בטור הקודם עסקנו בממצא ההיסטורי של מזבח הר עיבל ובמחלוקת שעוררו הממצאים. אך הדברים לא נעצרו שם, לתגליות שנמצאו יש המשך מהתקופה האחרונה.
לאחר החפירות של אדם זרטל נשארו באתר וביישוב סמוך ערמות עפר שהוצאו במהלך החפירות. במהלך השנים החלו החוקרים לבצע סינון של העפר כדי לזהות ולאתר ממצאים שאולי חמקו מעיני החוקרים שחפרו באתר בראשונה. ואכן בשנת 2019 במהלך הסינון התגלה קמע קטן עשוי עופרת שקופל לאחר הכתיבה. החוקרים זיהו כי יש מילים שנכתבו על גבי החלקים החיצוניים של הכתובת וכן כמות גדולה יותר בפנים, אך הם לא הצליחו לזהות מה נכתב שם.
בסיוע של טכנולוגיות חדשניות ואמצעים מתקדמים שפיתחו חוקרים מומחים בפענוח טקסטים עתיקים באוניברסיטת פראג החלו החוקרים לזהות כי על הקמע הקטן מסתתרת תגלית של ממש – עשרות מילים בעברית כולל מילה מיוחדת במינה. לפי תיארוך האתר והממצא נראה כי הכתובת שעל הקמע היא הכתובת הקדומה ביותר בעברית הידועה למחקר עד כה והראשונה שמציגה את שם ה' במפורש!
לממצא מרגש זה יש השלכות מרחיקי לכת על תחומים רבים בארכיאולוגיה ועל ביסוס הידע המסור לנו מדור דור. הכתובת גם מסייעת להכריע במחלוקת שתיארנו בטור הקודם בין החוקרים לגבי הזהות של הממצאים בהר עיבל וממנה עולה כי הממצא אכן שייך לעם ישראל ולא לכנענים. המילה יהו לא הייתה מוכרת לכנענים אלא ליהודים בלבד ומכאן חשיבותה.
מה נכתב בקמע?
לאחר עבודת פענוח דקדקנית שנמשכה שנים מספר והוצגה בחודש מרץ 2022 פירסמו החוקרים במסיבת עיתונאים משותפת את הטקסט (בסוגרים השלמות משוערות):
א(רור) א(תה) לאל יהו
תמות ארור
ארור מות תמות
ארור ליהו ארור
????
בהצגת הממצאים ציינו החוקרים כי הקמע שייך לתקופת הברונזה המאוחרת ומתאימה לתיארוך של פרופ' זרטל המנוח כי מדובר באתר של מעמד הקללה והברכה והמזבח אותו בנה יהושע.
החוקר והאפיגרף (ענף המתעסק במיון ומחקר של כתובות על גבי אבן ומתכת) פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה שפיענח את הכתובת הציע לבאר את הטקסט כחלק ממעמד הברית שנערך בהר עיבל ומתואר בספר דברים. מחצית מהעם עמד בהר גריזים הר הברכה ומחצית מהעם עמד בהר עיבל – הר הקללה. כפי הנכתב הכתובת עסקה בקללה. בתחילת חומש דברים הקללות מנוסחות בגוף שלישי יחיד (ארור האיש) ואילו בכתובת היא מנוסחת בגוף שני יחיד (ארור אתה). אך הדבר אינו סותר, מכיון שבהמשך חומש דברים הקללות מנוסחות בגוף שני יחיד ("ארור אתה בעיר" למשל).
צירוף המילים לא-ל יהו המופיע פעמיים בכתובת הוא ייחודי מאוד ומשמש גם עדות על הלך הרוח של כותב הכתובת. הכותב מביע שהא-ל שאליו הוא עובד ומתפלל הוא יהו. צירוף ייחודי זה נמצא אף בספר תהילים בפסוק "אל יהו-ה ויאר לנו אסרו חג…".
מי כתב את הכתובת? עלו השערות כי יהושע בן נון עצמו כתבה אך לדבר אין ביסוס. בין הממצאים שנחפרו בהר עיבל נמצאו מתקנים שונים שלא שימשו למטרות מגורים אלא להקרבת קורבנות וכדומה אך בצד האתר נמצא מבנה קטן ששימש למגורים. פרופ' זרטל בספרו 'עם נולד' סובר כי בבית זה גרו כהנים במשך כל השנה על מנת לשרת את העם שהגיע בחגים ובמועדים מיוחדים. אם כן יש להניח כי את הכתובת כתב אחד מהכהנים שהתגוררו במקום.
סיכם יפה את הממצא יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, שפרס את חסותו על עבודות סינון העפר: "קיבלנו דרישת שלום מיהושע בן נון ועם ישראל בתקופת התנ"ך, הוכחה נוספת לקשר הבלתי ניתן להתרה בין עם ישראל לשומרון ולארץ ישראל".
כיתוב תמונה: הממצא שהתגלה בהר עיבל (צילום: Michael C. Luddeni)