"אני קוראת את הספר שלך, ואני חייבת לעצור ולהגיד כבר בשלב זה שאת שתי הטעויות הראשונות שאתה מציין אני לא עושה", הקדמתי לריאיון הזום שלי עם הרב בן ציון שפיר הודעת וואטסאפ חצופה ואופיינית.
"חכי", הוא ענה בביטחון שהרבה זמן לא שמעתי כמוהו, "תבואי לזום שלנו אחרי שסיימת את כל הספר".
אז הגעתי לשיחת הזום שלנו אחרי שגמעתי בשקיקה את כל הספר ("10 טעויות טיפשיות מאוד שעושים זוגות חכמים מאוד") בתוך שלוש שעות. מצוידת בהרבה מאוד ביטחון לגבי טעויות שעוד לא הספקתי לעשות, אבל עם קצת יותר ענווה והבנה שבסך הכול, יש לי עוד חיים שלמים לטעות וכנראה שללא ספק אדרוך יותר מפעם על המוקשים שהרב שפיר מתאר בספרו בצורה חיננית, קלילה ונעימה לקריאה. אגב, הוא עושה זאת ללא כל אצבע מאשימה, למקרה שחששתם.
ביקשתי ממנו קודם כל לספר קצת על עצמו ומסע החיים שלו, תוהה לעצמי איך הצליח אדם לצבור כל כך הרבה ידע וניסיון שמאפשרים לו לרכז את כל הטעויות הקריטיות שעושים כל הזוגות בעולם בזוגיות שלהם לכדי 10 טעויות מרכזיות בלבד, ולייצר מתוכן בביטחון ספר הדרכה מרשים כל כך, שהוא בפועל כמעט 'המתכון המדויק לזוגיות המושלמת'.
שאלות על נישואים
הרב שפיר צולל אל ראשית דרכו. "לפני למעלה מעשרים שנה, הרב שלי ביקש ממני להקים ארגון עבור בחורים עובדים, מעין שיעור כזה שירכז אותם ביחד ויתן להם סוג של מעטפת רוחנית. כך התחילו השיעורים שלנו, בהתחלה בברוקלין ובמונסי ומשם התרחבנו למקומות נוספים. הרבה אנשים באו ב"ה ומאוד התחברתי לבחורים שם, נוצר בינינו לאט לאט קשר קרוב ואישי. כשהחבר'ה התחילו להתחתן, הם התחילו להגיע אליי עם כל השאלות שלהם על נישואים. אמנם הייתי אז נשוי כבר 15 שנה ובאושר, אבל גיליתי להפתעתי שבעצם לא ידעתי הרבה על נישואים. הבנתי שאין לי הרבה מהכלים הדרושים להתמודדות עם הבעיות שצצו אצלם.
אז התחלתי לקרוא את המומחים, ודיברתי עם כל מי שיכולתי. אני יכול להגיד שקראתי כמעט כל ספר שנכתב על נישואים, למדתי כמעט כל מה שיש לדעת על התחום לעומק – גם בעולמות התורה והמוסר וגם בעולמות הפסיכולוגיה ואנשי המקצוע מכל העולם. אגב, למרבה הצער גיליתי שלא נכתבו ספרים רבים בנושא. את רואה את ארון הספרים שכאן מאחוריי, הוא מלא בספרי פסיכולוגיה וזוגיות כמו שהוא מלא בספרי מוסר וחכמה יהודית.
בכל אופן, אחרי הרבה שנים של למידה וקריאה, ניסיתי לפתח גישה. ואת יודעת, זה לא רק הלימוד, זה גם המפגש עם מאות זוגות במצטבר, ובלי סוף שאלות ואתגרים שבאו לפתחי. אחרי זמן מה אתה מתחיל לזהות דפוסים, מתחיל להבין מה עובד ומה לא. איפה אנשים טועים, איפה הם נופלים, מה המקור של הקשיים שלהם, מאיפה הם באים, מה הפתרונות".
אתה אומר שהבנה בנישואים זה לא בהכרח משהו שמגיע עם האינסטינקטים שלנו, זה משהו שבאמת צריך ללמוד עליו.
