להיות איכר בארץ ישראל: סיפורו של מרדכי דיסקין

סיפורו של מרדכי דיסקין שחלם להיות איכר בארץ ישראל, הצטרף למייסדי פתח תקווה והיה מהחקלאים העיקשים שנאחזו באדמותיה. הוא נאבק בשודדים ערבים, היה מהדוברים הבולטים בעד קיום מצוות השמיטה כצורתה במושבות החדשות בארץ ישראל, פעל להקמת חינוך תורני במושבה, וכל שנותיו כחקלאי וכבעל־מלאכה למד ולימד תורה. חיבורים קצרים שפרסם מספקים הצצה נדירה למאורעות אותה תקופה מנקודת המבט של חקלאי פשוט ושלם באמונתו

אולי יעניין אותך גם

מרדכי דיסקין לא היה איש ציבור מלא כריזמה שסחף אחריו רבבות, הוא לא היה אסטרטג ממולח של מדיניות ציבורית או יזם של תכניות גדולות, והוא גם לא היה כותב מחונן שהתנסח בקפידה.

הוא היה יהודי פשוט.

יהודי של צורה שקבע עיתים לתורה כל ימיו ואף מסר שיעור גמרא יומי. יהודי ירא שמים שהיה מהלוחמים בעד קיום השמיטה כצורתה במושבות בארץ ישראל. ועם כל זאת, יהודי פשוט.

חלומו הגדול, אותו זכה להגשים, היה להיות איכר בארץ ישראל.

מסורת חקלאית מגרודנא

מרדכי דיסקין נולד בגרודנא (הורדנא) שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אביו היה מגדל ירקות, והבן מרדכי נולד לתוך העולם החקלאי, שהיה זר לרוב היהודים בגולה. עד גיל 13 למד בישיבה, ואז נדרש לסייע לאביו בעבודה החקלאית. בגיל 17 נשא לאשה את דינה, בנה להם בית ופתח חנות. לימים סיפר כי המקובל אז היה "שבמדינת ליטא עוסקות הנשים במסחר, ועוד יותר הרבה מהגברים", ומסיבה זו הייתה דינה אחראית על ניהול החנות, ומרדכי עסק בגידול ירקות. בחיבורו שפרסם בארץ ישראל מתאר מרדכי את הלימוד המשותף של בעלי גינות הירק בעיירה, בלילות שבת ובלילות החורף הקרים. תקופה זו בחייו נמשכה למעלה מעשרים שנה. עד שאירוע מסעיר שהתרחש בארץ ישראל – הקמתה של המושבה החקלאית הראשונה, פתח תקווה (לתיאור הקמת המושבה וחיי אחד ממייסדיה, ראו גליון 18), הביא למפנה בחייו.…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?