מאת: נחמה כהן
שרה היא אישה חסידית ושמרנית, אמא לתריסר ילדים. ביום בהיר אחד היא גילתה שפורום הנשים החרדיות בו היא חברה – פורום סגור, המשמש רק נשים שזהותן כנשים חרדיות אומתה – נחסם, ואין לה יותר איפה להתייעץ על רופאות למעקב היריון, שביתת הנקה של התינוק, או בודקת טהרה מקצועית ורגישה.
מירי היא אשת אברך שמפרנסת את המשפחה כמדריכת פילאטיס. בקורונה, כמו עסקים רבים, היא נאלצה לשווק את שירותיה בדיגיטל. בינתיים, הלקוחות הוותיקות נשרו, ומקור הפרנסה היחיד נותר הלקוחות שפקדו את האתר נטול תמונות הנשים אותו בנתה. באתר יכולות נשים לרכוש קורסים דיגיטליים לפילאטיס. כלומר, יכלו בעבר. מירי פונה לקהל חרדי, והיא איבדה נתח נכבד מקהל הלקוחות הפוטנציאלי כשהאתר שלה נחסם – בלי הסברים.
אלישבע, גם היא אשת אברך, התראיינה למקום עבודה חדש – חברת טכנולוגיה מוכרת. רוב התהליך עבר בהצלחה ונותרה משימת בית אחת. החברה שלחה אליה קליפ וידאו שמסביר את המשימה – אולם הוא היה חסום. הסיבה? עובדת של החברה הוסרטה שם מסבירה את ההוראות. עובדת ולא עובד. היא חייבת את הווידאו לצורכי עבודה? לסינון לא אכפת.
המשותף לשרה, מירי ואלישבע? כולן נשים חרדיות שסינון אינטרנט קפדני הוא בנפשן. כולן, עד לפני שנים ספורות, האמינו שהן מצאו את סינון האינטרנט המושלם: נטפרי. היום, הן כבר לא בטוחות בכלל.
"עם נטפרי אני לא יכולה לעבוד בכלל"
"אני עוד זוכרת איך נטפרי התחיל", אומרת אלישבע, המתכנתת שגילתה שאין עם מי לדבר כשהיא צריכה פתיחת סרטון לצורכי עבודה. "זה הוקם בתור פתרון פרטי לבן אדם פרטי, שפשוט הרחיב את זה לאנשים שרצו את זה גם מסביב, לעצמו, וכך זה נראה. אין לזה התאמות נדרשות לציבור ולצרכים של אנשים רבים. בגלל שהוא מוצר מאוד מאוד טוב ואין לו כל כך מתחרים, הוא הפך להיות איזשהו סטנדרט ציבורי. זאת הבעיה.
"נטפרי היא רשמית עמותה ללא מטרות רווח. זה שהיום יש את האפשרות לבקש פתיחת אתרים, זה רק אחרי שהיה מאבק. ממש תחנונים של כמה שנים בשביל שזה בכלל יקרה. המייסד והבעלים של נטפרי לא רצה את זה. הוא מראש לא רצה את כל המנגנון הזה של ההודים שיושבים וסורקים תוכן. זה לא היה אמור להיות. אבל מה הבעיה? הבעיה היא שבסוף כל המוסדות עובדים איתם, ואז נוצרות בעיות. למשל, בעיית הנשים. כל אישה חרדית שיש לה תכנים ורוצה למכור אותם, נחסמת אוטומטית. היא לא יכולה להעביר זום, הרצאות, קורסים, כלום. אין לה דרך להתפרנס. ברור שזאת בעיה, והיא נובעת מהעובדה שכולם הולכים על נטפרי בתור הספק שלהם.
