הישיבות התיכוניות החרדיות בישראל נמצאות במגמת צמיחה מואצת בשנים האחרונות. אם עד לפני שני עשורים הכיר הציבור החרדי בישראל ישיבות בודדות בלבד המשלבות לימודי חול ומגישות את תלמידיהן לבחינות הבגרות, הרי שכיום ישנן כ-20 ישיבות כאלה, בערים שונות, ואשר פונות לציבורים שונים ומגוונים. צמיחת הישיבות התיכוניות מתרחשת במקביל לצמיחה של תלמודי תורה שמלמדים לימודי ליב"ה, וסביר להניח שבין התופעות ישנה גם השפעה הדדית.
עם זאת, נערים רבים שמתחילים את לימודיהם בישיבות תיכוניות סיימו את לימודיהם היסודיים במוסדות שבהם מקצועות החול נלמדו ברמה נמוכה ביותר. כיצד מצליחים תלמידים שלא למדו כלל אנגלית, ושרמת הידע שלהם במתמטיקה נותרה ברמה נמוכה מאוד, להשתלב בלימודים תיכוניים החותרים להגיש אותם למבחני הבגרות?
את הסוגיה הזו ביקשנו לברר עם אנשי צוות מהישיבות התיכוניות, עם אנשי מקצוע שלקחו חלק בפיתוח תוכניות ייעודיות, ועם בוגרי ישיבות תיכוניות ששיתפו אותנו באתגרים ובנסיון האישי שלהם.
התוכנית הפדגוגית בכל אחת מהישיבות התיכוניות שעם אנשי הצוות שלהן שוחחתי, מבוססת על ההנחה שהתלמידים בכיתה ט' יידרשו להשלים פערים במקצועות הליב"ה המרכזיים. השנה הראשונה מוקדשת בעיקר לסגירה מואצת של הפער, כדי להתחיל את השנה השניה בתיכון עם חומר הלימודים המקובל. אולם, למרות שההשלמה נתפסת כמובנת מאליה, ההמלצה של הצוותים החינוכיים והפדגוגיים היא להעניק לילד, מוקדם ככל האפשר, השלמה והכנה באמצעות חוגים או שיעורים פרטיים.
"המעבר מחיידר לישיבה הוא תמיד מאוד קשה", מסביר הרב אליעזר שטיינברגר, ראש ישיבת נשמת התורה בירושלים, "אני רגיל לומר שהמעבר הקודם המשמעותי ביותר שהיה לילד הוא מהבית למעון, והמעבר הדרמטי הבא הוא מהישיבה לחיי הנישואין. המעבר מישיבה קטנה או תיכונית לישיבה גדולה הוא לא כל כך דרמטי, כי השינוי הוא יותר כמותי מאיכותי.
"המעבר מחיידר לישיבה יוצר קושי גדול. המעבר ליום לימודים ארוך, הסתגלות לחברה אחרת, ועוד שינויים משמעותיים. בגלל הקושי הגדול הזה אני חושב שלא צריכה להיות בגיל הזה פנימיה. מדובר באתגר גדול ממילא, ולכן אני אומר להורים: 'בואו נשתדל להפוך את המעבר לרך יותר'. ולכן אני בעד להוריד כמה שיותר מהעומס על הילד בגיל הזה. אז אם אפשר לתת לילד תגבור באנגלית לפני כן, למשל, זה מצויין ויעזור לו להתמודד ביתר קלות עם המעבר".
בואו נדבר רגע על העומס. מתברר שהשנה הראשונה בישיבה תיכונית מטילה עומס גדול על התלמידים, שנובע בעיקר מהצורך להשלים פערים, לקפל משהו כמו חמש שנות לימוד בשנה אחת. הקיפול הזה דורש התגייסות ויצירתיות של הצוות הפדגוגי, אבל גם הרבה מוטיבציה ומאמץ של התלמידים.
"אם בבית ספר רגיל תלמיד משקיע שעתיים-שלוש בשבוע בשיעורי בית, אצלנו הוא צריך להקדיש 10–12 שעות שבועיות", מדגים משה מלמוד, המנהל הפדגוגי של רשת 'נצח' ומנהל התיכון במדרשה החסידית, "אם תלמיד מבין שהוא צריך להשקיע כפול או פי שלוש מהרגיל, השלמת הפערים שלו תהיה יותר יעילה".
