כבר כמה שנים שעו"ד יוסף ויצמן מתחיל את היום שלו בריצה. "בשביל הנפש", הוא מסביר. "זה הזמן היחיד ביום שבו אני יכול לחשוב ולהתעמק, בלי מסיחי דעת. מבחינתי זה שילוב של בריאות הגוף, בריאות הנפש והזדמנות לחשוב ולהתעמק בתיקים חשובים שאני עובד עליהם". אחרי הריצה הוא מתפלל שחרית, ואז מגיע החלק הנוסף שקבוע תמיד בסדר היום שלו, לא משנה מה יביא איתו היום: לקחת את הילדים למוסדות הלימוד. "אני מקפיד על זה כל יום", הוא אומר. "זה זמן האיכות היחיד הקבוע שיש לי איתם, חוץ משבתות".
ויצמן, אב לחמישה ילדים, הוא איש עסוק מאוד. הוא מכהן כנשיא המדרשה למשפט ומשנה לראש לשכת עורכי הדין בישראל, בעל פירמת עורכי דין גדולה ומחזיק בכמה טייטלים נוספים. "אני מוריד את הילד בחיידר, ואז כבר במוד לעבודה. חוץ מהמשרד הפרטי שלי אני גם דירקטור בחברות רבות, מרצה באקדמיה ועוד, וכדי להספיק את הכול צריכים למתוח את השעון עד שעות מאוחרות גם לתוך הלילה. זה מרוץ אינטנסיבי ואיכשהו תמיד אני מגיע לשעה 8 בערב ורואה פתאום שזו השעה. יש ימים שאין ברירה ואני נשאר לשעות הקטנות של הלילה. סדר היום שלי מאוד מדויק ומורכב, ברמה שגם אם אני רוצה לשבת לקפה עם חבר זה יהיה ביומן. אם אני רוצה לצאת לאכול צהריים עם הבת שלי…
