סיירת מנכ"ל
מסע לנבכי ממה קורה מהרגע הזה שמישהו לוחש לך באוזן על שתי תלונות של ריח חריג במשקה הקוקה קולה וכשאתה מנסה לצאת מהמשבר עם כמה שפחות נזקים, אתה רק הולך ושורף את האמינות שלך, כי בלי שאתה מודע לכך, הדבר שגורם לריח הזה מתפתח באיחור של יומיים?
זוהי אחת הסיטואציות רוויות הדרמה שמספק טל רבן, לשעבר מנכ"ל קוקה קולה, קימברלי־קלארק ומחלבות טרה.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
בספרו 'הדרך להיות מנכ"ל', רבן נכנס לעומק התפקיד ומהותו, לפעמים גם לוקח אותו כבד מדי, כאילו פסגת ההצלחה בעולם כולו היא תפקיד המנכ"לות שהמחזיקים בו הם יודעי כל. אבל הדרך שלו מלאה ידע עשיר, עבור כל מי שמעוניין להחזיק בתפקיד ניהולי.
"הסתכלתי על הספרייה שלי וראיתי הרבה ספרי ניהול ומנהיגות שקראתי בשנים האחרונות, רובם נכתבו על ידי מנהיגים גדולים וידועים של חברות ענקיות, ועל ידי מומחים אחרים", מתאר רבן, "אולם מצאתי שרוב הדוגמאות אינן מצליחות לתאר באמת את ההתמודדות האותנטית היומיומית של מנכ"ל חברה בישראל כפי שאני חוויתי אותה".
בספרו הוא אכן מגיש את הדברים בגובה העיניים ולא מלמעלה. הוא מרשים באופן בו הוא מציג את תכנון החודשים הראשונים בתפקיד מנכ"ל, סיטואציה שבה היה כמה פעמים במקומות שונים זה מזה, או למשל בתחנות שבהן לעיתים לנו, הלקוחות, אין מושג כמה השפעה יש להן על עלות המוצר, כמו למשל משחקים בכמות ואיכות חומרי גלם של אריזה, ועוד נקודות שיכלו בהחלט להוות בסיס לקורס בבית הספר למנכ"לות.
הספר נע בין 14 תחנות מרתקות כשכל פרק הוא בעצם 'חקר מקרה' מהקריירה שלו כמנכ"ל. יכול להיות שבנקודה הזו, הספר מעט מנכ"לי, מתומצת וענייני, במקום לתת עוד מהתוכן המעניין של הדרך שעשה. סיפורים כמו המתח בין קולה זירו לדיאט וההכרעה המרתקת, התחכום בקרב על הפיוז טי שבו ניצח את המתחרה בנוק אאוט, כמו גם רגעי מתח כשמתברר למנכ"ל טרי שהחברה שלו הפסידה כעת מיליוני דולרים בתביעה שאפילו לא ידע על קיומה או הקורונה שנפלה בדיוק בזמן הכי קריטי של מעבר חברת ענק ממקום למקום, יכולים, אם יסופרו בהרחבה, להיות מעניינים ומלמדים לא פחות מתרשימי ניהול רווח וצמיחה.
אפשר לקחת למשל את סיפור תפקידו בטרה. לאורך כל הספר, גיליתי שאין כלל אזכורים של מחלבות טרה עד שבדקתי אם לא טעיתי ובכריכה אכן מצוין שהוא היה מנכ"ל המחלבה. תשובה טובה לכך קיבלתי בפרק האחרון – 'חקר מקרה: בעיית היעילות של מחלבת טרה' ואתם מבינים לבד עד כמה הוא נהנה שם.
הוא כותב את האמת במלוא מערומיה, אבל דווקא שם, גם אם לא כתב זאת בבירור בספר, הוא הוביל לתהליכים מרתקים במחלבה, כמו מהפכת המהדרין בטרה שהביאה אותה לגדול מאוד בציבור החרדי ואין ספק שהתובנות והסיפורים משם יכולים היו להיות מעניינים, גם אם זו לא הייתה פסגת האושר המקצועי שלו.
