שלוש שנים חלפו מאז הושקה תוכנית קודקוד בשירות הביטחון. ההילה של יחידות המודיעין והטכנולוגיה בצה"ל, בהן השתלבו משתתפי התוכנית, עטפה את הקודקודים והעניקה להם חותמת מסווגת. כאן זה מודיעין וצריך שקט. באותו הזמן, סיר הלחץ של גיוס החרדים שחרר לאוויר העולם את האדים הקבועים, ללא שום התרעה על הפיצוץ הממשמש ובא. אז, טרום השביעי באוקטובר, עוד השתעשעו במחשבות על צבא קטן וחכם. עדיין, השאלות על מודל השירות המותאם והייחודי ליוו את תוכנית קודקוד מתחילת דרכה ונראה שהן מתעצמות ככל שהזמן חולף. יצאנו להקשיב לאנשים שהיו בקודקוד – ולכאלה שעדיין שם.
צה"ל אאוט, מערכת הביטחון אין
תוכנית קודקוד מתנהלת ברגישות מגזרית ניכרת היטב. התוכנית החלה בשנת 2022 והציעה לצעירים חרדים הצעה מפתה: בואו להייטק. לאחר תהליך למידה אזרחי וצבאי תקבלו השמה מובטחת במערכת הביטחון.
הקווים הכלליים של תוכנית קודקוד שורטטו במתווה השירות שהציגה תנועת "פנימה": "בן ישיבה שהחליט לסיים את לימודיו בישיבה, יבחר באחד מערוצי השירות בהתאם להעדפותיו, בהתאם לצרכי המערכת ובהתאם ליכולותיו האישיות". ענבר הרוש גיטי, מנכ"לית פנימה לשעבר, קידמה את תוכנית קודקוד מתוך משרד הביטחון. "תוכנית קודקוד נולדה במדבר, אף אחד לא היה מוכן לדבר על שירות חרדים בצה"ל. האמנתי שעם הזמן החשדנות תרד והאמון יעלה, מה שאכן קורה בפועל בשטח", אומרת הרוש גיטי. ההבנה שהצבא יכול וזקוק לקלוט חרדים בצורה מותאמת חלחלה לאט, בשני הצדדים.
הרוש גיטי חברה לארגון JBH (אברטק לשעבר) שהתמחה בהפעלת תוכניות להכשרת חרדים ושילובם בהייטק. הרעיון: הקמת בית תוכנה חרדי שהעבודה בו תיחשב לשירות בצבא. לאחר תהליך הכשרה משמעותי החיילים יוכלו לספק שירותים עבור יחידות אמ"ן מסווגות, והרווח מכך יהיה כפול: הצבא יקבל כוח אדם מצטיין ועבודה איכותית והצעירים החרדים יקבלו כרטיס כניסה להייטק בסיום השירות.
הפרסומים של קודקוד מדברים בשפה מגזרית. "גברים חרדים רציניים בגילאי 29-21, בוגרי ישיבות שחור לבן, שאוהבים אתגרי חשיבה, לפתור בעיות היגיון, לחשוב בצורה יצירתית, לנתח מידע ולהבין סיבה ותוצאה של דברים, בקיצור, חבר'ה של לומדע'ס", כך באתר האינטרנט של התוכנית. צה"ל החל לדבר בחרדית ולא במקרה.
במאמר על עקרונות העבודה של קודקוד, עמדה הרוש גיטי על חשיבות יצירת האווירה החרדית. לא רק פתרון של דילמות הלכתיות ספציפיות, כדי שהתוכנית תצליח הצעיר החרדי נזקק למרחב בטוח, כזה שיעודד אותו לשמור על אמונתו. המאמר נכתב לפני כשנה, היום היו קוראים לתפיסה שמאחוריו: "נכנס חרדי ויוצא חרדי".
התוכנית זיהתה את הנטייה החרדית לאליטיסטיות וכך נסללה הדרך מהישיבה הטובה ביותר ליחידת המודיעין הטובה ביותר, 8200. "ההצטיינות החרדית המוכרת היא התמדה בעולם התורה, הבקיאות והלמדנות בגמרא. ישנה הצטיינות נוספת שהולכת וצוברת תאוצה בקרב צעירים חרדים, הצטיינות כלכלית. אחרי החתונה הם מחליטים שמבחינתם גם הפרנסה חשובה", אומרת הרוש גיטי.
