עזרת נשים: הכירו את יחידת המתנדבות באיחוד הצלה

ביחידת הנשים של 'איחוד הצלה' מתנדבות נשים מכל זרמי הציבור החרדי. לצד טיפול בשלל מקרים של עזרה ראשונה, הן גם מעניקות מענה נשי ומקצועי עבור מקרי חירום גינקולוגיים. יצאנו לשמוע מהמתנדבות על עיסוקן הייחודי - ועל הסיפוק הגדול

אולי יעניין אותך גם

כתבה בשיתוף 'איחוד הצלה'

לפעמים מהפכות מתרקמות בשקט, מאחורי הקלעים. 

מהפכה כזאת חוללה בשנים האחרונות יחידה ראשונית מסוגה, כזאת שאיש לא הבין עד כמה היא נצרכת עד שקמה בשטח. ביחידה הזאת, שמפעיל ארגון 'איחוד הצלה', מתנדבות נשים חרדיות כחובשות שמתייצבות לקריאות החירום השונות, בדגש על קריאות של נשים. קשה להבין עד כמה הייתה הנוכחות שלהן, כנשים חרדיות, חשובה ופורצת דרך, עד שמאזינים לעדויות מהשטח.

אסתי ינובסקי בת ה-31 היא מראשונות המתנדבות ביחידת הנשים של הארגון. "יש לי שגרה עמוסה וברוכה", מספרת ינובסקי, אם לחמישה ילדים ובעלת עסק לייצור פאות. "מאז ומתמיד התחברתי לתחום הרפואה, אבל לא ראיתי איך כאישה חרדית אני יכולה לממש את החלום הזה". 

על פתיחת יחידת נשים שמעה לראשונה מגיסה, מתנדב ותיק באיחוד הצלה. " אני זוכרת שהוא בא ואמר לי: פותחים אצלנו הכשרה שתפורה בדיוק בשבילך", היא נזכרת. "הוא חשף אותי לעצם ההקמה של יחידה כזאת, כשכל הרעיון היה ממש בחיתוליו".

לדברי ינובסקי, ההחלטה להתנדב הייתה עבורה בגדר החלטה משנת חיים. "כבר יותר מארבע שנים שאני מתנדבת ביחידה, פעילה בשטח באופן יומיומי, וקשה לתאר במילים את תחושת הסיפוק והנתינה שאני מקבלת מההתנדבות הזאת. ההכשרה שלי היא כמובן מקיפה ומקצועית כמו של כל חובש, ואני מטפלת בהרבה מקרים רגילים של עזרה ראשונה כמו החייאות וחנק. כשאני מגיעה למקרי עזרה ראשונה כמו חנק או חבלה של ילדים, אני רואה שעצם הנוכחות שלי מרגיעה את הילד ואת האמא, אבל ברור שההתמקדות היא על מקרים גינקולוגיים. במקרים כאלה, יש לעצם הנוכחות של אישה בשטח השפעה קריטית ומרגיעה. כשאני מגיעה לנשים במצב רגיש כמו לידת בית, ממש אפשר לראות את האור בעיניים כשהן רואות אותי נכנסת. זה הבדל עצום בשבילן, שיכול להפוך חוויה טראומטית לחוויה הרבה יותר מיטבית וטובה. אני גם מתנדבת באופן  קבוע במיון יולדות במחלקת נשים של בית החולים הר הצופים, התנדבות שחושפת אותי להרבה מקרים כאלה, כך שאני מרגישה הרבה יותר ביטחון וידע מקצועי". 

התנדבות נוספת של ינובסקי היא ביחידת 'חוסן' של איחוד הצלה, המיועדת למתן עזרה ראשונה נפשית בשטח. "אדם שחווה טראומה נכנס לפעמים למצב של חוסר אונים מוחלט, והרעיון הוא להחזיר אותו ככל המהר לתפקוד ראשוני, כדי לצמצם את פוסט הטראומה שעשויה להגיע אחרי האירוע. גם כאן, ההתנדבות קשה ומאתגרת, אבל נותנת הרבה סיפוק".

אסתי ינובסקי (צילום באדיבות המצולמת)

יש מקרה מיוחד שזכור לך, ממהלך השנים שבהן את מתנדבת?