"בהחלט. זה בגלל שמערכת נישואים היא אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר, אם לא המורכבת ביותר שקיימת, כי אתה מתמודד בה עם כל כך הרבה ממדים שונים. גברים ונשים הרי שונים הם בתכלית, יש להם צרכים שונים וגישות שונות. יש כל כך הרבה סיבוכים מעצם הצרכים השונים והשאיפות השונות, עוד לפני שמעורבים ילדים בסיפור. ואז החיים עצמם מביאים איתם עוד הרבה סיבוכים, ואז הילדים – בכלל.
"את יודעת, כשהייתי בן 18 ידעתי כל מה שצריך לדעת על נישואים, ואז התחתנתי והבנתי שאני לא יודע כלום. אם אתה שואל את האדם הממוצע עד כמה הוא מכיר את עצמו, תגלה שרובם לא מכירים את עצמם. כולם אמנם אומרים שהם מכירים, אבל אתה לא באמת מכיר את עצמך עד שלוחצים לך על כפתורים מסוימים. ואז אתה אומר לעצמך 'אלוקים אדירים, אני באמת רגיש לגבי הנושא הזה'. הרבה פעמים אתה אפילו לא מבין את הצרכים שלך ואת הרגישויות של עצמך, עד שאתה נמצא בסיטואציה מסוימת שמפגישה אותך עם משהו חדש.
"הבעיה הבאה היא שאם אתה לא כל כך מכיר את עצמך במקומות האלה, קל וחומר שאתה לא מכיר את הצרכים והרגישויות של בן/בת הזוג שלך. ולא משנה כמה אתם מתאימים, כי גברים ונשים נמצאים בעולמות שונים בתכלית. ואז נוצר מצב שהבעל תמיד אומר 'אני לא יודע על מה היא כועסת' והאישה אומרת 'אני לא יודעת למה הוא כל כך נוקשה' ולכל אחד אין מושג למה השני הוא ככה וככה, בגלל שאנחנו מנסים לפרש דברים בשפה שאנחנו לא מדברים ובמצבים שאנחנו לא מרגישים בעצמנו".
התפיסה הזו שלך לא נשמעת די פסימית לגבי סיכויי ההצלחה של נישואים? זה כמעט נשמע שאתה מנסה לשכנע אותי למה נישואים נועדו להיכשל.
"אני לא חושב שזה מדויק, אבל כן אגיד את זה: חשוב מאוד להיכנס לנישואים מתוך הבנה ריאלית שזה הולך לדרוש הרבה מאוד עבודה. נישואים הם מערכת הקיום הכי יפה, הכי הרמונית, הכי נכונה והכי מתגמלת – אבל היא דורשת הרבה עבודה.
"בעלי המוסר קוראים לזה בית ספר למידות, כלומר המקום שבו אתה באמת נמצא בלמידה. כי אתה רואה שזה מאוד קל להיות רגישים לצרכים של אחרים ולהיות אדיבים כלפיהם כשהם בדיוק כמונו, אבל כשאני לגמרי לא מבין את האדם השני, אני לא יודע איך להתייחס אליו ואיך להיות רגיש אליו.
"לכן נישואים דורשים הרבה עבודה, ואחת המטרות הכי גדולות שלי בספר הזה היא לתת לזוגות צעירים לזהות את הפואנטה שנישואים זה יפה אבל כדאי שתהיה מוכן לעשות את העבודה. אל תתעורר יום אחד ותגיד 'אלוקים אדירים, למה הוא ככה, למה היא זה, מה הולך'. ואם אתה מוכן, אז תעשה את העבודה ותבין ותלמד שזה יפה, אבל אם אתה לא – זה ייגמר מאוד מאוד רע. אני לא קורא לזה פסימיות, אבל אני כן מנסה לזרוק מנה כבדה מאוד של ריאליזם למה שנישואים באמת צריכים. ויותר מהכל, אני רוצה שאנשים יבינו שיש דרך אחרת, יש דרך טובה לעשות את הדברים".
כשאתה מדבר על פערים בין בני זוג, אתה לא חושב שלהיות בנאדם טוב זה מספיק כדי להתגבר על זה בצורה יפה? זאת אומרת, בוודאות נדרשים גם ידע והכנה?