רב"ט ד' התגייס לקודקוד כמה חודשים אחרי שהתחתן. המעבר בין העולם הישיבתי לעולם המעשה לא נעשה כלאחר יד: "ישבתי עם אשתי והרגשנו את עול הפרנסה, בדקתי תוכניות הכשרה שונות ובעקבות המלצה שקיבלתי מחבר הגעתי לקודקוד".
איך הייתה ההכשרה המקצועית בתוכנית?
"ההכשרה הייתה טובה. התחלתי מאפס וזה מאתגר. אני עדיין בתהליך למידה, יש עוד מה ללמוד". ד' סיים את ההכשרה האזרחית והצבאית בהצלחה יתירה וכיום הוא משרת באחד מבסיסי המודיעין במרכז. "היחידות הטכנולוגיות בצה"ל יכולות לפתוח את הדלתות לעבודה איכותית בשוק התעסוקה. הבנתי שכדי לייצר לעצמי בסיס תעסוקתי יציב אני חייב להשקיע, להתמסר".
אתה מדגיש הרבה את האופק התעסוקתי שהתוכנית מגשימה. לצד זאת, מדובר בשירות צבאי. אתה מרגיש חייל?
ד' מהסס לרגע. "בקומה של הקודקודים אין אווירה צבאית. כיום אני מרגיש חייל, אני לא יכול לומר שזאת הייתה התחושה מההתחלה. אני חייל שונה. אני לא לובש מדים אבל אני חייל, יש לי אחריות למערכת". טיפוח האחריות האישית חוזר גם בשיחות עם חיילים אחרים. כך למשל עלתה סוגיית השירות בימי חול המועד. במחזור הראשון של התוכנית מספר משתתפים לא התייצבו במרכז ההכשרה הצבאי בימי חול המועד והנהלים חודדו. "לקח לאנשים זמן להבין שהם חיילים, שהעבודה שלהם חיונית ומצילת חיים. זאת לא תוכנית לימודים שיוצאת לחופש בחול המועד".
לא מתנדבים, חיילים
יצחק גולדקנופף עורר לאחרונה סערה בראיון ל"מקור ראשון". במוקד: אמירה חסרת רגישות כלפי משפחות שכולות. כמה ימים לאחר מכן גולדקנופף הוציא סרטון הבהרה, להתנצל ולהאשים. צפיתי בסרטון פעמיים ומשפט אחד לכד את תשומת ליבי: "בכל מקום שתלך תראה חרדי מתנדב, ואפילו בשמונה מאתיים". אין מתנדבים ב-8200, בדקתי. יש שם חיילים. שוחחתי עם החיילים החרדים שמשרתים ביחידה, כולם צמחו בחממות חרדיות קלאסיות – בעלזא וחברון, פוניבז' וגור.
אהרן מלאך, פעיל חברתי וממייסדי קודקוד, מתאר את הליך המיון של המחזור הראשון: "הקריטריונים לקבלה נקבעו לפי סטנדרטים חרדים מחמירים, מה שהוביל לתהליך מיון רחב ומקיף. היה חשש כל הזמן, רצינו שכל מי שייכנס כחרדי יצא כחרדי". רגע לפני השיחה עם מלאך אני נתקל בפרסום בפייסבוק בו הפונה ביקש לברר על הנהלים החרדים בקודקוד, מה יקרה אם יפסיק להיות חרדי. "קודקוד זו מסגרת חרדית לכל דבר ועניין, בתוכנית יש מקום לחרדים בלבד", אומר מלאך.
סמל מ' נמנה על המחזור הראשון של תוכנית קודקוד, וכיום, לאחר סיום תקופת השירות הסדיר, הוא בחר להישאר ולהמשיך קבע. לדבריו, על אף ההצלחות הרבות של התוכנית, לא הכול ורוד בשטח. "לא כל הקודקודים מצליחים להשתלב ביחידות אמ"ן בצורה אידיאלית", הוא אומר. "אנחנו פועלים בקומה נפרדת מיתר החיילים, כחלק מתנאי התוכנית שמבקשת לשמור על המרחב החרדי, וכתוצאה מכך רוב האינטראקציה עם היחידות האחרות נעשית מרחוק – דרך שיחות וידאו או תיווך של מפקדים. זה מייצר פער".