לפי מלמוד, היכולת לסגור את פער השנים מבוססת על השימוש בתוכנית מסודרת וממוקדת, אבל עוד יותר מכך על הנכונות של התלמידים להשקיע. "אנחנו יוצרים אווירה שמגבירה מוטיבציה אצל התלמידים, כך שהם רוצים להשקיע יותר מהתלמיד הממוצע. הרי אין פה דיקטטורה, ובלי הרצון של התלמיד אין כלום. יש תלמידים שיושבים שעתיים-שלוש כל ערב ולומדים בעצמם. הם מבינים שזה מה שהם צריכים בשביל להצליח. המוסד שלנו מצידו יוצר אווירה ונותן תגבורים שנותנים לתלמיד ביטחון עצמי שהוא יכול להצליח".
לא לחכות לרגע האחרון
כדי להקל על התלמידים, ההמלצה להורים היא לתגבר את הילדים במקצועות האנגלית והמתמטיקה משלב מוקדם.
נתנאל שניצר, מנהל התיכון במתיבתא בית שמש ובישיבת מאורות, מספר על הורים לתלמידים בכיתות ה-ו שפונים ומבקשים לדעת איך ניתן להכין את הילד ללימודים בישיבה תיכונית, כאשר במוסד הלימודים שלו אין לימודי ליב"ה. "הורים של תלמיד שמכוונים מראש לישיבה תיכונית, בדרך כלל מודעים לצורך בהשלמה ומעניקים לו הכנה מוקדמת באמצעות שיעורים פרטיים וכדומה", הוא אומר, "אני מציע להורים להתחיל את ההשלמה כבר בכיתות הנמוכות. לא להשלים הכל בלחץ של כיתה ח, כשהלימודים מסתיימים מאוחר".
ואכן, בשנים האחרונות יותר ויותר הורים שולחים את ילדיהם לחוגים שמעניקים להם ידע בסיסי במקצועות המרכזיים. מדובר בעיקר על לימודי אנגלית, אך יש חוגים גם למתמטיקה.
הרצון להפחית מהעומס בשנה הראשונה של הישיבה התיכונית מוביל את הישיבות להעביר חלק מנטל ההשלמה לכיתה ח', ולא מדובר בהמלצה בלבד. "כל תלמיד שמתקבל לישיבה מקבל ספר מתמטיקה כמה חודשים לפני תחילת הלימודים", מתאר משה מלמוד, "זה הספר הראשון מתוך סדרה של חמשה ספרים שבאמצעותם אנחנו משלימים את שנות הלימוד החסרות ביסודי. הספר מלא בהסברים ודוגמאות, והוא מאפשר למידה עצמית".
וכשהתלמיד מגיע לישיבה, האם הוא שוב ילמד את הספר הראשון במסגרת תוכנית ההשלמה?
"התוכנית בישיבה מתחילה מהספר השני בסדרה. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שתלמידים למדו את הספרון הראשון. מי שמגיע לישיבה בלי ללמוד את הספרון, חייב להשלים אותו עד סוף אלול. כמות החומר ללימוד במהלך השנה היא אדירה, ומי שלא מתייחס ברצינות למטלות האלו כנראה לא מתאים".
ומה לגבי אנגלית?
"באנגלית אנחנו מתחילים כמעט מ-ABC. אז מי שיודע משהו – זה מצוין, כי רצים ומתקדמים מהר. מי שיעשה הכנה מראש, זה יקל עליו. יש גם רמות שונות של בגרות, ומי שיידע יותר יצטרך להשקיע פחות בהשלמת פערים. הוא יוכל להוריד מעצמו עומס, או להשקיע ברמה מקסימלית וכך להגיע לרמות הגבוהות יותר".
הדרישה מהתלמידים להתחיל להכין את החומר במתמטיקה עוד לפני הכניסה לישיבה איננה ייחודית למדרשה החסידית. "בחינות הקבלה לישיבת מתיבתא הסתיימו כבר לפני חודשיים", מספר נתנאל שניצר, "התלמידים מקבלים מראש ערכות למידה במתמטיקה והנחיות להשלמה באנגלית. אמנם האנגלית אצלינו פחות בעייתית, כי עיקר האוכלוסייה שלנו אנגלוסקסית. אבל מי שלא, אנחנו דורשים שיהיה לו איזשהו בסיס. לא חייבים להגיע לרמה גבוהה, ויש אצלנו הקבצות באנגלית, אבל צריך שיהיה בסיס. כיוון שהבחינות נערכות מוקדם, יש להם 8–9 חודשים להתכונן".