ואחרי הכל, מיקום הפרק אומר המון. באומץ הוא לא חושש להביא גם רגעי כישלון או חוסר הצלחה ואפילו בוחר לסיים בטעם הזה את הספר, ועל כך ציון לשבח.
- הדרך להיות מנכ"ל
- טל רבן
- הדרך להיות מנכ"ל
- 278 עמ'
- הוצאת מטר
המסע לנבכי מוחו של מחבר רבי המכר
בפעם הראשונה, הסופר היפני הבינלאומי המצליח מכניס אותנו אל מה שכתב למגירה על הכתיבה עצמה. התוצאה מופלאה ומחכימה
"דבר אחד שחשוב שתבינו הוא שאני, למעשה, אדם רגיל ביותר, יש לי כישרון כלשהו לכתיבת רומנים, אבל פרט לזה, אם להעיד על עצמי, אני אדם ממוצע בהחלט. זה שאינו בולט לעין ברחוב, זה שמובל דרך קבע לשולחן הגרוע ביותר במסעדה … ואכן בחיי היומיום שלי כמעט שאיני מודע להיותי סופר".
הרוקי מורקמי, כיום בן 76, הוא אחד מגדולי הסופרים המפורסמים בעולם. יום אחד, בהיותו בעל מועדון ג'אז, הוא הפך לסופר שמהר מאוד היה עטור פרסים. יצירותיו המתורגמות מיפנית הן רבי־מכר בעשרות שפות.
אי אפשר להפריז בחשיבות של ספרו 'סופר כמקצוע' שתורגם עתה לעברית בידי עינת קופר, מהמתרגמות הפעילות הבודדות מיפנית לעברית, שלמרות הקושי מצליחה לגשר על פערי השפה, בפרט שמורקמי עצמו טוען שהוא מקבל ביקורות בסגנון של "הכתיבה שלך נשמעת קצת מתורגמת".
בספר הזה אין רומן, אין גיבור ואין עלילה. אבל הסופר עצמו הוא הגיבור והאנטי־גיבור בו זמנית, מחשבותיו הן העלילה וחייו הם הרומן כולו. בספר המודפס בפורמט קטן־ממדים ובכריכה קשה, הוא לוקח אותנו לאחד עשר חיבורים שהוציא מהמגירה וכמו מכניס אותנו לתוך המחשבות שלו, מגלה לנו עד כמה כביכול זה "פשוט" לכתוב סיפור, אבל בעצם הפשטות הזו וחשיפת סודות המקצוע בזה אחר זה הופכים את הכל לעוד יותר מרתק.
הוא מגלה איך את ספרו המצליח גנז ופשוט החל לכתוב אותו מחדש, עם אותה עלילה בדיוק, מתחילה ועד הסוף. ההבעה השונה, עשתה את הכל. "בעת הכתיבה לא הרגשתי כאילו אני כותב פרוזה אלא כאילו אני מאזין למוזיקה…".
הוא מתאר את שידת הזיכרון במוח, המלאה גרוטאות שימושיות שהופכות לדמיון, על המחשבה מאחורי פרסי ספרות (שזכה בהם המון) והסיבה שהוא לא יהיה לעולם חבר בוועדת שיפוט. על מי הן בעצם הדמויות? משהו בדיוני? חלקים ממנו? אולי משהו שהוא עצמו יוצר ובעצם הופך להיות כזה במציאות?
המסע הזה של ה'איש הפשוט' שיוצא לו להיות סופר והוא עד עכשיו לא מבין באמת למה, הוא לא רק מעניין וקסום שמלווה בצליל הייחודי למורקמי, אלא מלא בתובנות מחכימות לכל כותב.
כשנשאל על ההכשרה שסופר אמור לעבור הוא משיב שאין לו את הידע לכך היות ולא תכנן בעצמו להיות סופר, אבל מבהיר כי "הדבר החשוב ביותר לדעתי למי שרוצה להיות סופר הוא לקרוא הרבה ספרים. אני מצטער, זו תשובה נפוצה מאוד, אבל אני באמת חושב שזו ההכשרה החשובה והחיונית ביותר לכתיבה".