"אני מסכים להחריג מקרה אחד, אם שמך אברהם אבינו ואתה נשוי לשרה אמנו. מעבר לזה, כל האחרים, ממש חייבים. זה מאוד פשוט להבין את זה: 'אני בחור סובלני, אני בחור נחמד, אבל יש גבולות! מה שהיא עושה פשוט לא הגיוני!'. 'אני אישה נחמדה, אני בסדר עם זה ועם זה, אבל מה שהוא עשה עכשיו היה כל כך אכזרי וקשוח. זה פשוט לא מקובל בשום צורה'. לכן צריך חינוך לנישואים. אני חושב שלהיכנס לנישואים בלי השכלה זה טיפשי לגמרי. אני מאמין שלפני שעלית על ההגה בפעם הראשונה מישהו הראה לך לפחות שיש היגוי, יש בלם, התמרור הזה אומר כך וכך. רוב האנשים לא נכנסים למכונית ופשוט נוסעים".
מישהו הראה לי? זה השלב שבו כדי לא לקטוע את רצף השיחה אני מתגברת לא לפרוץ בבכי מהזיכרון של הצרחות של מורה הנהיגה שלי בעליות ובפיתולים הבלתי אפשריים של חיפה. כמה השפלות ספגתי כדי שהחיים יאפשרו לי להתנייד בכוחות עצמי מזירה לזירה. אני נותנת לרב להמשיך ומדגימה שתיקה ואיפוק כדי להוכיח תכונה חיונית לנישואים המושלמים שאני רוצה לטעון שיש לי.
"גם לנהיגה צריך לקחת שיעורים", ממשיך מחבר הספר, "ונישואים הם עוד הרבה הרבה הרבה יותר מסובכים מזה. אם אתה נכנס לזה בלי שיעורים, זה מסוכן. לימדתי לאורך השנים אלפים של תלמידים, ואני יכול להגיד שכל, או לפחות רוב האנשים שהגיעו אליי עם צרות ובעיות, הם אנשים טובים מאוד. הם ממש לא אנשים רעים. הם פשוט לא מבינים אחד את השני, הם לא מבינים את הקשר, הם לא מבינים על מה הם צריכים לעבוד ומה צריך לשנות. אז בהחלט צריך השכלה".
האם אתה אומר בהכרח שאנשים שמתגרשים זה אנשים שלא משנים מה שצריך לשנות בנישואים שלהם? כלומר, נפרדים כי הם לא למדו איך להתמודד עם בעיות? לא יכול להיות שיש משהו בבחירה שהיה מלכתחילה לא נכון? אולי משהו בסיסטם של השידוכים? אולי לפעמים הגיל הצעיר בו אנשים מתחתנים בלי לדעת מי הם עדיין?
"אני לא מאמין שהקדוש ברוך הוא החל להתרשל בתפקיד אותו הוא עושה מבריאת העולם, שזה לשבת ולזווג זיווגים. הסיבה שיש היום כל כך הרבה גירושין היא לא בגלל שהשם עושה התאמות לא טובות. החברה השתנתה, אנשים השתנו, ולא להבין מה נישואים מצריכים ממך זו בעיה ענקית".
אז אין לך שום ביקורת, למשל, על הסיסטם החרדי?
"ונניח שיש לי 10,000 ביקורות, מי הולך להקשיב לי? אני לא מחפש לנהל מאבקים שלא יובילו לשום מקום. ושנית, אני לא חושב שזו הנקודה. למשל, יכול להיות שעדיף לתת לאנשים לגדול קצת לפני שהם מתחתנים, אבל להמתנה הזו יש מחירים כבדים כך שהאופציה נפסלת מבחינתי. במובן מסוים, ככל שאתה בוגר יותר כשאתה מתחתן, כך אתה מסוגל לסלק את הצרכים שלך ולהעמיד את הצרכים של מישהו אחר לפני הצרכים שלך. גם להכיר את עצמך יותר טוב ולהתמודד טוב יותר עם החיים. אז יש יתרון גדול להתחתן מבוגרים יותר. הבעיה היא שלהיות רווק בעולם של היום זה לא פשוט בכלל. יש עולם מאוד מאוד מפחיד שם בחוץ, אז הסיסטם לדעתי צודק וטוב".
יש מגמות או טרנדים בנושא הזה של קשיים בנישואים? אנחנו מתמודדים עם דברים שונים מהדור הקודם?