המרוץ הגדול
בשעה טובה נפתחה שנת הלימודים. הבחור הנבון התכונן כראוי ולמד את החומרים שהתבקש ללמוד בחודשים שקדמו לתחילת השנה. כעת מתחיל המאמץ לעשות את הבלתי אפשרי: ללמוד בשנה אחת את חומר הלימוד של 4–5 שנים.
רוב אנשי המוסדות עמם שוחחתי מתבססים על תוכנית הלימודים שפיתחה עמותת 'לשם'. המדובר על סדרת ספרונים במתמטיקה, שהופקו בשיתוף ספריית מט"ח. הסדרה הזו כוללת השלמה של כל חומר הלימודים לכיתות ו-ט. משה מלמוד, שהיה שותף למהלך כאשר עבד במשרד החינוך, מסביר שהמאמץ היה למפות את החומר ולהתמקד בחלקים שאותם הכרחי להשלים כבר בכיתה ט.
המטרה היא שתלמיד יסיים כיתה ט בישיבה התיכונית ברמה דומה לתלמיד מקביל במוסד כללי?
"בדיוק. התלמידים הטובים מצליחים ואפילו נכנסים למגמה שלומדים בה רמת 5 יחידות בכיתה י. תלמידים פחות חזקים לומדים 4 יחידות ותלמידים בינוניים ממשיכים תוכנית של 3 יחידות בכיתה י. יש כאלה שממשיכים לקחת השלמות, ועוברים בהמשך לרמת 4 יחידות. הבעיה העיקרית היא התלמידים שמתקשים להשלים בכלל את הפער של כל השנים".
האם יש תוכנית השלמה למי שזקוק לה גם בכיתה י?
"עם תלמיד כזה אנחנו ממשיכים את תוכנית השלמת הפערים במקביל לשיעורים של כיתה י. לצורך כך יש אצלנו מערך של שיעורי עזר, לימוד בקבוצות קטנות ושיעורים פרטניים. בנוסף יש מערך חונכות שבו תלמידים מבוגרים לומדים עם צעירים, וכן חונכות של סטודנטים חרדים שמתגברים תלמידים שלנו".
אלה שאכן מצליחים להשלים את הפער עד סוף כיתה ט, הוא אומר, מסוגלים בהחלט לגשת לבגרויות ברמה של 5 יחידות ולהצליח בהן. "בסופו של יום זו פונקציה של הרצון של התלמיד, יחד עם הבסיס של היכולות שה' חנן אותו בהן".
פערים בין תלמידים באותה כיתה הם תופעה מוכרת בכל מוסד חינוכי, אך בישיבות התיכוניות הם עשויים לנבוע לא רק מהבדלים ברמת הכישרון וההשקעה במהלך הלימודים, אלא גם מרמת ההכנה המשתנה לפני תחילת הלימודים.
בחור שלא התחיל להשלים חומרים לפני כניסתו לישיבה, עלול למצוא את עצמו מתקשה לעמוד בקצב האינטנסיבי של הלימודים. ההתמודדות עם המתח שבין הרצון להציב יעד גבוה לתלמידים, לבין ההכרה בקושי של חלקם, חיונית במיוחד על רקע המרוץ האינטנסיבי להשלמת הפערים.
"המוסד שלנו, ביד אחת מאוד דורש מהתלמידים וביד השניה מאוד תומך", אומר הרב אליעזר שטיינברגר, "אנחנו לא מורידים את הדרישות הלימודיות, אבל כל המורים ללימודי חול נותנים גם שעות פרטניות עם תלמידים שזקוקים לזה. במקרים שבהם זה מעל היכולת של המערכת אנחנו דורשים מההורים גם הוראה פרטית".
בשלב הזה אני מבקש להבין את העיקרון של תוכנית ההשלמה עצמה. איך יוצרים את המשוואה שהופכת שנת לימודים אחת לחמש שנים? מתברר שמשוואה כזו דורשת כמה 'נעלמים'. כלומר, נושאים וחומרים מסוימים שיורדים מתוכנית הלימודים, בשל קוצר הזמן.
