בימים אלו, ערב חג החירות והגאולה, המילים "והוצאתי והצלתי" מקבלות משמעות מיוחדת ועמוקה יותר מתמיד.
בליל הסדר, נקרא בהגדה את הפסוקים המתארים את הבטחת הגאולה של הקב"ה לעם ישראל ונזכור שאלו לא רק מילים המתארות את שהיה בעבר הרחוק.
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
השנה, המילים הללו הופכות לתפילה הכי אישית, כנה ודחופה של כולנו. תפילה שהקב"ה יחזור וינהג איתנו כפי שעשה אז – יראה את סבלם של החטופים שלנו, יוציא אותם מאפלה לאורה ויחזיר אותם הביתה לחיק משפחותיהם. תפילה שיציל את עם ישראל כולו מאויביו הרבים, שבכל דור שבים ומנסים לכלותנו.
המציאות הביטחונית מאתגרת, פערים חברתיים מעמיקים, עם מפולג ומשוסע. אבל דווקא מהמקום הנמוך הזה, אנחנו זוכרים שתמיד יש תקווה לאור, לניסים ונפלאות. הקב"ה תמיד שומע את זעקתנו, כמו ששמע את זעקת אבותינו במצרים, ובכוחו להוציא אותנו לחירות, מאפלה לאור גדול.
השנה, יותר מתמיד, המילים העתיקות "והוצאתי והצלתי" יהדהדו בליבנו ככמיהה עזה לגאולה. בתפילה ובתקווה שנזכה בקרוב לראות בשחרור החטופים, בישועת עם ישראל, ובגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן.
חג חירות שמח, משמעותי ומלא תקווה.
