באמצע ההכנות להפקת המגזין שאתם אוחזים בידיכם, הבנתי פתאום: אנחנו עומדים בגיליון החמישים של מגזין המקום.
יובל הוא ציון דרך משמעותי. במיוחד כשמדובר במגזין שלא התיימר להשתלב בנישה קיימת אלא חתר ליצור אחרת משלו. בגיליון החמישים אנחנו יכולים לומר: הצלחנו, ברוך השם.
תקשורת כתובה תמיד נשאה ערך מוסף בציבור החרדי, ומלאה תפקיד חשוב בעיצוב השיח הציבורי בו. עם זאת, תמיד היו לה מגבלותיה הברורות: מאילוצים מפלגתיים, דרך אינטרסים מסחריים, ועד צורך לרצות קבוצות לחץ כאלה ואחרות. כתוצאה מכך, חרדים לא מעטים, במיוחד כאלה בעלי זהות ישראלית, מצאו עצמם ללא כתב עת שרואה בהם קהל. אל המקום הזה נכנס מגזין המקום.
בחמישים הגליונות הראשונים של המגזין הוא נגע במגוון נושאים שהורחקו עד עתה מהבמות המרכזיות: שימור זהות חרדית בסביבה לא חרדית, התמודדויות עם אתגרי הטכנולוגיה ופלישתם לחיי המשפחה והקהילה, מצוקות חברתיות כמו מגפת הפגיעות בקטינים ואלימות בתוך המשפחה, מסלולי הכשרה וצבא ומידת התאמתם לחרדים, וכן הלאה והלאה. לצידם התפרסם מגוון טורים מקרב כותבים שהעריכו את הבמה המאפשרת של 'המקום', וחלקו עם הקוראים את חשיבתם ונסיונם.
יובל הוא זמן טוב להביט בסיפוק על מה שהשגנו עד כה, אבל לא לנוח על זרי הדפנה. בקרוב אנחנו מקווים להציג מגזין מוגדל עם תוספות משמעותיות שיהיו לכם להנאה ולתועלת.
בגיליון זה תפגשו ריאיון עם יותם זמרי, שמנתח בין השאר את האפיל של תכנית 'הפטריוטים' לציבור החרדי, לצד ריאיון עם תמר נכטילר, מנהלת המיזם פורץ הדרך 'אקשיבה'. תחקיר על עיריית מודיעין עילית משרטט קווים מטרידים לדמותה של עירייה המתנהלת כבר חצי יובל תחת אותו שרביט, וכתבת שטח רגישה מספרת על המגמות בתחום דרישות התמונות בשידוכים. כתבת התיירות תשלח אותנו לכבוד חודש אלול לביקור בליטא, ערש תנועת המוסר.
ויש גם מדורים חדשים: הפסיכודרמטיסטית אתי הייזלר מעמיקה בנבכי הנפש בעט מחונן, וחנה שפיגל מספרת לנו על מה שקורה בלב הדברים.
כתיבה וחתימה טובה – וכמובן, קריאה טובה.
העורכת