"בבניית תכניות הלימוד אנחנו ממוקדים במה שיאפשר לתלמידים לגשת לבגרות", מסביר עמית עומר, מנהל פדגוגי של עמותת 'לשם', "על נושאי הרחבה ודברים שלא נוגעים לבגרות, אנחנו מדלגים. שאלות מחשבה ואימון שיש לפעמים בכיתות ז-ח, אנחנו מדלגים. כמורה, הרבה פעמים אני מדלג עם התלמידים על כל הנושא של גיאומטריה. אני אומר לתלמידים שבמבחני הבגרות לא יעשו את השאלה של הגיאומטריה, אלא יבחרו את השאלה של טריגונומטריה, שזה יותר קל".
חלק מהמשמעות לכך, הוא אומר, הוא צמצום הבחירה של התלמידים בבחינה עצמה. "במבחן יש בחירה על אלו 5 שאלות לענות מתוך 8. הרבה פעמים מלמדים אותם רק 5 נושאים, ואז פשוט אין לתלמיד בחירה. פשוט אי אפשר ללמד הכול, בגלל הצורך להשלים פערים. גם לשאלות מחשבה והעמקה אין זמן בכיתה ט. אנחנו ממוקדים בהשלמת מיומנויות".
גם באנגלית זה קיים?
"באנגלית זה פחות רלוונטי. שם מדובר בעיקר במיומנויות שפה. היתרון באנגלית הוא שלפעמים תלמידים מגיעים עם ידע כלשהו, אז קצת יותר קל להם. אבל גם פה הרמה נפגעת. פחות תלמידים ניגשים ל-5 יחידות".
התוכנית של לשם לא מאפשרת לגשת לרמת 5 יחידות?
"התוכנית בהחלט מאפשרת. היא נותנת כלים לסגירת הפערים במהירות ובצורה טובה כדי ללמוד ברמה גבוהה לבגרות. אבל אחרי הכל השלמה, גם הכי מוצלחת, היא לא כמו 8 שנות לימוד. כתוצאה מכך, נדרשת מהמורים הרבה יותר גמישות. אני כמורה צריך לחשוב מחוץ לקופסא, להיות גמיש, להכיר טוב את החומרים שיהיו בבחינה ולהתמקד בנקודות העיקריות. אין זמן להתעמק ולהרחיב. צריך לבחור בפינצטה את הנושאים שמדברים עליהם, ולתרגל כמו שצריך. זה דורש מהמורה יותר, שיהיה יותר מיומן. יידע בדיוק מה נכלל בבגרויות, מה מתאים לתלמידים.
"בנוסף, אנחנו בלשם פיתחנו תוכנית לימודים ממוחשבת בשם 'ספרינט'. זו תוכנית ללמידה עצמית שעובדת על כל המיומנויות: קריאה, כתיבה, דיבור ושמיעה. יש בה 40 שיעורים והתלמיד עובר שיעור אחרי שיעור. זו תוכנה מתקדמת שעובדת עם התלמיד בצורה ויזואלית ואינטראקטיבית, ומאפשרת למידה דיפרנציאלית: כל אחד ברמה ובקצב שלו. זה חשוב במיוחד באנגלית, תחום שבו התלמידים מגיעים במגוון רחב של רמות. התוכנית הזו מאפשרת לכל אחד להיכנס לחשבון שלו ולהתקדם בקצב שלו, עד לרמת בגרות. זו דוגמא לתוכנית שפיתחנו להשלמת פערים, ועובדת בצורה טובה מאוד. כשיש כל כך הרבה רמות אי אפשר לפתוח הקבצה לכל רמה, כי זה ידרוש 10 הקבצות לכל שכבה".
מעבר לתוכניות לימודים ולתוכנות למידה עצמית, עומר סבור שהחשיבות של איכות ההוראה מתעצמת במצב של השלמת פערים וצורך ביצירתיות.
"צריך מורים טובים, ויש מחסור במורים טובים. בעיקר בישיבות כי אין הרבה מורים גברים. וזו אחת הבעיות הישיבות התיכוניות.
"אתגר נוסף הוא שאין מספיק שעות למידה ללימודי חול. יש פחות שעות מתלמיד מקביל בתיכון חילוני, ועוד צריך להכניס השלמות. זה דורש השקעה מהתלמידים ומורים ברמה טובה".