מ' מתאר כיצד הריחוק הפיזי הופך לעיתים לחסם מקצועי של ממש. "כמעט כל ישיבת צוות שגרתית מחייבת חיבור יזום, שיזכרו שאתה קיים. כשאתה לא נוכח במרחב של היחידה, אתה פשוט לא בתודעה. זה פוגע ביכולת ללמוד ולהתקדם. הייתה תקופה, בעיקר בתחילת הדרך, שבה קבוצת חיילים פשוט לא עשתה כמעט כלום. הם נכחו פיזית אבל לא היו להם משימות לבצע. זה יצר תחושת ניכור, בטלה סמויה. מין כיתה של זומבים דיגיטליים שיושבים מול מסך בלי תחושת משמעות".
למרות הביקורת, בחרת להישאר במערכת ולהמשיך לשירות קבע. מה עמד מאחורי ההחלטה?
"בסוף מדובר בשירות חשוב. גם בתקופה שבה הרגשתי פחות חיוני עדיין ידעתי מה הערך שאני נותן למערכת. כמחצית מהמחזור הראשון המשיך לשירות קבע, ולא במקרה. השירות בקודקוד הינו שירות ביטחוני מהמעלה הראשונה, מציל חיי אדם". גם במתקפה האיראנית היו מעורבים קודקודים, חסדי שמיים.
גם רב"ט י' שם דגש על שלב השיבוץ והחפיפה ביחידות צה"ל השונות. "צעיר שמגיע לקודקוד צריך להבין שיש שלבים שבהם לא הכל תלוי בו. יכול להיות שלא תעבור את שלב המיונים בתוך הצבא, וגם לאחר מכן, אי אפשר לסמוך רק על המערכת של קודקוד ברמה המקצועית. תמיד יש צורך בלמידה ומחקר עצמאי".
נתקלת ביחס שונה ביחידה שבה אתה משרת?
"כן, קבלת הפנים לא הייתה טובה. לפעמים הייתה תחושה שחיילים ביחידה צריכים 'להעסיק' אותנו, כאילו אנחנו לא חלק אינטגרלי מהמערכת. זה יוצר פער בתחושת השייכות. כשבאים להשוות מקצועית, אין הבדל אמיתי בין חניכי קודקוד לחיילים שהגיעו מבסמ"ח (בית הספר למקצועות המחשב, יחידה להכשרה מקצועית), אבל התדמית החרדית לא תמיד עוברת ברמה החברתית".
ההתלבטות של המצטיינים
ארגון "עזרם ומגינם" נחנך בחודשים האחרונים במטרה לסייע לבני ישיבות במשבר הנוכחי מול הצבא. בפתח חודש אב התכנסו אנשי ארגון לאספת חירום בביתו של הרב הירש. השיחה עסקה באתגרי השעה ותוכנית קודקוד עלתה לדיון. "אחד המסלולים הידועים נקרא מסלול קודקוד. קודקוד זה מסלול שהולכים עם שחור לבן, לא צריך ללכת עם מדים של צבא. יש שם לימודי מחשב, לימודי סייבר, וזה מאוד מפתה בגלל שזה מתחיל במשכורת 8,500 ₪ ואנחנו יודעים על כאלה שכבר הגיעו עד משכורות גבוהות מאוד, למעלה מ־30,000 ₪. מציעים להם בהמשך ובאזרחי, המון פיתויים מאוד משתלמים. הם לומדים גם לימודי קודש בצורה מסודרת, יש להם בית מדרש". השיחה הזאת לא נולדה בחלל ריק. מוקדם יותר דווח על מספר בחורים מישיבות ליטאיות נחשבות שהחלו בהליכי גיוס לקודקוד.
בהמשך האסיפה אחד הרבנים עורר על מכשול המצוי לטענתו בקודקוד: "בעניין הזה של קודקוד צריך לדעת דבר חשוב. אנחנו יודעים למשל בשבוע האחרון, הייתה שם קבוצה של 30 שלמדו ביחד ואמרו ל-12 מתוכם אנחנו לא צריכים אתכם עכשיו פה בקודקוד, אנחנו מעבירים אתכם ל-8200, זה מאוד דומה, זה גם לימודי סייבר, אבל שם זה בנים ובנות ביחד. זה עולם אחר לגמרי. אי אפשר לסמוך עליהם (על הצבא, י.נ.), בשום דבר אי אפשר לסמוך עליהם".
