ישנם יעדים שמבקרים בהם פעם אחת. הנסיעה אליהם והשהות מייצרים חוויה חד פעמית. משתדלים לנצור אותם בזיכרון ולא מתאמצים לשוב אליהם. אולי כי חוששים שהקסם יפוג בביקור השני. לעומתם, יש יעדים שהשיבה אליהם לא ממש מתוכננת. לעיתים היא פשוט מופיעה במהלך החיים. אז מברכים על ההזדמנות ולוקחים אותה בחדווה.
כך היה לי עם ברלין. ביקרתי בה בעבר, בשנת 2019. הקדשתי לה כמה ימים ונצרתי בראשי את הגאוגרפיה שלה. לפני כחודשיים קיבלתי הזמנה לפגישה עם צוות ישראלי המתגורר בעיר ועובד בה. הזמנתי כרטיס עם קונקשן באמסטרדם (שבהחלט שווה כתבה נפרדת) ונחתתי ל-24 שעות בדיוק בעיר הבירה הגרמנית.
מה עושים ב-24 שעות? ובכן, המון. אם נקזז את זמני הנסיעות בתוך העיר ואת זמן הפגישה, מתברר שהזמן שעמד לרשותי היה קצר, אפילו קצר מאוד, ובכל זאת הספקתי בו לא מעט.
הסוד הוא להכיר את השטח ולתכנן לפני, מה בדיוק רוצים לעשות.
ובכן, תפעילו סטופר, מתחילים.
נחיתה
זמן קצר לאחר הנחיתה כבר הייתי מחוץ לטרמינל. פחות מרבע שעה, למעשה. בידי היה כרטיס חופשי-יומי לכל כלי התחבורה הציבורית בעיר. תוקפו 24 שעות בדיוק. הוא ניתן לרכישה במעבר מהטרמינל לתחנת הרכבת.
בעיר פועלים כמה קווי רכבת. הם מסומנים באותיות S (רכבת קלה), U (רכבת תחתית) ו-H (חשמלית). הריבוי מעט מבלבל אבל נח ומהיר ללמידה…