"אני למשל משתמשת בנטפרי בבית, לילדים, וזה אחלה. מבחינתי זה אופטימלי. לעבודה יש לי קו אחר עם סינון של רימון. עם נטפרי אני לא יכולה לעבוד בכלל. נטפרי הוא סינון אחיד. אין לו אג'נדה של לפתוח דברים רק לנשים למשל כמו שיש באתרוג, או רק לצורכי עבודה כמו שהיה עם המאבק על הוואטסאפ – בהתחלה הם נתנו, ואחר כך זה יצא משליטה והם הפסיקו. הוא מבחינתו אומר: זה לא מתאים לכם? אל תקחו את המוצר. הכול טוב".
אז למה כל כך הרבה ממשיכים לקחת את המוצר?
"לדעתי האלגוריתם שלהם הכי טוב בפער. לתפיסתי האישית, אין להם מתחרים. אני ניסיתי את כולם, הם לא עושים את העבודה. יש מלא נפילות. זה לא משהו שאני יכולה להושיב עליו ילד ולהיות סגורה על זה שהוא לא יקבל שום תוכן בעייתי.
"מה שקרה זה, שכל הקהילות שבעבר אסרו אינטרנט לחלוטין נפתחו בגלל נטפרי. אומרים שזה קרה בגלל הקורונה, אבל לדעתי זה התחיל עוד קודם בגלל נטפרי. נוצרו מנגנונים קהילתיים ששיתפו פעולה עם נטפרי. וברגע שבן אדם מגיע מהקהילה ואומר "אני רוצה לעבור דרך הקהילה", אז גם אם ההתנהלות מעצבנת מאוד, הוא עשה את זה לעצמו. הקהילה היא לקוח משלם, ואתה מצטרף לפי התקנון. אתה לא חייב. המוסדות מרשים רק את נטפרי במסלול הקהילה שלך? תגיד שאין לך אינטרנט, תחביא את זה בבית כמו שעשו עד אז.
"מי שיצר את המפלצת אלו הקהילות. יש להן אינטרנט נפרד, והם מדווחים אם עשית לעצמך מסלול שונה. אם את מפסיקה להשתמש בגלישה שלך בנטפרי, הקהילה מבינה שנרשמת רק בשביל להיכנס למוסד, ובפועל את משתמשת במשהו אחר. זה מטורף. זאת שליטה. אבל לתפיסתי נטפרי הם בסך הכול כלי. הבן אדם שיצר את זה הוא גאון. הוא עשה את זה לבד. אז תשקיעו, תעשו מוצר מתחרה טוב יותר, ותתחרו בו".
"הם הפכו להיות משגיחי החינוך שלך"
שרה, שבעצמה משתייכת לקהילה עם מסלול נטפרי מחמיר, מרגישה אחרת בעניין.
"אני חברה פעילה בפורום הנשים של פרוג. יש לנו כאן, בפרוג, קהילה כל כך גדולה של נשים חרדיות, ואין לנו באמת פינה רשמית לדון בנושאים של נשים. עכשיו, "נשים" זה לא רק היריון ולידה וכאלה, זה כל מה שהוא שיח נשי עמוק ואמיתי. אז פתחו שם פורום נפרד בשם "חכמת נשים", שמיועד רק לנשים. יש ממש תהליך של קבלת חברוּת, ויש מנהלות ואחראיות על הפורום. המציאות היא, שזו סוג של פינה נשית שמאפשרת שיח נשי, גם על נושאים נשיים, גם על חינוך, וגם על עוד המון נושאים. אני רואה את הפורום כפינה מאוד חיובית, טובה, מאפשרת, ובעיקר אנושית ונעימה. מרחב מוגן לנשים. אם אני רוצה לשאול איך להאריך ימי טהרה, או על בדיקות בהיריון, או כל נושא רגיש אחר מסוג זה, זו הכתובת היחידה שלי. לפני כן, לא הייתה כתובת כזו לאישה חרדית עם אינטרנט מסונן היטב. אגב, אני אישית גם שאלתי את הרב שלי לגבי חברות בפורום והעלאת נושאים כאלה שם, והוא אמר שאין שום בעיה.
