בחירות ההסתדרות הציונית העולמית (WZO) לשנה זו – ההצבעה כבר החלה – מעוררות מחלוקת חסרת תקדים בזירה החרדית. "ארץ הקודש", מפלגה חרדית הכוללת שורת אישים בכירים מתוך החברה החרדית-ישראלית, מבקשת להגדיל את כוחה ולהשיג השפעה משמעותית עוד יותר בגופים הציוניים המרכזיים. בבחירות הקודמות (2020), כניסתה לזירה זו הצליחה להזיז הצידה את נציגות השמאל היהודי ולהביא שינוי דרמטי בהרכב הקואליציה – ועוד היד נטויה.
למרבית הפלא, "ארץ הקודש" עושה זאת בניגוד להנחייתו החריפה של ראש הישיבה רבי דוב לנדו שליט"א, מי שנחשב 'גדול הדור' והסמכות הרוחנית העליונה של היהדות החרדית בישראל. הציונות, לדבריו, היא תנועה שיסודה כפירה ומרידה במלכות שמים, ועל בסיס זה עומדים המוסדות הלאומיים. ומכאן, ש"אין שום היתר להשתתף עמם או לכהן בשום תפקיד אצלם או להצביע בבחירות למוסדות הלאומיים, בשום אופן שהוא".
במאמר קצר זה אנסה לפענח את פשרו של המצב החריג הזה.
בעיית הנאמנות הכפולה
חז"ל מלמדים אותנו כי לשון הרע שסיפר המן הרשע על עם ישראל היה חסר תקדים: לא היה מי שידע לספר לשון הרע כמו המן הרשע. כמו כל פיסת לשון הרע מוצלחת, דבריו לא היו נעדרי אמת: "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם, וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם" (אסתר ג, ח). היהודים, טען המן,…
