אולי לא במקרה, אבל לא נורא

ספרו האחרון של פרופ' דן אריאלי שהגיע אחרי סערת האמינות, עשוי להועיל לחשיבה הכלכלית שלנו גם אם מדובר בספר מתח בדיוני ולא בדוקו

אולי יעניין אותך גם

אין ספק שדן אריאלי הוא אחד הכותבים הטובים בתחום הכלכלה ההתנהגותית. הוא זה שהצליח לכתוב באופן מרתק כל כך את השריטה הזו שבה נתחשבן היטב על פער של כמה עשרות שקלים במחיר מבצע על זוג הנעליים שנחרוש כל כך בתקופה הקרובה, אבל רבע שעה לאחר מכן, נרגע בפיצריה הסמוכה בסכום של 150 שקל בלי למצמץ.

הוא עושה את זה כל כך טוב, כך שבעצם סדרת ספריו ובהם 'לא רציונלי ולא במקרה', 'לא רציונלי ולא נורא' וכן על זו הדרך, מסתובבים סביב אותה הכיכר, ובכל זאת הם שוב ושוב הופכים לרבי מכר. אריאלי, הפרופסור הישראלי המצליח בעולם בתחומו, הפך לגורו לכלכלה התנהגותית עם מיליוני צופים בהרצאותיו, והוא נבחר להיות בין 50 הפסיכולוגים המשפיעים ביותר בעולם (אלו שבין החיים כמובן, כפרה על פרויד).   

אבל בספרו החדש 'איך הכסף עובד עלינו', קורה משהו. 

לא רק בגלל שבתוכן הוא משנה גישה מעט ומתמקד לא רק באדם והתנהגותו כלפי הכסף, אלא בכסף עצמו כישות חיה ודינאמית על גבול ההאנשה (במונחים למדניים, הפעם הנושא הוא ה'חפצא' ולא רק ה'גברא').

יש סיבה נוספת, והיא העננה הרובצת על מחקריו וניסויו הרבים שהיו הבריח התיכון בספריו. הספר הזה כבר יוצא לאור אחרי שאוששו טענות על מחקרים שונים שלא הלכו כל־כך בדרך המדעית ואולי המטרה שירתה את האמצעים. הוא הסביר והביא את גרסתו למה שגם הוא עצמו מכנה 'טעות' במחקר או שניים מתוך מאות, אבל מה שלא תהיה האמת, והוא הרי גם הרוויח כנראה לא רע מספר על אמת ושקר, אין ספק שמשהו במדעיות של העניין נסדק. תוך כדי קריאה אי אפשר לברוח מהשאלה האם הסיפורים שלפנינו הם דוקו או מתח בדיוני. 

את הספר, עם השם המלא בעל תשע המילים: 'איך הכסף עובד עלינו ואיך להוציא פחות ולהרוויח יותר', הוא כתב יחד עם ג'ף קרייזלר, קומיקאי וסופר אמריקאי מצליח בזכות עצמו. ואולי, זה הדבר הכי נכון. חלק בלתי נפרד מההנאה מקריאת מחקריו וספריו של אריאלי נעוץ ביכולת שלו לספר סיפור שתמיד תהיה לו תוצאה מפתיעה ומשעשעת. הגיע הזמן לעשות את זה באופן מוצהר.  כשקראתי את התיאור הלא־מחקרי על אדם, הבחור הישראלי שבבוקר חזר לבית המלון כדי לחסוך 4$ על קפה ובערב, בזמן הימורים, בזבז רק על הטיפים פי כמה וכמה, היה נעים לקרוא אותו כפי שהוגש, כמשל שנקדח במוחו של הפרופסור, ולהבין שכולנו הנמשל.

אז כן, אולי לא כל מה שכתוב שם הוא במקרה, אבל לא נורא. יכול להיות שטוב יותר לקחת את הדברים לא כאיזו קביעה מחקרית סתומה, אלא כנקודות מדהימות להתנהלות הכלכלית שלנו, נורות אדומות שהוא מדליק לאורך הדרך וכך נותן השראה רבה לשינויים פרקטיים בגישה שלנו לכסף. הוא מציב תמרורים נהדרים על המסלול, מראה לנו את עצמנו בצורה שלא תמיד חשבנו, ומציע לא רק ניתוחים של ההתנהגות הכלכלית אלא גם טריקים מעשיים ליעילות ובקרה נבונה יותר, שכל אחד יכול לשפוט את ההיגיון בהם.

כשהוא כתב שורה כמו "תומר ואורן דמויות בדויות (נגיד) אבל סיפורם מבוסס על הרבה מקרים אמיתיים", הוא שכנע סופית שאריאלי בגרסה החדשה טוב יותר. התועלת מהספר הזה מובילה בפער על ספרים רבים מקובלים אחרים לאימון לצרכנות נבונה או חיסכון. ואולי, בניגוד למנכ"ל האומלל של רשת 'גי'יי סי פני' האמריקנית שהחליט להפוך לישר ולכתוב את המחירים הזולים בלי לעשות את ה"במקום XY" וגרם לרשת לאבד 4.3 מיליארד דולר עד שנזרק לטובת השטיקים שהפסיכולוגיה הכלכלית של הקהל אהבה (והרשת שבה לזנק ברווחים)  – אצל אריאלי, אולי הכנות, ולו שלנו כקוראים המטילים ספק, דווקא משתלמת. 

  • איך הכסף עובד עלינו
  • דן אריאלי, ג'ף קרייזלר
  • הוצאת כנרת זמורה
  • 267 עמ'

אולי יעניין אותך גם

שושי סירקיס

בין הגוונים

נשמה שנתת בי.

ואני רק שואלת למה? למה אנחנו צריכים אולטימטום קשוח של עשרים וארבע שעות, של דקות שנספרות אחורה. למה אנחנו לא יכולים פשוט להיות האמת שלנו בפנים?

הג'ין יוצא מהבקבוק

מה שהחל כתגלית רפואית וסיים כנוזל שכמעט והשמיד את הממלכה הבריטית, הפך לאחד מיסודות עולם האלכוהול | לאורכה ולרחבה של ארץ ישראל מסתתרים ג'ינים שחלקם יכולים לעקוף את הטובים בעולם | עם נחיתתו של הקיץ, 'המקום' יצא למצעד הג'ין הישראלי הגדול

בין שבר לריפוי: עבודותיה של חוה ארלנגר

יצירותיה של ארלנגר מחברות בין עולמות רחוקים לכאורה ומספרות סיפורים משמעותיים על זיכרון, על שבר, על הדרך הקשה מכאב לריפוי

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

רוצים להרחיב? חכו רגע

הרחבה היא תוספת למשחק, שבאה יחד או בנפרד ממשחק הבסיס. משלמים עליה בנפרד בדרך כלל, אין לה ערך בלי משחק הבסיס, והרבה סבתות מתבלבלות וקונות רק אותה בראותן מחיר טוב.

מגלים את אמריקה

ניסיון מרתק לפצח את חידת האומה המבלבלת ביותר: זו שאפשר לאהוב אותה ואפשר לשנוא אותה, אבל אי אפשר להתעלם ממנה 

האמנם נמנעת?

קריאה מאירת עיניים על יסודות התנועה האנטישמית מאה שנה ויותר אחרי שהגיעה לשיאה במזרח אירופה