"מקרה מיוחד שנכנס לי חזק ללב היה של בחורה מקסימה, חולת סרטן, שבאה אליי כדי שאכין לה פאה אחרי שהשיער שלה נשר בגלל הטיפולים הכימותרפיים שעברה. עשיתי לה פאה טבעית ויפהפייה, והיינו בקשר תקופה ארוכה כשהייתה מגיעה אליי לתיקונים ולטיפולי תחזוקה. אחרי תקופה היא התקשרה לעדכן שב"ה היא החלימה ומרגישה טוב, ומטבע הדברים הקשר בינינו הלך והצטמצם עם השנים. יום אחד הייתה לי קריאה של לידת בית, אני מגיעה למקום ואת מי מגלה? את אותה הבחורה, שבינתיים כבר נישאה, ואני זו שזכיתי ללוות אותה כשהפכה לאם. לא יודעת מי התרגש יותר, היא או אני. זו הייתה סגירת מעגל מרגשת ומדהימה!".

איך המשפחה והסביבה מקבלות את ההתנדבות?

"אלו שמכירים אותי מקרוב יודעים שההתנדבות הזאת מאוד מתאימה לי. במשפחה ובסביבה הקרובה קיבלו ועודדו אותי מאוד. במעגל החיצוני יותר, היו כאלו שקצת היה קשה להם לעכל בהתחלה את עצם הרעיון של חובשת אישה. בפרט בהתחלה, כשהייתי מהמתנדבות הראשונות והיחידה לא הייתה כל כך מוכרת. הייתי המתנדבת הראשונה בשכונה, וברור שזה גרר בהתחלה לא מעט מבטים והערות מאנשים ברחוב. היום יש הרבה יותר הבנה של הצורך בנשים מתנדבות".

"לתת מענה מותאם לנשים באזורים חרדיים"

אודליה חריר מלווה את יחידת הנשים מהיום שהוקמה. "אני מכירה את היחידה מההתחלה, כשנוסדה לפני שש שנים מאפס על ידי גיטי ביר", היא נזכרת. "המטרה בהקמת היחידה הייתה בזמנו מהפכנית: לתת מענה שמתאים לנשים באזורים חרדיים. הרעיון היה שברגע שישנם מצבים רגישים מבחינת נשים, יהיה להן מענה נשי ומקצועי. אם יש את האופציה שאישה תעשה בדיוק את אותו הדבר – אז למה לא? המטרה שלנו הייתה להכניס נשים לתוך המערכת". 

כיום מתנדבות ביחידה באופן סדיר למעלה מ-70 נשים, רובן בריכוזים חרדיים מובהקים כמו ירושלים, בית שמש, ביתר ועוד. "אנחנו כמובן משתדלים להתפרס ולהגיע ליותר מקומות", אומרת חריר. היא מספרת שהקמת היחידה, שהייתה ראשונית ופורצת דרך בציבור החרדי, קיבלה הסכמות של רבנים שהבינו את הצורך והחשיבות. ואף שהיו כאלו שאולי הרימו גבה בהתחלה, היום היא כבר בגדר קונצנזוס מוסכם.

"היום יש הבנה מלאה בצורך בנשים מתנדבות. ברוב המוחלט של הסמינרים ובתי הספר, בלב המיינסטרים החרדי, קוראים למתנדבות שלנו ללוות ולאבטח טיולים ואירועים. גם בבתי הספר מעדיפים היום שתהיה נוכחות של אישה חרדית, ולא של חובש גבר".

החובשות החרדיות יוצאות רק למקרים של נשים?

"לא, הן יוצאות גם למקרים רגילים, אבל עיקר המקרים שהן יוצאות אליהם הם מקרי נשים. ברור שאם יש כרגע מקרה חירום ואין חובש בסביבה הן ניגשות, אבל הן מספיק רגישות להבין שבמקרה שבו יש גבר חרדי ויש חובשים נוספים בשטח, יהיה עדיף שתפנינה את הדרך. באותה מידה שבה אם יש מקרה שמעורבת בו אישה ויש חובשת אישה שזמינה, כמובן כשלא מדובר על מקרה של סכנת חיים, החובשים הגברים יתנו לאישה לטפל".