רב"ט ג' מתאר את המציאות הזו מקרוב. ג' התחיל את השירות בבסיס המרכזי של קודקוד ואחר כך עבר ל-8200, מיוזמתו. "בדרך כלל הקודקודים נשארים במקום אחד ומשם הם מספקים שירות ליחידות שונות בצבא. במחזור שלי הייתה הזדמנות להיכנס ליחידה מסווגת יותר ולעבוד משם. התלבטתי תקופה אם לקבל את ההצעה הזאת. שאלתי את הרב ואת אשתי ויחד קיבלנו את ההחלטה שכן. זאת הזדמנות מעולה, ואני לא יכול להרחיב יותר מטעמי ביטחון. זאת בחירה אישית שלי, לא של קודקוד. יש איזושהי מגמה לפשפש בציציות של כל בחור שמתגייס לצבא. דוקטרינת "נכנס חרדי ויוצא חרדי" נבחנת היטב, הלוואי וזה היה קורה גם בעולם הישיבות. למדתי בישיבה מוכרת. יש מצבים שבהם בחור מתבגר והמסגרת כבר לא מתאימה לו, מציאות של קיפאון. בחרתי להיות במקום של עשייה, כזה שמאפשר לי לשמור על הרמה הרוחנית שלי".
הלכת למסלול חרדי ואחרי תקופה אתה נמצא ביחידה כללית, מעורבת.
"המעטפת של קודקוד ממשיכה איתי הלאה, גם ל-8200. יש התאמות מיוחדות שעשו עבורי, וזה מראה את רמת ההשקעה והמסירות של הצבא לתוכנית. אחד התנאים עסק בכך שראש הצוות שלי יהיה גבר. יש קרבה רבה בין ראש הצוות לבין החיילים, וזה דבר שהיה חשוב לי".
משיחות עם קודקודים נוספים בעבר ובהווה, מצטיירת התמונה הבאה: לטובים שבחיילי קודקוד מציעים לא פעם לעבור למקומות כמו בסיס 8200. אף אחד לא מכריח. "קיבלנו שבועיים לשקול ולהחליט", מספר אחד המרואיינים. אין ספק שמי שרוצה להישאר בחממה החרדית, יכול לעשות זאת. אולם, מטבע הדברים, הפיתוי לעבור לשירות יוקרתי יותר – גדול. הורים שבנם התגייס לקודקוד צריכים לדעת שהצטיינות שלו שם תגיע עם אפשרות שישרת אמנם בצוות נפרד, אבל במקום מעורב לחלוטין.
כשאנחנו מבקשים לברר מה מקומו של הייעוץ הרבני של התכנית מול חיילים כאלה, אנו מתקשים לקבל תגובה. הרב שקיבלנו את שמו מחיילים מסרב להתראיין ואף מדגיש: התקן שלו הוא תקן של 'מגיד שיעור'. ומכלל הן אתה שומע לאו: מפקח על המצב הרוחני של החיילים, בוודאי אלה המשרתים ישירות ב-8200, הוא לא.
אורי אייזנברג, יו"ר קודקוד, מבין מה עומד מאחורי החששות שבוטאו בבית הרב הירש. "קודקוד זה מוצר שקל להסביר אותו. הוא מוכר את עצמו. יש משכורות גבוהות, יש בית מדרש, מוירא'דיג" מסכם אייזנברג. "אכן, בעבר היה חשש מפני יוזמות לשילוב חרדים בצבא. התחושה הייתה שאין רצון אמיתי להכניס חרדים לצבא ושהם יישארו חרדים. זה נכון לשעבר, כעת המצב שונה. כיום הצבא עומד בכל ההתחייבויות שהוא התחייב. מבחינת מקצועית ומבחינת המעטפת החרדית".
מה השתנה?
"נקודת המוצא המערכתית השתנתה. ההבנה שכל חרדי הוא אזרח שווה זכויות במדינת ישראל. לא מתייחסים אליו כחריג במערכת אלא כשווה בין שווים – אדם שזכאי לקחת חלק בעשייה הלאומית בדרך שתהלום את אמונתו ותתאים לאורח חייו. מודל קודקוד לא מבקש לעצב מחדש את החרדי אלא לאפשר לו להיות שותף מבלי לוותר על זהותו האישית. כך נוצרה למעשה תפיסה אזרחית חדשה: היכולת של צעיר חרדי להרגיש שהוא חלק מהמדינה, מבלי שייאלץ לחצות את הגבולות הערכיים והחברתיים שהוא מביא מהבית. כשדבר כזה מצליח זה מקדש שם שמיים, אני רואה את זה בכל מיני הזדמנויות. השתתפתי בטקס פרישה של אחד ממפקדי 8200, אדם לא דתי, והוא הזכיר בנאום שלו את התוכנית. אמר שכשהוא יגיע לשמיים הוא ידבר על קודקוד. הפתיע אותי לשמוע את זה ממנו. זה הראה לי את ההשפעה הרחבה של התוכנית בצבא".
