רוחות העונה
באלול תשפ"ד, הלב שבור מכדי לצאת אל השדה ולפגוש בו, במלך. השנה הזו, כמו מנהרה חשוכה, כמו גדר פרוצה, כמו אמון שנשבר, עומדת כחיץ ואין אני לדודי ואין הוא לי. איך נמצא כך תשובה?
רוחות העונה
לאחרונה אני חוששת שהאוויר אליו אני מגדלת את הילדים שלי הוא האוויר הכבד, המחניק, של המחלוקת. אני מתפללת לגדל את הילדים שלי לעולם בו התורה הקדושה מנצחת. את המחלוקת, את השנאה, את הקרע
רוחות העונה
השנה, יותר מתמיד, אני חושבת שהימים הלאומיים מבקשים תשובות פשוטות, מהלב. מה מעיר אותנו דווקא עכשיו, ולמה הימים האלה, יותר מכל הימים בשנה, כואבים מספיק כדי לשאול?
רוחות העונה
החזון של שרה שנירר לחבר את הילדות והנערות לאוצרות הרוח היהודיים התגשם מעבר לציפיותי. מימוש החזון של שרה שנירר גם על נשים בשנות הבגרות ממתין לממשיכות של המורה הגדולה
רוחות העונה
כשאנחנו דבקים בתוויות שיצרנו כמו מפגין פרוגרסיבי בעד חמאס, אנחנו מסתירים מעצמנו את המציאות ומפספסים את הסיפור המורכב שהיא מספרת
רוחות העונה
הרצון לשמור על הנפש מהזוועות עלול להיות מתורגם לניתוק והתנכרות אל שבר בני עמנו. איך נימנע מהתכנסות אל הפרטי כשהכלל קורא לנו לשותפות
רוחות העונה
גיוון מעגל דמויות המופת שלנו יאפשר לכל ילד וילדה להזדהות עם גיבור חינוכי, שיעצים ויתווה דרך
רוחות העונה
לעיתים עבר בי געגוע לבית הכנסת שלנו ולאנשיו הטובים, אלה שהילכו בדרכי התשובה תמיד ולא פגשו בה רק אחת לשנה
© כל הזכויות שמורות, המקום 2022
