להיות איכר בארץ ישראל: סיפורו של מרדכי דיסקין

סיפורו של מרדכי דיסקין שחלם להיות איכר בארץ ישראל, הצטרף למייסדי פתח תקווה והיה מהחקלאים העיקשים שנאחזו באדמותיה. הוא נאבק בשודדים ערבים, היה מהדוברים הבולטים בעד קיום מצוות השמיטה כצורתה במושבות החדשות בארץ ישראל, פעל להקמת חינוך תורני במושבה, וכל שנותיו כחקלאי וכבעל־מלאכה למד ולימד תורה. חיבורים קצרים שפרסם מספקים הצצה נדירה למאורעות אותה תקופה מנקודת המבט של חקלאי פשוט ושלם באמונתו

אולי יעניין אותך גם

מרדכי דיסקין לא היה איש ציבור מלא כריזמה שסחף אחריו רבבות, הוא לא היה אסטרטג ממולח של מדיניות ציבורית או יזם של תכניות גדולות, והוא גם לא היה כותב מחונן שהתנסח בקפידה.

הוא היה יהודי פשוט.

יהודי של צורה שקבע עיתים לתורה כל ימיו ואף מסר שיעור גמרא יומי. יהודי ירא שמים שהיה מהלוחמים בעד קיום השמיטה כצורתה במושבות בארץ ישראל. ועם כל זאת, יהודי פשוט.

חלומו הגדול, אותו זכה להגשים, היה להיות איכר בארץ ישראל.

מסורת חקלאית מגרודנא

מרדכי דיסקין נולד בגרודנא (הורדנא) שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו היה מגדל ירקות, והבן מרדכי נולד לתוך העולם החקלאי, שהיה זר לרוב היהודים בגולה. עד גיל 13 למד בישיבה, ואז נדרש לסייע לאביו בעבודה החקלאית. בגיל 17 נשא לאשה את דינה, בנה להם בית ופתח חנות. לימים סיפר כי המקובל אז היה "שבמדינת ליטא עוסקות הנשים במסחר, ועוד יותר הרבה מהגברים", ומסיבה זו הייתה דינה אחראית על ניהול החנות, ומרדכי עסק בגידול ירקות. בחיבורו שפרסם בארץ ישראל מתאר מרדכי את הלימוד המשותף של בעלי גינות הירק בעיירה, בלילות שבת ובלילות החורף הקרים. תקופה זו בחייו נמשכה למעלה מעשרים שנה. עד שאירוע מסעיר שהתרחש בארץ ישראל – הקמתה של המושבה החקלאית הראשונה, פתח תקווה (לתיאור הקמת המושבה וחיי אחד ממייסדיה, ראו…

הקריאה למנויים בלבד

אולי יעניין אותך גם

לקט, שכחה ופאה

יצירתה של סיגל מאור מבטאת תהליך סיזיפי המזכיר את המודל של ספירת העומר - הבונה עקב בצד אגודל, יום אחר יום ושבוע אחר שבוע, קומה במהלך הרוחני מפסח ועד שבועות

החינוך ליהדות בעת הזו

מי שרוכש ידע רב מבלי שהידע משפיע עליו, נקרא בשם הגנאי 'חמור נושא ספרים'. לימוד התורה צריך להיות מכוון אפוא אל התכלית: ללבן ולהוציא מתוכה את הדרך הנכונה לתיקון המעשים וליישור המידות

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

האנטישמיות החדשה והמרחב היהודי הרעיוני

טבח שמחת תורה עורר את החברה הישראלית לחשב מסלול מחדש. כמו המרחב הפיזי שלנו, הנבדל ונפרד בהכרח מזה של אומות העולם, כך המרחב הרעיוני שלנו חייב להיות נבדל. עליו להיות יהודי – מושתת ומבוסס על יסודות עצמאיים של העם היהודי

משה שפר

מגזין

ישיבות תיכוניות חרדיות: שילובים, ניגודים וחיבורים

לאחר עשור של צמיחה מואצת במספר הישיבות התיכוניות החרדיות, לראשונה הן מתאגדות ומשתפות פעולה. הכנס השנתי מבית האיגוד החדש חשף את הניגודים האידיאולוגיים והפרקטיים בין הישיבות השונות, אך גם אפיקים לשיתוף פעולה. משה שפר השתתף בכנס והביא את הקולות

נעם לב

לגדול עם תשובה

לגעת בכאב שלהם

אני מאמין שבלי קשר לדעתכם בסוגיית הגיוס, בעד או נגד או חלקית או מה שלא יהיה - אנחנו צריכים להתרגל לכאוב את כאב החיילים, הפצועים וההרוגים, כאב המשפחות, הכאב של עם ישראל

שונאים אותנו, כאן ושם

סיפורו של קומיקאי שכתב ספר רציני וכאוב, המהווה כתב אישום נוקב על אנטישמיות בשמאל הפרוגרסיבי בעולם, אך לא תורגם לעברית משום שהישראלים לא התחברו לניתוק שלו עצמו מישראל. ואז הגיע השביעי באוקטובר והפך לו את החיים

כניסת מנויים

כניסת מנויים