קודקוד, כאן היום שאחרי
מאז השבעה באוקטובר השיח סביב גיוס החרדים עובר טלטלה. הדחיפות לכוח אדם נוסף בצבא שינתה את היחס לאפשרויות שירות חלופיות, ובהן תוכנית קודקוד. "אין ספק שהסבלנות הציבורית פקעה" אומרת הרוש גיטי. לצד זאת, היא עדיין מאמינה בחשיבות התוכנית ובצמיחתה גם בתקופה זו. "קודקוד מצליחה לעורר שיחה אותנטית בתוך החברה החרדית. לא שיחה על גיוס כפוי אלא על אחריות, על השתלבות. זה דבר שלא היה מובן מאליו לפני כמה שנים. להשפעה של קודקוד יהיו אדוות חברתיות ופוליטיות, זה עשוי להשפיע על תוכניות נוספות של הצבא בהמשך".
אהרון מלאך מציג עמדה נחרצת יותר, לדעתו אין מקום להרחבת התוכנית במציאות הביטחונית הנוכחית. "תוכנית קודקוד סופרת את הצעירים החרדים במכסות הגיוס. בפועל, היא נותנת להם שירות פריבילגי – מסלול עוקף קרבי שמוביל ישירות ליחידות עילית במודיעין, בלי שום סיכון לחיים. במקביל, הצעיר החילוני או הדתי נשלח לקרב. זה עיוות מוסרי שאין לו שום הצדקה, בטח לא במצב החירום שבו אנחנו נמצאים. אין לזה הצדקה".
גם אייזנברג מודע לרגישות סביב מודל השירות בקודקוד בעת הנוכחית. באחד מדיוני ועדת חוץ וביטחון אייזנברג הגיע לדבר על קודקוד. "אתם צודקים. כדי שהצדק ייעשה צריך לראות לוחמים חרדים", אבל, הוא אומר, מדובר בתהליך. "לא יהיה שינוי בסוגיית הגיוס אם לא יהיה שינוי תרבותי. זה לא תלוי בחוק. גייסתי מאות אנשים בלי חוק, מליבת החרדיות". המפתח: אחריות חברתית, להעמיק את תחושת השייכות. "אם אנחנו רוצים לגייס חרדים אנחנו צריכים לייצר אפיקים מותאמים, ששומרים על אורחות החיים. צריך לחשוב על הדרך שפרנסה תהווה גשר לישראליות".
בשיחה עם אייזנברג הוא חוזר על הדברים והודף את הביקורת. "מסלול קודקוד אכן נחשב למסלול נחשק, כזה שפותח דלתות בהמשך, וזו לא בושה. תוכנית קודקוד לא נועדה לפתור בעיה תעסוקתית לאנשים פרטיים. זו יוזמה שנועדה להתמודד עם שאלה לאומית. איך מדינת ישראל מגייסת ציבור שלם תוך כדי שמירה על הזהות שלו. איך המדינה מרוויחה בהמשך, בשוק התעסוקה, מכך שצעירים חרדים עובדים בעבודות איכותיות. בקודקוד אנחנו עונים על השאלות הללו, מייצרים פתרון עמוק. השירות בקודקוד חיוני לתפקוד השוטף במערכת הביטחון, מדובר בהצלת חיי אדם כפשוטו". המחזור החמישי של קודקוד נמצא בשלבי מיון ובקרוב ייחצה רף אלף החיילים בתוכנית. "אנחנו חושבים על הרחבת מסלולי הלמידה וההכשרה כל הזמן, בהתאם לדרישות המערכת", אומר אייזנברג.
כך או כך, תוכנית קודקוד מציגה מגמה שמשפיעה על כללי המשחק: יצירת אפשרות לשירות משמעותי שאינו דורש להתנער מהזהות החרדית. האם התכנית תוכיח בטווח הארוך מסוגלות לעמוד בהבטחות למתגייסים החרדים – ולשמר מעטפת רוחנית ראויה? לטובת החברה הישראלית כולה, אפשר רק לקוות שכך יהיה.
