חוסר ודאות, תקיעוּת, חשש; אלו שלושת הביטויים שחוזרים על עצמם בקרב כל מי שעניין גיוס המגזר החרדי נוגע לו.
תלמידי הישיבות, פוליטיקאים, רבנים, גורמים באקדמיה הפונים לחרדים – כולם מתארים חוסר ידיעה, חוסר יכולת לתכנן קדימה, וחשש מפני הבאות. התשובה לשאלה האם הממשלה תצליח להעביר חוק שיהיה מקובל על החרדים, יזכה לתמיכת הקואליציה ויעמוד במבחן בג"ץ היא 'אין לדעת' וערפל אי-הוודאות הולך ומכסה תחומים רבים יותר יותר.
בחורי ישיבות ואברכים חוששים מכך שלא יוכלו להישאר לשבת וללמוד, ומי שמתכנן לצאת ללימודים מקצועיים או לעבודה חושש גם הוא לעשות צעד כזה, שכן כבר ראינו בחודשים האחרונים כי הצבא מאתר את מי שעזב את מסגרת הלימוד התורנית ושולח לו צו גיוס.
בצה"ל אכן נעשים מאמצים אדירים לגיוס חרדים והתאמת המסגרת אליהם, אך המספרים מדברים בעד עצמם – פחות מ-1,000 חרדים התגייסו בשנה האחרונה לצה"ל, רק מיעוט קטן מהם הם צעירים שהתגייסו לשירות קרבי, האחרים הם מתגייסים מבוגרים או כאלו שהתגייסו ליחידות עורפיות וטכנולוגיות.
"חוסר הבהירות בנושא גיוס חרדים תוקע מקלות בגלגלי השילוב בתעסוקה", אומר עו"ד אברהם יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמ"ח – קידום מקצועי חרדי, "אנחנו רואים יותר ויותר צעירים חרדים, כאלה שפנו אלינו בעבר למרכזי כיוון ברחבי הארץ או כאלה שרוצים לפנות ולהתחיל תהליך, שמעדיפים כעת לשבת על הגדר ולא מתקדמים עם תכניות לימודים, הכשרה מקצועית…
