חבריי יודעים שבחופשה איני צריכה הרבה. בין אם מדובר בחופשת קיץ או סתם ביום חופשי, דרישותיי הנן צנועות. אין לי העדפות לאטרקציות או ליעדים ואיני משקיעה מאמץ בתכנון לו"ז או באריזת בגדים. אני מתמקדת בדבר אחד. בַּספר (או יותר נכון בספרים) שאקח איתי. ומדובר בהשקעה מחשבתית ורגשית עמוקה. כמובן שאקח את הספר אותו אני קוראת, אך מה אם אסיים אותו? אקח ספר נוסף, אך מה אם הוא לא יהיה מוצלח? אז עוד אחד כגיבוי… וכך, בסופו של דבר אני שוב מוצאת את עצמי עם מזוודה שחציה בגדים וחציה ספרי קריאה.
נעים מאוד. שמי עינת ואני בִּיבְּליוֹפִילִית. אוהבת, אבל ממש אוהבת, לקרוא. אני קוראת ספר ומתכננת את הספר הבא שאקרא לפני סיום הספר הנוכחי, אני רוכשת ספרים, מזמינה ספרים, ממליצה על ספרים ושואלת ספרים. אם יש לי ספר לקרוא ומקום שקט לשבת בו אני מאושרת. וכשאני מדברת על קריאה, אני מדברת על ספרים, מוחשיים ולא דיגיטליים. אין כמו הריח של ספר חדש, כמו תחושת הדפדוף בין דפים חדשים, או קריאה מחודשת בספר מוכר ואהוב.
אהבה לקריאה היא לא רק תחביב. אם אתם משתייכים לתולעי הספרים, בוודאי תשמחו לדעת על היתרונות הרבים שהקריאה מעניקה לכם.
יתרונות קוגניטיביים: המטרה המוצהרת של קריאה הנה העברת מידע. זוהי דרכהּ של האנושות להעביר מסרים מילוליים ללא דיבור. לכן, מובן שקריאה מרחיבה את עולמות הידע של הקורא וחושפת אותו לעולמות ולמסרים שאולי לא היה נחשף אליהם ללא קריאה. מעבר לכך, הקריאה מרחיבה את טווח הדמיון והיצירתיות, את אוצר המילים, חושפת את הקורא אל משלב לשוני גבוה, מעודדת חשיבה מופשטת וחשיבה ביקורתית, מרחיבה את טווח הקשב ומאריכה את יכולת הריכוז.
יתרונות נוירולוגיים: מחקרים הוכיחו שקריאה תורמת לגמישות הנוירולוגית, ליכולתו של המוח להסתגל ולהשתנות כתגובה לגירויים חדשים. כאשר אנו קוראים אנו מציגים למוח מידע חדש שעליו לעבד. כל מידע חדש מסייע ליצירת קשרים נוירולוגיים חדשים במוח או לחיזוקם של קשרים קיימים. מחקר שנמשך 14 שנה ופורסם בשנת 2020 מצא שאנשים שקראו ספר לפחות פעם בשבוע הראו ירידה קוגניטיבית פחותה משמעותית ביחס לאנשים שלא קראו. מחקר נוסף עקב אחר אנשים בני 30–64 עד הגיעם לגיל 66–68 ומצא שנבדקים שעסקו בקריאה באמצע החיים שימרו את התִפקוד הקוגניטיבי שלהם בזקנה, ללא קשר לעיסוקיהם בגיל השלישי וזאת בהשוואה לנבדקים שלא קראו בצעירותם. לבסוף, בשנת 2018 פורסם בסין מחקר שעקב אחרי אנשים בני 65 ומעלה למשך חמש שנים. הממצאים הראו שאנשים שעסקו במטלות קוגניטיביות ובכלל זה בקריאה, סבלו פחות מדמנציה ביחס לנבדקים אחרים.
יתרונות רגשיים: מחקרים מצאו שקריאת ספרים מגבירה את היכולת האמפתית של הקורא. בניגוד לחיי היומיום, קריאה מאפשרת לנו לראות תמונה שלמה, עגולה, של מצבים מורכבים. בקריאה ניתן לדמיין, לחוות ולנסות להבין עמדות ורגשות של דמויות שונות בסיפור. קריאה משכללת את ההבנה שלַאַחֵר ישנם מצבים מנטליים השונים מאלה שלי, והבנה זו עומדת בבסיסם של כישורים חברתיים הכרחיים לקיומן של מערכות יחסים מורכבות.
בנוסף, מחקרים עדכניים הראו שקריאה מפחיתה חרדה, דיכאון ומתח. מחקר משנת 2009 הראה שקריאה עשויה להפחית תחושת מתח בכ-68%, ללא קשר לסוג הספר הנקרא. קריאה מהווה גורם מסיח בריא מדאגות ומגורמי דחק ומאפשר למוח אתנחתא להתאושש במרחב דמיוני שאינו מאיים. בדיקות הדמיה מוחיות הראו שבקריאה מתמשכת, בעת שהקורא "מאבד את עצמו" בתוכן, המוח נכנס למצב הדומה למצבי מדיטציה ורגיעה. מחקר מעניין אחר מצא שקריאה לפני השינה משפרת את משך ואת איכות השינה.