"זו באמת פינה של 'חוכמת ההמונות'. רוב השיח שם הוא על נושאים רציניים: חינוך, ADHD, אלימות במשפחה ועוד. פורום נצרך מאוד, שחברות בו נשים שאין להן גישה לשום מאגרי מידע אחרים, ולפעמים מקבלות שם מידע קריטי מאוד.
"כנראה שבשלב מסוים זה הטריף את נטפרי שיש פינה נשית שהיא לא תחת הרדאר שלהם. עזבי את זה שבאמצעות הטכנולוגיה שלהם הם יכולים להיכנס לפורום חכמת נשים דרך יוזרים של נשים פרטיות שיש להן חסימה של נטפרי ולעקוב אחרי כל מה שקורה שם, כי יש להם שליטה וניטור על כל פעילות של כל יוזר. הם חשופים להכול הכול. והם עוקבים".
זה לא הנורמה בסינוני אינטרנט ברמה גבוהה?
"אני לא חושבת. בנתיב למשל, שזה הסינון שלי היום, אין גישה לכל פרטי הגלישה שלי. המידע שיש להם זה אלו אתרים פתוחים לי. זה מספיק הפרת פרטיות, אבל זה לא עד כדי כך, לא קרוב. נטפרי יכולים להגיד שאני רוצה את זה, אבל עדיין יש גבולות אנושיים בסיסיים למה הגיוני ומה לא. מה שהטריף את דעתם באמת זו למשל העובדה שעלה בפורום שיח על אלימות במשפחה. ממה שאני הבנתי, זה היה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתם.
"כשהפורום נחסם בנטפרי, הרבה נשים שמרניות, כמוני, עברו לאתרוג או לנתיב, והרבה נשים עושות מחשב אחד חסום בשביל המוסדות, ומחשב אחד שבו הן יכולות לעשות מה שהן צריכות ורוצות. זו תופעה מאוד רווחת שהתפתחה בעקבות נטפרי. כמו עיר עילית ועיר תחתית. ככל שהעיר העילית חסומה יותר, כך העיר התחתית פורחת יותר. זו המציאות".
כמו אלישבע, גם היא סבורה שלנטפרי יש יתרונות טכנולוגיים מובהקים. "נטפרי הם גאונים טכנולוגית. החסימה שלהם מדהימה. כשזה רק התחיל, זה באמת היה חדשני. הם היו הראשונים שידעו לחסום מילים בעייתיות ספציפיות מתוך כתבות שלמות. אם יש אתר עם תמונות, הם לא חוסמים את כל האתר כמו שחסימות אחרות עשו אז, אלא רק את התמונה הבעייתית. זה מדהים, ואי אפשר לקחת מהם את זה. הטכנולוגיה שלהם מאוד מתקדמת. יש להם פיתוחים שאין לאף אחד אחר. למשל, באתרים של קניות, הם הצליחו לפתח אלגוריתם שמסתיר את הדוגמנית, אבל משאיר את הבגד. נטפרי זה דבר חכם מאוד. טכנולוגית, אין עליהם.
"בתחילה הם אמרו: נביא לך את כל האינטרנט, בלי מה שלא בסדר, ולאט לאט הם צמצמו יותר ויותר. הם הפכו להיות גם משגיחי הכשרות ומשגיחי החינוך שלך. הם חוסמים גם דברים שאין איתם בעיה של דת אלא פשוט לדעתם הם לא ראויים או לא נכונים או לא מתאימים, ואוטומטית זה כלל גם את כל האתרים הנשיים. כולל אתרים שאין בהם בעיה. והם כל הזמן עולים קומה. לאט לאט הם סגרו עוד ועוד אתרים מטעמים של חינוך, של אג'נדה. והרשימה הלכה והצטמצמה, הלכה ונסגרה. הם סגרו באופן גורף אתרים נשיים, גם כשלא היו בהם תמונות של נשים או בעיות, רק כי זה אתרים של נשים. את מבינה? פשוט נשים גילו שאין להן אופציה. אין. הן לא יכולות. מצד אחד מוסדות החינוך מחייבים דווקא נטפרי, מצד שני אין להן יכולת לעבוד עם נטפרי. נשים צדיקות, שרוצות חסימה טובה, אבל פשוט לא יכולות להתנהל עם מה שנטפרי נותן להן".