"ההבדל המגמתי הראשון הוא חוסר הסבלנות. כל נישואים דורשים התאמות וכל נישואים לוקחים זמן. היום, לפעמים אתה מתחתן ובריב הראשון כבר מתחילה להתגבש איזושהי תודעת גירושים. אני לא יכול להכיל את מהירות הגירושים היום. לא מזמן בחור מתקשר אליי ואומר לי אני לא יכול לדבר הלילה כי אני עדיין בשבע ברכות שלי, אבל נוכל לדבר מחר?"
מה הטענה? שהדור שלנו פשוט מפונק?
"שלוש נקודות. אחת, הכל חד־פעמי היום. הכוסות חד־פעמיות, הצלחות, וגם הנישואים. שתיים, כולם היום מכוונים ל'מה יוצא לי מזה'? 'איפה אני מרוויח'? זה ככה מאז שאתה ילד קטן, יש כל כך הרבה התעסקות בצרכי הילד – מהו בית הספר הטוב ביותר עבורי? מה המחנה הכי טוב? לפעמים בצורה מוגזמת. ושלוש, למרבה הצער, אנשים היום הם שבריריים להפליא מבחינה רגשית והרבה פחות בריאים. כאשר יש לך את הבעיה הזו בתוך נישואים, זה מחמיר משמעותית את יתר הבעיות.
"אז אלה בעיות שהן מגמות חברתיות, ואנחנו לא הולכים לשנות אותן. אבל להבין מה צריך בנישואים והבנה איך להצליח בהם זה משהו שאני מנסה לדבר עליו בספר. זו המטרה כאן".
אתה לא רואה גם טוב באופציה להתגרש? בדור של סבתא שלי לא היה את כרטיס היציאה הזה בשום מצב גם למי שנזקק לו נואשות.
"זה גם נכון. יש מקרים שנישואים צריכים להסתיים, וזה באמת יתרון היום. אם אתה בנישואים נוראיים שהם באמת פוגעניים – הרבה יותר קל היום לצאת. אבל המחיר של זה הוא שכל כך הרבה נישואים שהיו יכולים להצליח והיו צריכים להצליח – נגמרו. כאלה שלפני מאה שנה באמת הצליחו. אם אין לך את החוסן ואת הסבלנות ולא תלמד על מה אתה צריך לעבוד ואיך לשפר את הנישואים שלך – בסופו של דבר אתה תתגרש, למרות שמבחינת הנתונים אלה יכלו להיות נישואים מאושרים לטווח ארוך. אני לא עשיתי מחקר סטטיסטי, אבל אם אני יכול לדבר מתוך תחושת בטן, אז לדעתי 80% מהגירושים היום יכולים היו להימנע.
"אל תביני אותי לא נכון. יש זוגות שעד שהם באים אליי, הם באמת כבר צריכים להתגרש, כי הם כבר הורגים אחד את השני. אבל זה לא היה צריך להגיע לשם, ויכולנו למנוע את זה עם הידע וההכנה ואם הם היו באים בזמן. המצב הזה יכול היה להימנע. הנה נתון למשל: רוב הזוגות מגיעים למטפלים שש שנים אחרי שהחלו הבעיות בנישואים שלהם. כלומר, הם כבר בילו שש שנים בחפירות על הבעיות שלהם ובהתבוססות לא טובה במריבות בנושאים האלה, ואז המציאות פשוט הופכת לזה. ההרגלים האלה מושרשים ואחר כך קשה מאוד לשנות אותם".
אתה רואה הבדלים באתגרי הזוגיות בין המגזרים השונים והחברות השונות?
"האויב הגדול ביותר של כל נישואים באשר הם זה המכשיר הזה כאן", אומר הרב שפיר בנחרצות ומצביע על הסמארטפון. "אויב מוחלט. בגלל שזה כל כך ממכר וכל כך מושך – זה הורס. ואני אפילו לא מדבר על גלישה באתרים לא טובים או הרסניים, אני מדבר קודם כל על כמות הזמן שאנשים מבלים איתו.
"ולא רק בזוגיות, גם אמהות לפעמים לא שמות לב מה קורה עם הילדים שלהן כשהן שקועות במסך. צריך משמעת חזקה מאוד כדי להציב גבולות בנושא הזה ולעמוד בהם, ורוב האנשים לא עושים את זה. התוצאה היא נוראית, זה לוקח את ההורים מהילדים, ולוקח את בני הזוג אחד מהשני. הכלל הוא: ככל שהאייפון מעורב יותר במשפחה, יש לך יותר צרות בגלל זה. אז זה יתרון אחד של הציבור היותר ישיביש. הם פחות מתמודדים עם זה.
