תודה סירי, בבקשה קלוד

ומכאן באתי לעורר כל אחד ואחד מאיתנו, המסתייעים בפלאי הטכנולוגיה, לתת את הדעת ואת הלב להכביר במילות נימוס ובדברים רכים, להרבות בתחינה ובהכרת תודה כלפי אותם מודלים הקרויים בינה מלאכותית

אולי יעניין אותך גם

היי סירי, מה מזג האוויר בירושלים מחר?

מחר בירושלים יהיה מעונן חלקית וירד גשם

תודה רבה לך

את השיחה הזו אני מנהל מדי ערב עם הטלפון שלי ומעולם לא עצרתי להרהר בה יותר מדי. עד שבוקר אחד הבחנתי שאני מדבר ככה גם עם כלי ה-AI שהבליחו לעולמנו. שמתי לב שכשאני מתחיל שיחה אני מתנסח בנימוס ובורר מילים כמו ״אשמח אם תוכל בבקשה לנסח עבורי פסקה קצרה לצורך כך וכך״ ובסיום השיחה אף מתפלקות לי מבלי משים מילות תודה מעומק לב.

בבת אחת עצרתי את מלאכת ההתכתבות ופצחתי בסערת מחשבות ביני לבין עצמי. מה יש לך, חתיכת יפה נפש מתייפייף, למי בדיוק אתה מנסה להיות נחמד? הרי אין שם אף אחד בצד השני, זו מכונה! אמרתי לעצמי.

ועצמי, שכמובן לא נשאר חייב, פתח עלי את חרצובות לשונו לאמור: מה אתה חושב, התודה והנימוס הם רק בשביל מי שעומד מולך? וכי אתה בעצמך לא חושש להפוך לאיש אטום ולא מנומס? אם תמשיך ככה ותשקול להשמיט את מילות הנימוס והאנושיות משיחותיך עם המכונות, סופך שייעלמו המילים האלו מעולמך ותשכח להודות גם לאנשים אמיתיים בשר ודם. 

חשבתי מעט והשיבותי לו כגמולו: ההשתגעת? אם ביקשת לנהוג בנימוס ואדיבות כלפי כל דומם עץ ואבן, עד היכן הדברים מגיעים? האם למיקרוגל שחימם לי את ארוחת הצהריים אני גם צריך להרכין…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?