את לא חושבת שזו אשמת הקהילות, כמו זו שלך, שהפכו את נטפרי לסטנדט מחייב?
"זה שילוב של גורמים: הצורך של השליטה של הקהילות יחד עם הצורך בשליטה של נטפרי. הם פשוט שילבו ידיים, הם ידעו שהם נותנים אחד לשני את מה שהם צריכים".
"יש לו כח מטורף בידיים"
חני היא בונת אתרים שנמצאת כבר שנים בקשרי עבודה עם נטפרי, והיא מסכימה עם הביקורת. "מי שעומד בראש נטפרי הוא בחור מאוד מוכשר, שהחליט לרתום את הכישרונות שלו למשהו כביכול חיובי ולהקים את הסינון נטפרי. אבל ההתנהלות שלו משדרת רצון בכוח ושליטה. הוא בן אדם שלא מעניין אותו מה רבנים אומרים. הוא צריך רבנים שיאשרו אותו, טכנית, אבל הוא לא באמת מתייעץ איתם. בהתחלה הוא הלך לרבנים, והרבנים אישרו אותו. אבל לאט לאט הם הבינו שהוא לא שואל אותם. הוא לא מתייעץ.
"פעם ניסיתי לפתוח מולם את אחד האתרים שלי, והוא שלח אותי להתנהל מול איזה רב. התקשרתי אליו כדי להבין מול מי אני עומדת, שאלתי אותו אם הוא מכיר את האנשים האלה, והוא אמר לי: "אני לא יודע מי זה, אני חושב שהם חילונים". גם לבעלי הוא אמר שהוא לא מכיר אותם בכלל. וזה רב שהם טענו שמייצג אותם.
"אז כשהיה את הסיפור עם פורום "חכמת נשים", שבו הובטח חד משמעית שאין גברים, ולמרות זאת הוא חסם להן את הגישה, פתאום הוא היה צריך רב. אז הוא הלך לרב רוטשילד מקריית ספר. זה רב שממש לא נחשב סמכות מיינסטרימית בשום מגזר, וזה הרב שהוא בחר כדי לגבות את המדיניות הקיצונית שלו. שמעתי אחר כך שמאז הרב הזה לא יישר איתו קו בכמה נושאים, אז גם הוא כבר לא סמכות מבחינת נטפרי…".
בסוף, זה עניין של בחירה. לא חייבים לבחור בסינון של נטפרי.
"תראי, יש פה בעיה עמוקה: יש לו כוח מטורף בידיים. נניח, אם למתחרים שלי מפריע שאני מצליחה, הם פשוט שולחים לנטפרי דיווח שכביכול יש באתר שלי תכנים בעייתיים, והוא חוסם. וזה קורה בלי סוף. אין עם מי לדבר. את לא יכולה לפנות, להסביר, לערער. האתר נחסם וזהו. לכי תוכיחי שאין שם שום דבר לא ראוי. כמו להוכיח שאין לך אחות. יש אתרים שהוא חוסם כי הוא החליט שהם לא מתאימים מבחינה רוחנית. למשל, חסם אתר של קודקוד – משחקים לילדים – כנראה כי מבחינתו זה לא חינוכי או לא חרדי מספיק. מצד שני, אתרים מסחריים אחרים כן נשארים פתוחים. זו החלטה שרירותית, לכי תביני.