חריר עצמה הגיעה ליחידה כמעט במקרה. "הרבה זמן רציתי ללמוד עזרה ראשונה", היא מספרת. "חיפשתי קורס מקצועי ומקיף שלא ייפול מאף הכשרה מקצועית, אבל יתאים לי כאישה חרדית. לקח לי זמן למצוא, ואז ראיתי מודעה על קורס חובשות, זה היה הקורס הראשון שנועד להכשיר נשים חרדיות כחובשות, בארגון חרדי. אחרי שהתחלתי ללמוד הבנתי שזו ההתנדבות הכי משמעותית שיכולה להיות. הצטרפתי ליחידה כשהייתה ממש בשלב ההקמה, בתחילה כחובשת ואחר כך ככוננית פעילה, ומאוחר יותר כסגנית, עד שמוניתי לעמוד בראשה. בזמנו, כשהתחלתי ללמוד, עצם הרעיון של הקמת יחידת נשים מתנדבות היה חדש ולא מוכר, היום התהליך הוא שנשים רואות ומכירות מתנדבות מהסביבה הקרובה, ויש ביקוש אדיר – מפה לאוזן – של נשים, להצטרף לקורסים שלנו, אחרי שהן שמעו וראו את הפעילות בשטח. וזאת למרות שאנחנו לא מחצינות את ההתנדבות, מגיעות למקרים בשקט, לא ברעש ובסירנות. יש הרבה אחיות, אימהות ובנות למתנדבות, השמועה כאמור עוברת מפה לאוזן, גם בלי פרסומת וצלצולים".

מהם תנאי הקבלה ליחידה?

"כל אחת שרוצה להתקבל, צריכה לעבור קודם ריאיון התאמה שיבחן אם היא אכן מתאימה. תנאי הסף שלנו הם שתהיה אישה נשואה, עם ניסיון חיים וחוסן נפשי. מתנדבת ביחידה צריכה להיות אישה אינטליגנטית ובעלת טקט, כזאת שיודעת מתי להיכנס למקרה ומתי לא, איך להתנהל מול החובשים במקום ולשמור על צניעות ועל פרטיות.  מגוון הנשים המתנדבות ביחידה הוא עשיר ומגיע מכל הזרמים בציבור החרדי. מתנדבות אצלנו נשים מכובדות, ביניהן מורות בסמינרים, נשות רבנים מוכרים ועוד. רבות מהן מתנדבות גם ביחידת 'חוסן' ומעניקות עזרה ראשונה נפשית במקרים נצרכים. הן כמובן עוברות הכשרה ייחודית ומקצועית כדי לתת תמיכה כזאת".

אולי יעניין אותך גם

לקט, שכחה ופאה

יצירתה של סיגל מאור מבטאת תהליך סיזיפי המזכיר את המודל של ספירת העומר - הבונה עקב בצד אגודל, יום אחר יום ושבוע אחר שבוע, קומה במהלך הרוחני מפסח ועד שבועות

החינוך ליהדות בעת הזו

מי שרוכש ידע רב מבלי שהידע משפיע עליו, נקרא בשם הגנאי 'חמור נושא ספרים'. לימוד התורה צריך להיות מכוון אפוא אל התכלית: ללבן ולהוציא מתוכה את הדרך הנכונה לתיקון המעשים וליישור המידות

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

האנטישמיות החדשה והמרחב היהודי הרעיוני

טבח שמחת תורה עורר את החברה הישראלית לחשב מסלול מחדש. כמו המרחב הפיזי שלנו, הנבדל ונפרד בהכרח מזה של אומות העולם, כך המרחב הרעיוני שלנו חייב להיות נבדל. עליו להיות יהודי – מושתת ומבוסס על יסודות עצמאיים של העם היהודי

משה שפר

מגזין

ישיבות תיכוניות חרדיות: שילובים, ניגודים וחיבורים

לאחר עשור של צמיחה מואצת במספר הישיבות התיכוניות החרדיות, לראשונה הן מתאגדות ומשתפות פעולה. הכנס השנתי מבית האיגוד החדש חשף את הניגודים האידיאולוגיים והפרקטיים בין הישיבות השונות, אך גם אפיקים לשיתוף פעולה. משה שפר השתתף בכנס והביא את הקולות

נעם לב

לגדול עם תשובה

לגעת בכאב שלהם

אני מאמין שבלי קשר לדעתכם בסוגיית הגיוס, בעד או נגד או חלקית או מה שלא יהיה - אנחנו צריכים להתרגל לכאוב את כאב החיילים, הפצועים וההרוגים, כאב המשפחות, הכאב של עם ישראל

שונאים אותנו, כאן ושם

סיפורו של קומיקאי שכתב ספר רציני וכאוב, המהווה כתב אישום נוקב על אנטישמיות בשמאל הפרוגרסיבי בעולם, אך לא תורגם לעברית משום שהישראלים לא התחברו לניתוק שלו עצמו מישראל. ואז הגיע השביעי באוקטובר והפך לו את החיים

כניסת מנויים

כניסת מנויים