"באופן כללי הייתי אומר שהעולם בחוץ היום מטורף הרבה יותר, וככל שאתה חשוף יותר כך אתה מתמודד יותר. אני לא אדם זקן, אבל אני אומר לך, הייתי ילד שגדל בארצות הברית שונה לחלוטין. אז יש יתרון עצום בלהיות מבודד קצת. בחוץ אתה מתמודד עם כוחות הרסניים שיוצאים נגד הנורמליות, נגד חיי המשפחה, חלק מהערכים שם היום, הם פשוט טירוף טהור".
אמרנו הרבה מה לא. תן בפאנץ' ליין מה כן לעשות.
"להיות מסוגל לטפס לתוך העולם הפנימי של בן הזוג שלך ולהבין דברים מנקודת המבט שלו. כל קרב בודד תמיד מסתכם במחשבה אחת: מה שבן זוגי עושה הוא בלתי מוסבר. זה לא הגיוני. והסיבה אינה הגיונית כי אני רואה את זה מנקודת המבט שלי. היכולת לטפס לעולמו של בן/בת הזוג ולראות את העולם מתוך מערכת הערכים שלהם, מתוך סדרי העדיפויות שלהם ומתוך מה שהם מרגישים – היא המפתח לכל מערכת יחסים טובה".
מה אנחנו יכולים לעשות כדי להכין אנשים טוב יותר לחתונה?
"לקרוא את הספר שלי", הוא מחייך, "ולא רק אותו. יש כמות מדהימה של שיעורים, חוגים וסדרות בנושא. מה שצריך זה חינוך, ואני ממליץ לרכוש אותו. נישואים הם לא קשים כשאתה יודע מה אתה עושה, כשיש לך מפת דרכים".
אתה חושב שישיבות וסמינרים צריכים לעשות יותר ממה שהם עושים בנושא?
"תשכחי מזה, הם לא הולכים להקשיב לנו. תאמיני לי, אל תלכי לשם, זה בזבוז זמן. אני לא נלחם את המלחמה הזו. הורים שדואגים לילדים שלהם צריכים לתת להם את החינוך הזה וההכנה הזו. אם אתה רוצה שהילדים שלך יהיו נשואים באושר, אתה צריך לתת להם חינוך בסיסי והבנה מה נישואים דורשים מהם".
אלו תגובות אתה מקבל על הספר?
"לא פחות מ'הצלת את הנישואים שלי' ו'שינית לי את החיים'. אנשים גם אומרים שהקריאה מאד קלה וזורמת, והספר ממש לא כבד. זה משמח אותי מאוד, ואני מקווה שעוד ועוד אנשים יקראו אותו וירגישו אותו דבר".
ריכזתי עבורכם בקצרה את 10 הטעויות הטפשיות שעושים הזוגות החכמים:
- מחליפים התאהבות באהבה
"התאהבות היא המצב המוזר הזה שעוברים צעירים וצעירות רבים בשלבים הראשונים של החיזור והנישואים. ההשפעות שלה חזקות. צעיר מתון ומפוכח לפתע שר מהגגות, בחורה בוגרת ומאוזנת מקבלת את המבט המזוגג הזה בעיניה ולא יכולה להתרכז במילה שמישהו אומר לה. זה כלי שהשם יצר כדי לעזור לזוג להתחיל את נישואיהם, אבל זה תוכנן להיות זמני, זה נוצר כסיוע. תפקיד הנישואים הוא להמשיך ולבנות קשר של אהבה אמיתית. אם זוג בונה את הקשר הזה, הנישואים שלהם פורחים ומשגשגים. אבל אם לא, הדברים מתחילים להידרדר מהר מאוד, כי ההתאהבות אף פעם לא נמשכת. כאשר אדם נמצא בשלב ההתאהבות, קל להתעלם מהפגמים של בן/בת הזוג, כי תחושות המשיכה והאושר החזקות שלו הופכות אותו לעיוור ממש לפגמים של האחר. אם הם רואים את הבעיה בכלל, היא נראית מינימלית וחסרת משמעות. אבל אהבה היא בכלל לא עיוורת. כשאדם אוהב באמת, הוא מודע לחלוטין לכך שבן הזוג שלו אינו מושלם, אבל הוא אוהב אותו בכל מקרה. התאהבות היא קסם – והקסם פוחת. כשהוא נעלם, העבודה האמיתית מתחילה".
