לצחוק מבעד לדמעות: תפקידו של הומור בימים אלו

מה תפקידו של ההומור בימים אלו? אלו צרכים הוא משרת? והאם בכלל מותר לצחוק בשעות מרות כגון אלו? על הומור בשנות השואה ובימי מלחמה, הומור כמנגנון התמודדות פסיכולוגי, והאופן בו אנו משתמשים בהומור כדי להתמודד עם החרדה והקושי של ימים אלה

אולי יעניין אותך גם

לצד תמונות הזוועה וסרטוני האימה ששטפו את הרשת מאז טבח שמחת תורה, צפו ברשתות החברתיות בשולחנות השבת ובדרך מן התפילה אל הבית גם לא מעט הפוגות ואתנחתות של הומור סביב האירועים הקשים, הבדיחות וקטעי הסאטירה הקלים לא החליפו את מצב הרוח הכללי, ואווירת המועקה תפסה נתח נכבד וזהה בלב הקולקטיבי הישראלי. ועם זאת, טיפות ההומור והשחוק הקלות הפכו – לא  בימי ההלם הראשונים – אך עם התקדמות ימי המלחמה, לזרם גובר והולך לצד העצב והדאגה.

מה תפקידו של ההומור בימים אלו? אלו צרכים הוא משרת? והאם בכלל מותר לצחוק בשעות מרות כגון אלו? האם יש גבול שאותו אסור לחצות? הקוראים מן הסתם כמו גם העורך הראשי יפנו אותי לפסיכולוג, הפרסונה שעוסקת בחקר נפש האדם ושעשויה להתחקות אחרי תפקידו של ההומור בימים בהם מאותגר הרגש האנושי כפי שלא היה מעולם. ובכן, הגעתי גם אליו, אך בחרתי לשוחח לפני הכל עם חוקר השואה, ההיסטוריון איתמר לוין המשמש גם כפרשן המשפטי של News1.

צילום: אוליביה פיטוסי

למה דווקא איתו? לא רק מפני שהוא חיבר את הספר 'הומור יהודי תחת השלטון הנאצי' [הוצאת יד-ושם], אלא משום שאחת הנורמות הישראליות המוסכמות היא הטאבו על 'בדיחות שואה': לא מערבים בין הזוועות שחווה העם היהודי לבין שעשוע וליצנות. עירוב כזה נתפס…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?