הכל תלוי במזל. בעיקר ספר ישן. האוצרות הטובים באים בהיסח הדעת ובאפס מחיר. ערימה ליד מתקן גניזה, קרטון על ספסל עירוני, או במקרה ההוא מכירת חיסול של יד שלישית.
חמישה כרכים פזורים בתוך עוד עשרות אחרים. עכשיו המשימה להרכיב סט, מבלי שהמוכר ישים לב ויזניק את המחיר.
איפה עוד יש הזדמנות לאדם בן זמננו, שאינו כריש נדל"ן, להתמקח. העניין במכירת חיסול שהמוכר להוט להתפטר. מפה לשם, עסקת דעת מצוינת ב-27 שקלים.
זו הייתה ההזדמנות הראשונה להיחשף לז'אנר המרתק של "תולדות ספרות ישראל". כי יש הרבה דרכים לספר את סיפור תולדות העולם. יש ספרים שבוחנים את ההתפתחות האנושית דרך ביולוגיה של לקטים וציידים; יש את ההיסטוריה כהשתלשלות של מלחמות וכיבושים; ויש את הספרים המרתקים ההם שחושבים שהסיפור של המין האנושי עובר דרך התפתחות הספרים שלו.
כשמביטים אל ארון הספרים היהודי ומנסים להבין את סדר ההשתלשלות מאז שנכתבה המילה "בראשית" ועד לחנויות הספרים המתפקעות של ימינו, מדובר בתהליך ארוך ומרתק.
בשלב כלשהו, וכאן כבר נכנסים לפולמוס ענק, החלו להיכתב ספרי חולין בעברית. ספרים שלפחות מטרתן הרשמית לא הייתה ממניעים של דת או קדושה. ספרות לשם ספרות. בלטריסטיקה בלע"ז.
מתי החלה "הספרות העברית" להיכתב? תלוי כמובן את מי שואלים. מה שברור שהמחקר הזה עשיר ומרתק.
ואז, לפני כמה חודשים יצאה לאור סדרה מיוחדת ומרתקת בת שלושה כרכים שמנסה לעשות סדר בכל הבלגן. "תולדות הספרות העברית" קוראים לה. ומה שמרתק בה היא דווקא המתודולוגיה.
מדובר בספרים שיוצאים על ידי האוניברסיטה הפתוחה. מה שהופך את חוויית הקריאה בספר לחוויה של למידה. עבור קורא כמוני, זו הייתה חוויה מאתגרת. אחת לכמה עמודים לעצור מהשטף,להיתקל ב"שאלה" או ב"סיכום" שמצריך לחשוב שוב על כל מה שקראת, לחדד, להיזכר ובעיקר לסכם.
באופן אישי התחושה בקריאה הייתה מורכבת. בדרך כלל נכון לחלק ולהבדיל בין קודש לחול. ה"לימוד" מוקדש לגמרא, להלכה, לחסידות. ואילו שאר ספרי חולין רק "נקראים" רק כדי לספק מעט סקרנות ולהרחיב דעת.
הקריאה בספרים של האוניברסיטה הפתוחה הפכה אותי ללומד אקטיבי. התועלת הייתה אמנם גדולה. החומר נשמר בזיכרון, והוא היה בהיר ומסוכם למדי. כמישקרא כמה ספרים על תולדות הספרות, בעיקר הופתעתי מרמת הסיכום והתמצות. כל השיטות, הזמנים והפרטים, נארזו בקפידה ובקיצור.
אבל התחושה הייתה מורכבת מעט. והיא מסבכת את ההמלצה. מצד אחד מי שמתעניין בנושא ובעיקר מי שאמור פעם להרצות או להיבחן אודותיו, ממש מומלץ לו לעיין בסדרה החדשה.
מאידך, לפחות באופן אישי, לקריאה נלוותה גם תהייה עמוקה על העיסוק בחיי שעה, והתקווה שלפחות בפעם הבאה שנלמד ספר קודש, ניקח את המתודולוגיה וננסה ליישם אותה גם שם.
"וכאשר תקום מן הספר" כתב הרמב"ן באיגרת המפורסמת, "תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו".
תולדות הספרות העברית החדשה
- למדא – ספרי האוניברסיטה הפתוחה
- כרך א'
- מתן חרמוני, עדיה מנדלסון-מעוז
- 277 עמודים
- כרך ב'
- צפי זבה-אלרן, מתן חרמוני
- 345 עמודים
- כרך ג'
- מתן חרמוני, עדיה מנדלסון-מעוז, מי-טל נדלר
- 533 עמודים