- חושבים שיכלו להתחתן עם מישהו יותר טוב
"אנשים רבים מסתכלים סביב וחושבים, יכולתי להתחתן יותר טוב. יכולתי להתחתן עם מישהו חכם יותר, מסודר יותר, מאורגן יותר, יפה יותר, עשיר יותר, טוב יותר. ואולי הם צודקים נקודתית, אולי הם היו מסוגלים למצוא אדם שיש בו איכות ספציפית שאין בבן הזוג שלהם. מה לא? הם חושבים 'אילו רק הייתי מתחתנת איתו, החיים היו כל כך קלים, הייתי כל כך שמחה'. מה שהם שוכחים זה שלאדם האחר הזה יש מערכת שלמה של בעיות, חסרונות ופגמים משלו, שהיו מקשות עליהם לחיות איתו (פשוט תשאלו את אשתו). נישואים הם מארג מורכב של צרכים, רגשות ומזג. מספר תכונות אישיות שמשתלבות, ואז נוצרת התנגשות כלשהי. יש דברים שעולים לך על העצבים עד שאתה פשוט לא יכול לסבול אותם, ויש דברים שלא מפריעים לך בכלל. אבל אפילו אם היה אדם אחד בעולם שהיו לו כל התכונות הטובות ביותר בעולם – זה לא אומר שהוא היה מתאים לך. בדיוק כמו שנעל צריכה להתאים כראוי כדי שתהיה נוחה, כדי לקיים נישואים מאושרים אתה צריך למצוא את הנעל המתאימה בשבילך. הוא אולי לא הבחור הטוב ביותר בישיבה – אבל הוא הטוב ביותר עבורך. היא אולי לא מושלמת – אבל היא מושלמת בשבילך. האם היית יכול למצוא "טוב יותר"? אולי – אבל טוב יותר בדברים מסוימים לא אומר נישואים טובים יותר, ובהחלט לא אומר שתהיו מאושרים ביחד".
- שוכחים שאהבה היא הדבק של נישואים
"אם יש אקלים של אהבה וחיבה בנישואיכם – אתם תחושו כמו זוג חברים שמבינים אחד את השני ומוכנים להתעלם מטעויות זה של זה. ברגע שבו אין אקלים של אהבה – אין מנוס שכל אחד מכם ירגיש מנוצל וירגיש שנעשות כלפיו עוולות מסוימות, ולא יעבור זמן רב עד ששניכם תהיו קטנוניים ואפילו תהפכו לנקמנים. אם חלילה תגיעו לשלב זה, כל דבר קטן יספיק כדי להצית את הבית. אהבה היא לא בונוס נחמד, היא חמצן החיוני לנישואים; זה הדבק שמחזיק את הכל מחובר. ההצלחה או הכישלון של הנישואים שלכם תלויים באהבה שאתם חשים זה לזה. שמירה על אהבה תוססת דורשת עבודה, מחויבות וזמן. אם לא תעבדו על זה, היא תלך ותקמל עד שחלילה תאבד לגמרי".
- שוכחים שהכבוד קודם לכל
"אהבה היא אמנם הכרח, אבל קודם כל אתה צריך לכבד את בן/בת הזוג שלך. כבוד הוא תנאי הכרחי לאהבה. ברגע שהכבוד מתחיל להתפוגג, גם האהבה מתפוגגת בעקבותיו. אם אני לא מכבד אותך – אני לא יכול להיות מסור לרווחתך. אני יכול להימשך אליך, אני יכול להשתמש בך, אני יכול להוציא ממך את מה שאני רוצה, אבל כדי להתמסר לשיפור מצבו של האחר אני צריך לכבד את האדם הזה על מי שהוא, לא על מה שהוא יכול לעשות בשבילי. למרבה הצער, בני זוג לא פעם מתייחסים זה לזה בהתעלמות מחרידה. זה כל כך נפוץ ו"נורמלי" – שאנחנו שוכחים כמה זה לא בסדר. כולנו חונכנו היטב, ובוודאי שמחוץ לבית אנחנו מנומסים, אדיבים וראויים. הבעיה היא כאשר הנחמדות מתחילה להתמוסס בין בני זוג, בתוך הבית פנימה. אנשים שכביכול אוהבים זה את זה מדברים זה עם זה בצורה קודרת, קמצנית ולפעמים גם גסה בעליל. כשבעל מזלזל בדעות של אשתו, הוא בעצם אומר לה 'לא אכפת לי מה את חושבת, אני לא מוקיר אותך'. כנ"ל הפוך כמובן. אם חוסר הכבוד הולך וגדל ללא מעצורים – הנישואים יכולים להתחיל להיפרם. אם אין כבוד הדדי בנישואים, שום דבר אחר לא יעבוד".
