עמוד האור: קווים לדמותו של משה לייטר הי"ד

משה לייטר היה איש צבא נערץ, לוחם עז נפש שנפל בקרב ברצועת עזה. צד נוסף בחייו היה ניהול פרויקט 'קודקוד' לשילוב חרדים בהייטק ובשירות משמעותי בצה"ל. עמיתיו לתוכנית מספרים על מנהל מסור, שהאמין בכל ליבו בשילוב חרדים בצה"ל ובתעסוקה, ללא שחיקה בזהותם ואורח חייהם

אולי יעניין אותך גם

היום כבר החל להעריב. באוהל האבלים מחוץ לביתו של רס"ן משה ידידיה לייטר, שנפל בקרבות בצפון רצועת עזה, התאספו עשרות רבות: מכרים, חברים ותלמידים. אבל תשומת ליבם של בני המשפחה האבלים הופנתה לכיוון קבוצה קטנה שישבה בצד – מנהלי תוכנית 'קודקוד' לשילוב חרדים בשירותי הביטחון.

"כשהגענו לנחם, בני המשפחה מאוד התעניינו דווקא בפן הזה של האישיות שלו", מספר הרב נחמיה שטיינברגר. "בעבודה שלו, בפרויקטים האדירים שהוא הוביל. את סיפורי הגבורה והמלחמות שלו הם שמעו בלי סוף, ודווקא את הפן הזה – שהיה אולי המשמעותי ביותר בשנה האחרונה לחייו, הם כמעט שלא הכירו".

ולא רק הם. הרבה הספדים נכתבו על רב־סרן משה ידידיה לייטר, מפקד פַּלְגָה בסיירת שלדג, שנפל בחודש שעבר בפיצוץ מטען רב־עוצמה בבית חאנון שבצפון רצועת עזה. נכתב על גבורתו, על אישיותו, על תבונתו ואהבתו, אך כמעט שלא דובר על הפרויקטים האדירים שהוביל בערוב ימיו – שאחד מהם צפוי להיקרא על שמו.

אישיות כובשת

לייטר, בן 39 בנופלו, אב לשישה, תושב עין צורים שליד קריית מלאכי, כיהן בשנה האחרונה כמנהל הפרויקטים בתוכנית 'קודקוד' – תוכנית להכשרת חרדים במקצועות התוכנה, בשילוב שירות בגופי הביטחון. 

הפרויקט, שנפתח לפני כשנה וחצי, פונה לחרדים בני 21–27 ומציע לימודי תוכנה ברמה גבוהה ובאווירה תורנית, ולאחר מכן השתלבות בשירות באחד מגופי המודיעין והביטחון. 88…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

מעיין דוד

בין הגוונים

אל הנער הזה

בשלב זה כבר הייתה הפטרת תפילת חנה של משה לשם דבר אפילו מחוץ לעירנו. למעשה, שנים מספר לפני כן אף שכנעו אי מי להקליט באולפן את ההפטרה ולמכור את הקלטות – 'קסטות' כמו שקראנו להן אז.

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

הסוחרים של קטאן, הקופים של האי

והפעם במדורנו: ההרחבה לקטאן שהכי משתלם כנראה להשקיע בה, ומשחק אנליטי שמשלב לגו איכותי. רק אל תשכחו לתאם ציפיות

הסוכה באמנות היהודית: מקלט רוחני בין עראיות לנצחיות

בהיסטוריה היהודית, הסוכה הייתה במובנים רבים המוזיאון העממי: המקום שבו כל משפחה יהודית יכולה הייתה לבטא את הקשר שלה לאמונה דרך יופי ויצירתיות.

שושי סירקיס

בין הגוונים

זו לא באמת פרידה

אני אוהבת לדמיין את החיים כמו מסע בקרוז. אונייה גדולה, עוצרת כל פעם במדינה אחרת. בכל עצירה אנחנו יורדים, מטיילים, טועמים… ותמיד מגיע הרגע שבו אנחנו צריכים לעלות בחזרה ולשוט אל מרחבי האוקיינוס

יעקב מתן

משא ומתן

מי סופר אותנו?

וכך מדי בוקר בשעה 6:30 הייתי מתעורר לקולו של הרב: "בוקר טוב, יעקב" - "בוקר טוב הרב" ומנתק. אני לא אומר שלא איחרתי בכלל מאז, אבל הרגשתי מחובר.