"הבעיה המרכזית היא שיש בידיים שלו המון כוח, ומנגד אין עליו שום פיקוח. הוא ממתג את זה כלפי חוץ כפעילות לשם שמיים, כשבפועל זה פשוט כוח עסקי אדיר. אף אחד לא מפקח עליו, אף אחד לא בודק אותו. והוא לא מציע שירות לעסקים. בעלי עסקים בכלל לא מעניינים אותו. מבחינתו, הלקוחות הם האנשים שמשלמים 15 שקלים בחודש, וזהו. הוא לא מציע שירות טלפוני, אין עם מי לדבר, אין מערכת שירות לקוחות. הוא אפילו לא מנסה להעמיד מערכת כזאת.
"אין גם שום שקיפות. נניח שאני בעלת עסק, ויש לי אתר, ואני רוצה לדעת מראש מה מותר ומה אסור. אני רוצה להתאים את עצמי אליהם, רוצה לבקש שיגידו לי. תנו לי רשימת כללים, תדריכו אותי, תפתחו לי. אבל בנטפרי אין את זה. לא קיים. אף אחד לא יענה לך, לא יסביר לך, לא יתחייב לך. גם אם תשלחי בקשה, גם אם תעשי שינויים באתר כדי להתאים את עצמך – את לא יודעת אם באמת יפתחו אותו.
"אני עצמי עשיתי תיקונים באתר שלי, כדי שלא יחסמו אותי, והם לא התחייבו לי. שאלתי אותם: "אם אני משנה את זה, מי מתחייב לי שלא תחסמו?" והם לא ענו. זה היה מין איום באוויר: "תשני, או שאני חוסם אותך". הוא לא התחייב. אגב, עשיתי את התיקונים בכל זאת, והאתר נשאר חסום".
לדבריה, ההתנהלות של נטפרי מובילה לכך שאפילו מוסדות חרדים מובהקים נאלצים להיפרד מהסינון שלהם. "גם בסמינרים זה קורה. ראיתי צילום מסך של טכנאית בכירה באחד הסמינרים שכתבה שהם מחוברים לרשת עם סינון, אבל בפועל, יש להן ערוץ פתוח מול משרד החינוך, והכול עובר שם. המורות שמפחידות את הבנות עם "אבא שלך מחזיק סמארטפון", הן עצמן יושבות על מחשב פתוח.
"אז מה אני עושה בפועל? יש לי מחשב נוסף עם סינון אחר. כשאני נתקעת אני בודקת איפה זה כן נפתח. לפעמים אתרוג חוסם יותר, לפעמים פחות".
נשים החוצה
טענה שחוזרת על עצמה בכל סיפוריהם של מנויי נטפרי בעבר ובהווה המבטאים אי שביעות רצון, היא ההתעלמות המוחלטת מצרכיהן של נשים חרדיות.
"אחת הבעיות הכי גדולות בנטפרי זה שהסינון פשוט לא רואה את הצרכים של הנשים, הוא לא סופר את הצרכים של נשים", אומרת שרה. "הם אומרים: "זה מה שזה. זה מה שאנחנו. תסתדרי. לא רוצה? אל תהיי פה, בהצלחה". וזה קורה שרירותית, רק מעצם זה שהן נשים. הרי מבחינה טכנולוגית נטפרי כל כך מתקדמים שאין להם שום בעיה לעשות חשבון לנשים בלבד, כמו שאתרוג למשל פתחו מרחב נשים. תפתחו מרחב נשים אם אתם לא נגד נשים אלא בעד. יש לכם מספיק דרכים לוודא שזו אישה שגולשת".
"אני, כאישה חרדית וחסידית, משתמשת ברשת. יש לי צרכים. אני משתמשת בנתיב, וגם בעלי. אבל אם יש לי צורך כלשהו – בנתיב זה נפתח לי. בנטפרי לא. והצורך שלי לא נחשב שם. כי מבחינתם, אין כזה דבר צרכים של נשים. הן פשוט לא קיימות. זו מערכת שבנויה על תודעה גברית, ולא סתם גברית, אלא גברית סוטה. הכל נמדד לפי מה שהגבר צריך. ואם יש בכל זאת אישה עם צורך, זה לא משנה. לא מתייחסים אליה. אין לה מקום. פורום חכמת נשים לדעתי הדליק אותם בגלל שזו יוזמה נשית. זה פוגע להם במוקד הכוח. הם לא מסוגלים להכיל מציאות שבה נשים דורשות גישה לידע. הם צריכים לשלוט".
