1. הראשון לציון הרב יעקב מאיר היה הרב הראשי הראשון של הרבנות הראשית הממוסדת בארץ ישראל. דמותו המרתקת נגלתה לי באקראי בביוגרפיה שכתב דוד אשכנזי "מחכם באשי לרב ראשי" – באשי במלרע כמובן, אחרת שם הספר מאבד את האפקט. מרבית הכתבים של הרב מאיר אבדו בשריפה שכילתה את ספרייתו העשירה בסלוניקי ואף פעילותו הציבורית לא הונצחה והשתמרה כראוי. פוליטיקה של פעם. דרכו התורנית של הרב החלה בישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים ונדדה לבוכרה ולאלג'יר, עברה דרך כס הרבנות בירושלים ובסלוניקי ומשם לרבנות ארץ ישראל כולה. נדודים של רצוא ושוב. הרב מאיר שלח את ידו בשתדלנות דיפלומטית שהייתה רלוונטית באותה העת. חלק מקשריו נחשפו באמצעות העיטורים והמדליות שקיבל משליטים שונים, מזכרת קטנה מאירוע גדול. סולטני האימפריה העות'מאנית וקונסטנטינוס מלך יוון ועוד רבים וטובים פחות או יותר נקבצו לעטר את גלימתו של הרב שצעד ברחובות ירושלים ועסק בסוגיות של היתר מכירה. הרב עובדיה מאזכר את מדליית הזהב של הרב מאיר, שהייתה בצורת צלב, ופוסק שניתן לענוד אותה בביקורים רשמיים וכדומה. מעשה רב.
2. לפני תקופה נפל דבר בירושלים. פיצה קלינטון ברחוב יעקב מאיר שינתה את שמה לפיצה טראמפ, בהשגחת העדה החרדית. אף פעם לא דגמתי את פיצה טראמפ. אני מעדיף את פיצה קראפט ברחוב שלומציון המלכה או את פיצ'יני בשוק העיראקי. כשראיתי את…