- שוכחים שצריך להוקיר אישה
"כשאישה חשה שבעלה מוקיר אותה, זה מקיים עבורה את אחד מהצרכים הבסיסיים ביותר – הצורך להיות אהובה. אם אישה מרגישה נאהבת, הנישואים יצליחו. נשים זקוקות לחיבור מתמיד וביטחון קבוע של תחושת אהבה, ותפקידו של הבעל לספק זאת. להראות לה כל הזמן במעשים, במילים ובפעולות שהיא מוערכת. כדי שאישה תהיה מאושרת, היא צריכה לדעת כל הזמן שבעלה אוהב אותה".
- מנסים לשנות את בן/בת הזוג שלהם
"הניסיון לשנות את בן הזוג שוחק את הקשר. זה אומר לבן הזוג שלך 'אתה פשוט לא מספיק טוב'. אף אחד, גברים וגם נשים, לא מגיבים טוב לאמירה כזו. זה בעצם עשוי להיות הדבר הכי גדול שאישה עושה שמקשה על בעלה להיות נשוי לה באושר: היא מנסה לשנות אותו. גם אם זה נובע מכוונות טובות, וכנראה שבהרבה מקרים היא באמת מתכוונת רק לטובתו – זה מקשה עליו לאהוב אותה. כשאתה מכוון, מנחה או מנסה לשנות את בן הזוג שלך, הוא לא יכול לחשוב באותו זמן 'תראה כמה היא אוהבת אותי', מה שהוא חושב זה 'היא חושבת שאני לא מספיק טוב'. נשים, זה לא התפקיד שלכן לשנות את בעליכן. גברים, זה לא התפקיד שלכם לשנות את נשותיכם. זה הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לנסות לעשות. הרגע שאתה מחבק אותם בגלל מי שהם, זה הרגע שבו אתה יכול להתחיל להיות נשוי באושר".
- שוכחים ש"לדבר" אומר משהו שונה לנשים ולגברים
"עבור האישה, התקשורת היא חיונית ביותר. זה ממש חלק מהטבע שלה. היא משתוקקת למערכות יחסים, היא צריכה להרגיש חיבור. השם צייד אותה לשם כך במתנת הדיבור. עבור נשים, האמצעי העיקרי לחיבור הוא דיבור. עבור הרבה מהגברים, לבלות זמן בדיבור על דברים, חשוב להם הרבה פחות מאשר לנשותיהם. זו הסיבה שנשים נשואות מרגישות לעתים קרובות שהן לא משקיעות מספיק זמן בשיחה עם בן זוגן. לשני בני הזוג יש אחריות למערכת היחסים, ולכן הגבר צריך ללמוד איך להתחבר לאשתו באמצעות שיחה ושיתוף. היא מצידה חייבת להכיר בכך שזה לא טבעי עבורו. כזוג, הם צריכים למצוא ביחד את דרך האמצע. רבותיי, אם אתם רוצים נישואים טובים וחזקים, הקדישו זמן לשיחה עם נשותיכם. גבירותיי, עצה עבורכן: שמרו על החברות שלכן. אתן כנראה לא תוכלו לשתף, לנתח, להתווכח, לגלות, לפרוק ולעבד הכל עם בעליכן כפי שאתן יכולות לעשות עם החברות. שמרו את הדברים החשובים כדי לשתף אותו, אבל אל תצפו מהבעל למלא לבד את הצורך שלכן בשיחות. זה לא בגלל שלא אכפת לו, ולא בגלל שהוא לא אוהב אותך מספיק – הוא פשוט פחות בנוי לזה".