אתגר משותף, חוויות שונות
האתגר של השלמת הפערים מחייב בניית תוכניות ומערכי לימוד כלליים, אך מטבע הדברים אצל כל תלמיד הקושי נחווה בצורה שונה. משה יעקובי, בוגר 'מערבא', מספר על הבדל משמעותי בקושי להשלים את הפערים בין מקצועות האנגלית והמתמטיקה. "במתמטיקה, המורה הסביר ממש טוב את החומר. אני זוכר שהוא לימד בקצב מאוד איטי ודאג שכולם יבינו. הייתה מודעות לכך שיש כאלה שמתחילים מאפס". לעומת זאת, הניסיון של יעקובי בהשלמת האנגלית היה פחות מוצלח. באופן מעניין הוא מציין שלפני תחילת הלימודים בישיבה הוא לקח כמה שיעורי הכנה פרטיים במתמטיקה, אך לא באנגלית. קשה כמובן לדעת האם זו הסיבה לפער שחווה בהשלמת שני המקצועות.
אלכס שחור, גם הוא בוגר מערבא שלמד לפני כן במוסד ללא לימודי ליב"ה, מספר על השתלבות חלקה בלימודי המתמטיקה. "זו שפה קצת חדשה, אבל התוכן לא חדש". בדומה ליעקובי, שחור מספר שבכל הנוגע לאנגלית החוויה שלו הייתה שונה. " כילד שלמד בחוג אנגלית, ידעתי לדבר והייתי ברמה טובה. הגעתי לישיבה התיכונית ועם הבגרויות יצא לי כל החשק מהאנגלית. כתוצאה מכך האנגלית שלי נהייתה פחות טובה".
אם עבור יעקובי ושחור השלמת הפערים במתמטיקה הייתה קלה יחסית, דובי דובין, גם הוא בוגר חיידר ולאחר מכן מערבא, מספר על התנסות שונה לחלוטין. "אחרי שבוע מתחילת הלימודים נערך מבחן ראשוני במתמטיקה. קיבלתי 10%. וזה בגלל שיש 9 שאלות, והציון מתחיל מ-10%. דהיינו קיבלתי 0". בהמשך הוא דווקא הצליח לסגור את הפער ואף לגשת לבגרות ברמת חמש יחידות. ועם זאת, ההתרשמות שלו, גם במפגש עם חברים שלא למדו בישיבה תיכונית, היא שלגיל יש משמעות גדולה בלימודי מתמטיקה. "ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, כך החומר המתמטי מופנם טוב יותר במוח. ככל שנפגשים במשוואות ונעלמים מאוחר יותר, קטן הסיכוי שהם יהפכו לתבניות בסיסיות במוח. זה כמו ברכישת שפה. בהתחלה חשבתי שזה נכון רק בלימודי אנגלית, אבל גיליתי שגם במתמטיקה יש תבניות, והן נקלטות אחרת בגיל צעיר. ראיתי את זה קצת בישיבה התיכונית, וראיתי את זה בצורה מאוד משמעותית אצל חברים בישיבה גדולה שרצו להשלים בגיל הזה".
לכל הדעות, אם כך, המעבר לישיבה תיכונית דורש מבוגר חיידר שלא למד ליב"ה להשקיע מאמץ מיוחד בתחום לימודי החול. אולם, בהקשר לנקודה זו, מבקש הרב אליעזר שטיינברגר לסכם את דבריו בהדגשת מקומם של לימודים אלו במערכת השעות בישיבה, ובקביעת הערך העצמי של התלמיד.
"רוב שעות הלימודים במהלך היום מוקדשות לגמרא", הוא מחדד. "על אף שאנחנו דוחפים מאד את התלמידים להצליח בלימודי חול, מאד לא נאהב מצב שבו בחור מצליח רק בלימודי חול. דווקא במערכת שמורכבת מחול וקודש, חשוב לשמור על התיעדוף. אנחנו מקפידים להדגיש שמרכז הכובד של ההצטיינות בלימודים הוא בגמרא. ובכל הנוגע ללימודי הגמרא, בדרך כלל, בוגרי החיידרים מוכנים יותר".
צילום שער: תלמידי ישיבת 'חדוות התורה'
