין לצאת לשוק התעסוקה, המדינה צריכה לעשות מה שביכולתה על מנת לסייע לו, בהכשרות רלוונטיות, בהשלמת פערים ובהקניית מיומנויות.
מה הפתרון שאתם מציעים?
"אם כבר כורכים, ואפשר לכרוך, ביטחון ותעסוקה או ביטחון וכלכלה, אז צריך לעשות את זה נכון. לקחת את הפוטנציאל האנושי שיש בחברה החרדית ולרתום אותו לתעסוקה שהיא מוטת ביטחון. אומנם מדובר בתעסוקה, אבל היא תורמת לאתגרי הביטחון שהמדינה מתמודדת איתם, בעיקר כעת אחרי ה-7.10 כשברור לנו שנצטרך להגדיל את הייצור בתעשיות הביטחוניות בישראל.
"במסגרת 'תכנית הבכירים: 2030', שנכתבה באמצעות המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית עבור פורום 'חרדים לביטחון ישראל' שהוקם על ידי קרן פלאי, אנחנו מציעים תכנית אסטרטגית לאומית לרתימת החברה החרדית – גברים ונשים – לאתגרים המשלבים בין ביטחון לתעסוקה.
"התכנית מציעה שהמדינה תרתום את כל ההכשרות התעסוקתיות המוקצות לחברה החרדית לטובת תעסוקה מוטת ביטחון – בין היתר במסגרת התעשיות הביטחוניות השונות, וזאת מתוך הכרה בצורך המשמעותי שקיים בגופים אלה לעובדים מוכשרים.
"מלחמת חרבות ברזל חידדה את החשיבות שיש בייצור עצמי ישראלי, בעיקר בתחומי התעשייה הביטחונית, והביקוש לעובדים בגופים אלה גבוה באופן משמעותי מההיצע הקיים. התכנית מציעה לרתום את החברה החרדית לאתגרים אלה, תוך פיתוח של תוכניות הכשרה והקניית מיומנויות נדרשות, ובשיתוף עם התעשיות הביטחוניות והממשלה".
באלו הכשרות מדובר בפועל?
"מדובר בהכשרות במגוון רחב של תחומים החל מרצפת הייצור ועד למהנדסים, שבעצם מיועדות לאוכלוסייה החרדית. גם במסגרת תוכניות כמו 'קודקוד' או 'עתידה', או לעבודה במערכות ביטחון שהן לא דרך צה"ל. יש כאן אוכלוסייה איכותית, ויש אתגרים רבים למדינת ישראל, במקום להמשיך ולריב, בואו נחשוב איך ליצור פתרון שיקדם את שני הצדדים".