- שופטים את בן/בת הזוג על סמך החוויה האישית שלהם
"לאהוב את בן/בת הזוג שלך זה קל – אבל לחיות ביחד זה לא. לך ולבן זוגך יהיו דרכים שונות בתכלית לעשות דברים, כיוון שכל אדם הוא שונה בתכלית מכל אדם אחר. יש לך אופי, מזג ורגשות שונים, ותגובות שונות לדברים. הבעיה היא שכולנו נוטים להרגיש שהחוויה שלנו היא שמגדירה את המציאות: 'תמיד הרגשתי ככה, האם לא כולם מרגישים כך?'. ולעיתים קרובות קשה להבין שלמרות שזו החוויה האבסולוטית שלך, זה לא אומר שאחרים חווים אותה באותה צורה. אם תשפטי את בן הזוג שלך על סמך איך שאת מרגישה, יהיה לכם קשה מאוד לחיות יחד בשלום. כל אדם מגיב לדברים אחרת, מרגיש אחרת, ולכן המציאות שלו שונה. אם אינך מודעת למה שבן זוגך חווה, לא תצליחי להיות רגישה לצרכים שלו, ובהכרח תפגעי בו. כל מחלוקת בעצם מתחילה בשתי נקודות מבט שונות, והיא לעולם לא תיפתר עד שתצליחו לזהות לפחות את דרך החשיבה של בן הזוג. רוב הגברים לא מבינים נשים. רוב הנשים לא מבינות גברים. וזה בסדר – עד שאתה מתחתן. ברגע שאתה מתחתן אתה הופך אחראי לרווחה הרגשית של בן הזוג שלך ולמערכת היחסים שלכם. אתה אחראי לאקלים הרגשי ביניכם – האהבה, הקשר והחיבה, הביחד שלכם כזוג. כדי לעשות זאת, עליך ללמוד להבין את עולמו הפנימי של בן הזוג שלך".
- שוכחים שהם החברים הכי טובים
"חברים נוטים להיות סלחנים זה כלפי זה, גם כאשר החבר מתנהג באופן טיפשי. חברים לא כל כך דורשים זה מזה, גם כשהם צודקים. חברים מתקשרים כאשר הצרכים שלהם אינם נענים. חברים דנים על דברים. חברים מנהלים משא ומתן על כל מיני עניינים. חברים מגיעים לפשרות. חברים לא מאיימים, מפחידים או מציקים זה לזה. 'תוריד את הרגל' מפר את תנאי הסכם הנישואים. על ידי דיבור כזה או חלוקת הוראות כזו, הופכים את מערכת היחסים לכזו של בוס ועובד, או במקרים החמורים יותר – שופט ונאשם. בעל ואישה נועדו להיות רעים אהובים – החברים הכי טובים שאוהבים זה את זה, ומתנהגים אחד לשני תמיד, קודם כל, כמו חברים".
- מותחים ביקורת על בני הזוג שלהם
"ביקורת היא המרעיל האוניברסלי של מערכות יחסים. בנישואים זה ממש רעיל. אנו, בני האדם, רעבים תמיד לאישור וחוששים מדחייה, אנחנו יצורים רגישים. במבנה שלנו, ביקורת גורמת לנו להרגיש לא רצויים, לא מקובלים וחסרי כבוד. אלה רגשות שקשה מאוד לשאת. התגובה הקלה ביותר היא לברוח – להתרחק מהמצב, ולהתרחק מהאדם שמבקר אותך. אולי יש לנו לפעמים את הפנטזיה שכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה פשוט לציין מה בן הזוג שלנו עושה לא בסדר, ומיד הוא יפסיק עם זה. אבל זה אף פעם לא עובד. כל מה שזה עושה – זה לפגוע בבן הזוג, להעמיק את הבעיה ולהפריד בינינו. אז לפני שאתה מבקר מישהו, אבל במיוחד את בת הזוג שלך, זכור את שלושת כללי הביקורת: 1) אל תעשה את זה 2) אל תעשה את זה 3) אל תעשה את זה. אל תעשה את זה, כי זה כואב. אל תעשה את זה, כי זה מרחיק אתכם אחד מהשני. ואולי יותר מכל, אל תעשה את זה כי זה לא עובד. גם אם הכוונות הן לעזור ולטובה, ביקורת היא מפריד רב עוצמה שלא משיג אף פעם שום טוב ותמיד מפריד בין אנשים".