קריאה מתחילה מהבית
למרות ההוכחות לתרומה שיש לקריאה על אנשים בגילאים מבוגרים, ישנה חשיבות לקריאה ולחשיפה לספרים כבר מגיל צעיר. בקרב ילדים, אולי אף יותר מאשר אצל בוגרים, קריאה משפרת את התפקוד הקוגניטיבי ובמיוחד את המיומנויות האורייניות הנדרשות לקריאה. קריאה מגיל צעיר מקנה לילדים את ההבנה שאותיות כתובות מסמלות צלילים ומילים, את ההבנה שקריאה "זורמת" מימין לשמאל, שיש תוכן שמתפתח עם מעבר דפים ושיש להפעיל איפוק, ריכוז וסבלנות. קריאה חושפת ילדים לאוצר מילים שאינו שגור בשפתם היומיומית ומרגיל אותם לחפש משמעות ולהסתקרן מתכנים ומילים שאינן מוכרות. היא מפתחת אמפתיה ומגרה את עולם הדמיון המפותח של הילדים. ככל שילד ייחשף לקריאה וככל שנקריא לו יותר, כך תגבר המוטיבציה שלו לקרוא בעצמו ולשכלל את מיומנויות הקריאה שלו בגילאים בוגרים. מחקרים רבים תומכים בכך והוכיחו שתלמידים שנחשפו לקריאה בינקות, הגיעו להישגים טובים יותר בגילאי בית הספר.
אהבתי העמוקה לקריאה התפתחה בילדותי, כאשר הוריי הקריאו לי ספרים, רכשו לי ספרים והרבו לקרוא בעצמם. 75% מקרב ההורים שנשאלו על הרגלי קריאה במשפחתם דווחו על כך שהיו רוצים שילדיהם יקראו יותר וייהנו מהקריאה, אך רובם דווחו שהם עצמם אינם מרבים לקרוא. פער זה לעיתים הוא הסיבה לכך שילדים צעירים אינם קוראים. דרך מהנה להתגבר על המחסום הזה היא הקראה וקריאה משותפת עם הילד.
מתברר אם כן שבין אם מדובר במבוגרים ובמיוחד כשמדובר בילדים, צדקה אופרה ווינפרי כשכתבה: "קריאה היא הדבר המאפשר לנו להרחיב את המוח, לפקוח את העיניים ולמלא את הלב".
כיצד נעודד את ילדינו לקרוא יותר?
- התחילו בגיל צעיר: גם אם הם אינם מבינים את השפה, נמצא שתינוקות נהנים מהקראת ספרים. הקראת מילים ולאחר מכן סיפורים קצרים תואמי גיל, תוך כדי הצבעה על תמונות תואמות, יתרמו לחיזוק הקשר הורה-ילד ויטעינו את חוויית הקריאה בהמשך ברגשות חיוביים.
- בנו שגרת קריאה משותפת: הכניסו את הקריאה המשותפת לשגרת יומכם הקבועה ונסו להקפיד עליה כמיטב יכולתכם תוך לקיחת אופי הילד בחשבון. יש ילדים שנהנים מקריאה משותפת לפני השינה בעוד אחרים מגיעים לשעת השינה שלהם עייפים וחסרי סבלנות ויעדיפו לקרוא יחד דווקא בשעת ארוחת הערב.
- עודדו בחירה וגיוון: לעיתים ילדים נוטים להתקבע על ספר מסוים ולהפוך את הקראתו לטקס מקובע. זהו ניסיון מוכר לשמר תחושת ביטחון ושליטה לקראת השינה. במצבים אלה נסו לעודד את הילד לבחור ספר נוסף אותו ניתן להקריא לפני או אחרי הספר הקבוע. בהקראת ספרים לילדים גדולים יותר עודדו גיוון של ז'אנרים שונים על מנת לפתח גמישות והרחבת עולמות תוכן.
- היו סבלניים וגמישים: כמבוגרים אנו לוקחים את יכולתנו לקרוא כמובנת מאליה. ילדים בראשית הקריאה עדיין לא הפנימו את הקריאה כפעולה אוטומטית, מה שדורש מהם השקעת אנרגיה רבה. לכן, גם אם ילדכם שולט בקריאה, הציעו קריאה משותפת, עם חלוקה מותאמת לרמת הקריאה (שורה/שורה, פסקה/פסקה, פרק/פרק).
- נצלו את הקריאה לשיח רגשי: אל תתפתו להישאר ברמת התוכן, עודדו את הילד להביע את רגשותיו ואת מחשבותיו על התוכן ושתפו אותו בשלכם. שיח כזה יפתח ערוץ תקשורת רגשי שיעצים אותו ואת הקשר ביניכם.
איור שער: deposiphoto
