האופק שמעבר לאופק

ההבטחה הגדולה והסנסציונית באזכורים בתקשורת, הייתה זו שגרמה לי לקחת את הספר ליד: מדען בכיר, ראש תכנית החלל הביטחונית הישראלית וממייסדי המכון לחקר החלל בטכניון, דן ברצינות ובחיוב באפשרות הימצאותם של חוצנים תבוניים בחלל הלא רחוק. נשמע משונה. נשמע מעולה.

בפועל אין בכל 26 פרקי הספר גופו מילה אחת בנושא הזה והמתעניינים יצטרכו להמתין לאפילוג ולנספחים. כפי שנכתב על כריכת הספר, עוסק 'היקום מעבר לאופק' בשיחות חולין עם פרופ' חיים אשד, שיחות שעסקו מטבע הדברים בסקירה של תחום הלוויינים והחלל הקרוב, תחום שהעסיק וריתק את המספר, אבל אינו מושך את הקורא למחוזות אחרים או מרתק אותו בצורה מיוחדת.

הסופרת הגר ינאי ניסתה לשוות לקובץ השיחות אופי אוטוביוגרפי אך למרבה הצער הנימה הביוגרפית חלשה ביותר, רבים מעמודי הספר סוקרים את ההיסטוריה של מדינת ישראל ולא את חייו של המחבר שנאמן ל"צניעותו הבלתי נתפסת" שמתארת המחברת בהקדמתה, כנראה לא נידב פרטים למרות התרשמותה כי "הוציאה ממנו את סיפורו האישי". דוגמה קיצונית: המחבר מזכיר בהקדמתו את 'בנות זוגו', אך בספר פנימה מוזכרת רק אחת כזו בהקשר של נישואיהם ב-1963. ופרקים 16-26 עוזבים לגמרי את ציר הזמן לטובת סקירה קצרה של מצב המחקר העכשווי בתחום הלוויינים.

בכל זאת יעניק גם חלקו העיקרי של הספר שעה של קורת רוח לקורא המשכיל המתעניין בטכנולוגיה גם אם לא באסטרונומיה. הוא נחמד לקריאה נינוחה על כמה מתחומי העתיד בחלל ובעיקר על פרויקטים חינוכיים מעוררי השתאות. אותי הפתיעה הידיעה על כך שלווייני 'אופק' הישראלים הם היחידים בעולם שמשוגרים בניגוד לאינטואיציה, נגד כיוון סיבוב כדור הארץ, למרות שהדבר פוגע ביכולת הנשיאה שלהם, וזאת בשל החשש מנפילת הלוויין בשטחן של מדינות עוינות מזרחית לישראל. קצת פחות משמח היה לגלות שמי שניסח את הקטע (עמ' 75) עשה בבירור שימוש בניסוח של ויקיפדיה העברית בערך על משפחת הלוויינים אופק כשהוא מכניס שינויים קלים בלבד.

הישראלים שבינינו ייהנו מעוד זווית: הספר יחזיר את הקורא כמה עשורים לאחור ויספק הצצה מרתקת לכאוס והחובבנות ששררו פה עד לא מכבר, איך מתנהלים מכרזים בלי תקנות מגן מודרניות ואיך נסגרים עניינים בין חברים, כמה רגעי 'חוצפה' ישראליים שהביאו במקרה תוצאות טובות, והראייה צרת העין וקצרת הרואי 'דרך חור האסימון' של אנשי קרקע מחוננים כמו אהוד ברק, שבעת כניסתו לתפקיד ראש אמ"ן ב-83' כמעט חיסל את פרויקט הלוויינים הישראלי וגזר על ישראל שיעבוד נצח למעצמות זרות בתחום המודיעין.

האפילוג והנספחים (שכבר פורסמו בבמות אחרות) אכן מקיימים את ההבטחה, הקורא יקבל מנה גדושה של עב"מים וסיפורים מפוקפקים המוצגים כאמת אפשרית, באמצעות מילת הקסם "אם" שיוצרת אשליה בלבו של המדען כאילו ניתן לקבל כמעט כל דבר ובלבד שנסייג אותו במילה זו. בפועל, נדמה שאשד מקבל את תאוריית הקשר בדבר הסתרה מכוונת של עב"מים, כלי טיס שמופעלים בידי ישויות תבוניות דמויות אדם בידי ממשלות בכדור הארץ, כולל "עובדת" הימצאותן של גופות חוצנים באתרי התרסקות עב"מים.

בעוד תאוריות קשר והסברים מוזרים למקרים מוזרים מתקבלים בדרך כלל בסלחנות, רמיזות לפיענוח אפשרי של מיתולוגיות עתיקות יומין, ולהבדיל – תיאורים בספרי הנביאים, באמצעות הנחות יסוד אלו, נתפסות אצל הקורא הדתי כניסיון מערבי עקר להרחיב את גבולות החומר "מעבר לגבולות הפיזיקה" ובלבד שלא להזדקק לפתרונות לא חומריים של שאלות פילוסופיות מהותיות. בשורה התחתונה, המדען המציג חשיבה 'מחוץ לקופסה' המדעית של הזרם המרכזי, לא מוכן להרחיב הלאה אל מחוץ לקופסה הגדולה, גם אם הדבר מאלץ אותו לקבל דברים מוזרים מאוד. ההפרדה של חלק הנספחים מגוף הספר, בצורה שמבהירה היטב כי אין קשר בין הקריירה המדעית שלו בתחום החלל הקרוב ובין התעניינותו המאוחרת בנושא, שמה את חקר העב"מים של אשד בקונטקסט הנכון, תחביב זקונים, ותו לא.

היקום מעבר לאופק, שיחות עם פרופ' חיים אשד

• הגר ינאי
• הוצאת ידיעות ספרים, 2020
• 231 עמ'