וברשימת הספרים הזו, די ברור שכדאי שיהיה גם הספר הזה.
- הרוקי מורקמי – סופר כמקצוע
- מיפנית: עינת קופר
- 286 עמ'
- כנרת-זמורה וכתר ספרים
מחלף בן גוריון
הספר שישפוך אור חדש על הזקן ויכיר לכם לא מעט רגעים מרתקים למדי מההיסטוריה הקרובה
די באזכור שמו של בן גוריון כדי לעורר אסוציאציות מובהקות בהתאם למחנה הפוליטי אליו אתם משתייכים. כל אלו הביאו לכך שצדדים מרתקים ומלאי גוונים באישיותו נותרו אי שם מאחור, במקומות שכבר לא מגיעים אליהם בדעות המוקדמות.
חגי סגל, עיתונאי וסופר המצוי בקצה הימני של המפה עם עבר במחתרת היהודית, לקח על עצמו משימה: להביא את החלקים האחרים, הפחות מוכרים, גם אלו האישיים שהופכים אותו מאדם שיודע לריב, לכזה שגם יודע להיות חבר, צדדים עם גוון יהודי ולעיתים על גבול הימניות.
בניגוד לניסיונות מאולצים לעיתים לשוות בכח לדמויות מהעבר צדדים שלא ממש היו בהם, הניסיון של סגל "לגלות מחדש את בן גוריון", עובר בהצלחה רבה ובאופן אותנטי ומרתק למדי. יש שם רגעים מדהימים כמו המשבר הדיפלומטי עם יהדות התפוצות בשל ציטוט הגמרא "כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוק" שהגיע לכותרות בניו יורק טיימס. שם בעצם צוטט המנהיג הישראלי, כמי שמאשים ש'ליהודי ארצות הברית אין אלוקים' (התגובה שלו שכוונה לאלו שבניגוד אליו רואים את הגמרא כמקור מחייב, די חלשה יש לציין), או קמפיין משיחי לחלוטין לכנסת.
בין הפרקים ניתן למצוא פרטים אזוטריים משעשעים כמו הכלב דובר העברית אלדד שבן גוריון החזיר על שום שהעיר את פולה בנביחותיו, או תיאורים מלאי עניין כמו בן גוריון שכותב הגדה של פסח חפה משם שמיים: "ההגנה שעמדה לנו", "כמה מעלות טובות לצה"ל עלינו" ו"שפוך חמתך על הישמעאלים… צה"ל ירדפם באף וישמיד שונאינו מתחת שמי המזרח", דברים שהיום היו מביאים אותו לחקירה.
דרך אגב, יכול להיות שמרוב שחיקה של הסיפורים הידועים כמו בן גוריון והחזון איש, יש לסגל גם החמצות קלות, כמו למשל ויכוחים על פרשנות בתנ"ך שהפכו לשערוריות והביאו כמה מגדולי ישראל להתחיל בחילופי מאמרים מול בן גוריון, והיו יכולים לקבל מקום נרחב יותר. אבל אין באמת צורך, כי הספר גדוש בידע ובאפיזודות לא מוכרות בכל פרק.
סיטואציות ענקיות כמו חילופי דברים בין בן גוריון לאצ"ג (אורי צבי גרינברג, 1896–1981) המשורר ואיש חירות, כאשר הראשון מציע לו טרמפ לירושלים והלה מתעקש להמשיך ברגל – מוגשות עם נופך שמותיר מחשבות רבות על מה אנחנו יודעים באמת על דמויות שונות שנצרבו בצבע אחד בראי ההיסטוריה.
'משיח בשדה בוקר' מביא איתו היסטוריה, הומור וקריאה מרתקת שהתובנות ממנה מתאימות מאוד לימים הללו.
- משיח בשדה בוקר
- חגי סגל
- 293 עמ'
- הוצאת ידיעות ספרים
