ואילו פינו מלא שירה

בואו נכיר את הזן האציל "פינו נואר" שממנו מייצרים את היינות היוקרתיים בעולם. איפה הם גדלים ומה מייחד את הענבים הרגישים האלה? מסע קצרצר ומלא ארומות אל חבל ארץ בורגון במזרח צרפת. לחיים!

אולי יעניין אותך גם

הוא נחשב לענב מפונק, אשכולותיו קטנים וקליפתו דקה. הוא אוהב תנאי אקלים קרירים אך רגיש לשמש חזקה ולקרה. לגדל אותו זה כאב ראש לא קטן לכורמים עקב רגישותו לריקבון או קיפאון ולא בכל מקום גידול הוא נותן תפוקה איכותית. הוא עינב אציל, אחד משישה זני ענבים אצילים ואחד משלושת הזנים המותרים לייצור שמפניה. הלא הוא זן הפינו נואר.

בשל האופי העדין של זן הפינו נואר, אזור הגידול הכרם והאקלים הוא חשוב ביותר, הטרואר. ביטויים איכותיים של פינו נואר בעלי עומק, עוצמה ומנעד טעמים רחב נמצאים בחצי הכדור הצפוני באורגון ובסונומה וואלי בקליפורניה שבארצות הברית, ובאזור אהר (Ahr) שבגרמניה. בחצי הכדור הדרומי, פינו נואר נותן תוצאות טובות בניו זילנד.

הקסם של בורגון

המקום בו זן הפינו נואר נותן את תנובתו הטובה ביותר הוא חבל בורגון. חבל ארץ זה משתרע על פני כ-230 קמ"ר במרכז מזרח צרפת. כ-200 מיליון בקבוקים מיוצרים בו מדי שנה. זני הענבים העיקריים, באדומים: פינו נואר וקצת גמאיי. ובלבנים: שרדונה וקצת אליגוטה. הענבים החשובים באמת הם פינו נואר ושרדונה. להלן, יין בורגון אדום ויין בורגון לבן.

קצת היסטוריה על שפת הכוס: גידול כרמים ושימור יינות בבורגון מתועד כבר בממצא הארכיאולוגי מן התקופה הקלטית. הרומאים שפלשו לאזור לפני כאלפיים שנה, נודעו באהבתם ליין והמשיכו בפיתוח טכניקות גידול הכרמים. לאחר מפלת רומא ועליית…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?