"כל מה שאתה חולם לעשות או ללמוד, תגיד. יש גביר שמוכן לשלם את זה בשביל שלא תתגייס". מנחם משחזר את השיחה עם ראש הישיבה שלו, והמילים נתקעות לו בגרון. בישיבה המוכרת לנוער נושר בה הוא רשום ומשלב חצי יום עבודה וחצי יום לימודים, שיחה כזו עם ראש הישיבה היא לא אירוע נדיר. "זו ישיבה יחסית קטנה אז יש לנו הרבה מאוד שיחות אישיות עם ראש הישיבה ממש על כל נושא", הוא אומר, "אבל ברגע שהשמועה על זה שאני שוקל להתגייס התפשטה, פתאום תשומת הלב של הצוות עברה כולה אליי".
זה התחיל לפני כמה חודשים, בשיחה תמימה עם אחד הר"מים. "לא באמת חשבתי על זה ואני לא זוכר למה בכלל אמרתי לו את זה", הוא מספר, "אבל זרקתי לו בחצי חיוך כזה 'תגיד, למה בעצם שאני לא אתגייס?' והמשפט הקטן הזה הספיק לו". תוך ימים ספורים מצא את עצמו מנחם במרכזה של סערה שקטה. "מאותו היום התחילו להפעיל עליי מכבש אדיר של לחצים בשביל שלא אעשה את זה. הייתי מקבל שיחות ממספרים אנונימיים שלחצו עלי שלא אתגייס, הבטיחו לי דברים מפה עד אמריקה".
האירוניה? באותו זמן מנחם כלל לא תכנן להתגייס. "האמת היא שבאותו הזמן בכלל לא שקלתי להתגייס וסתם זרקתי את זה לר"מ", הוא מודה. "אבל אחרי שלחצו עלי כל כך הרבה…
