ציוריו של דובר אינם קלים לעיכול. לוקח זמן עד שהם מתיישבים על הלב ועד שהצופה יורד לסוף דעתו. הם אינם שבלוניים, ואם הם עוסקים בנושאים 'רגילים', כמו ירושלים, הרי שהם יובאו בעיבוד מפתיע. דובר רואה קשר בין העיסוק במכונות הצבאיות, בהן התעסק לפני התאונה, שהיו גמלוניות וענקיות ונתפסו כמקדמות את העולם, ובין האמנות אשר מקדמת את העולם ומצילה את האנושות. ציוריו מייצגים באופן קוהרנטי את החיבור בין רבדים שונים בהוויה הישראלית המסורתית, והוא מחבר את האמנות עם התפיסה הדתית הקיומית.
ציוריו של דובר משדרים מסר כפול. מצד אחד הם באים ממקומות גבוהים, ומצד שני הם מחוברים לארציות, לכאן ועכשיו, בצורה מפתיעה, כנה ופשוטה. דובר שי (שמשילשווילי) לא נולד בארץ. הוא עבר מסע זהות כפול ועלה מגרוזיה לישראל בשנות השבעים, בגיל 6, יחד עם משפחתו. בגל הראשון של העלייה, עוד בזמן שלטון הקומוניזם. על אף שבגרוזיה, הקומוניזם היה פחות נוקשה מזה שברוסיה, והאתאיזם לא הצליח ברובו, נוצר פער זהות נוסף גם בחוויה הדתית, בין ארץ המוצא לישראל. פער שהביא אותו לעשות גם מסע זהות רוחני, נוסף על זה הפיזי. המסע התרחש בסטודיו שהקים בשכונת רמות בירושלים.
דובר נוגע בציוריו בחוויה רוחנית חזקה, שמאפיינת חוויות של רבים מהחוזרים בתשובה. היא קשורה לשלב הראשון של החזרה בתשובה, הקרוי 'שלב האורות'. שלב הגילוי הראשוני המפעים, המרגש,…