אלישבע מסכימה גם היא שהסינון של נטפרי לא ממש רואה נשים. "כשהם חסמו את חכמת נשים הטענה הייתה: למה הפורום הגברי המקביל לא נחסם? וזו לגמרי טענה. הם אמנם חוסמים שם הודעות, מזהירים גולשים, אבל לא חוסמים לגמרי. ברור שחסימה כזאת מנתקת נשים ממקורות ידע חשובים. המנגון שלהם מאוד מסנדל נשים. מישהי שיש לה עסק כשר לחלוטין, בלי תמונות נשים, הכול מהודר, יכולה להעביר קורסים, ובכל זאת מישהי אחרת יכולה לדווח עליה ולהגיד לנטפרי לחסום את האתר. והוא ייחסם. גם אם מדובר בדרייב פרטי, ברגע שהוא שותף עם יותר מדי אנשים, הוא הופך ל"ציבורי" ואז נחסם.
"לנטפרי אין פרופילים מותאמים ספציפית: לא לנשים, לא לילדים, לא לגברים. אין קוסטומיזציה. תוכן שלא מתאים ל־100% מהגולשים, מבחינתם לא מתאים. וזו לא השקפת עולמי, אבל יש לי חופש פעולה, אז אני פשוט לא בוחרת בהם. הציבור צריך להפסיק ללכת כמו עדר, ולהשקיע בחלופות. ויש חלופות. נתיב ואתרוג הם לא רעים בכלל, אבל אנשים עדיין בוחרים דווקא בנטפרי. ולפעמים זה באמת לא מתאים".
לדעתך יש כאן ניצול של כוח מצד נטפרי?
"יכול להיות שיש פה ניצול כוח, אבל לא בהכרח. יכול להיות שזה פשוט בן אדם שהולך עם האג’נדה שהוא מאמין בה, והוא לא חייב לשנות אותה רק כי כולם משתמשים בו. אני לא חושבת שהמצב תקין כי נשים לא יכולות להתפרנס ככה, אבל אני גם לא בטוחה שנכון להפיל עליו את כל האחריות. האחריות היא יותר על הממסד. זה קצת נוח להפיל הכול עליו, כי להתבונן פנימה ולהגיד אנחנו צריכים לעשות שינוי מגזרי רחב זה קשה מדי".
חני, בונת האתרים, חולקת איתנו את סיפורה של מירי מדריכת הפילאטיס החרדית, אחד הסיפורים בהם פתחנו את הכתבה. "אישה צנועה ועדינה. היא הקימה אתר שמוכר קורסים דיגיטליים לנשים חרדיות. את לא מבינה מה עשו לה. חסמו לה את האתר, לא רק את התוכן: גם את דף ההרשמה. את דף יצירת הקשר. אף אחת לא יכלה להגיע אליה. פשוט חנקו לה את העסק. היא ניסתה לטפל בזה. פנתה אליהם. בסוף הגיעה מולם להסכמה שרב הקהילה שלה יקבע את הכללים, והיא תתאים את האתר לפי ההנחיות שלו. היא השקיעה, צילמה מחדש, ערכה הכול בהתאם למה שסיכמו איתה בעלות של כ-200,000 ש״ח מכיסה – והם פשוט לא פתחו. לא עמדו בהתחייבות שלהם. כלום.
"זה מרתיח את הדם אבל זה לא מפתיע. זה קורה כל הזמן. בעלות עסקים צדיקות ותמימות פשוט נחנקות תחת הגלגלים שלהם. הציבור לא יכול להיות שבוי בידיים של ארגון כזה".
שולי, גם היא בעלת עסק נשי חרדי, מעידה שעברה חוויה דומה. "לפני שבניתי את האתר פנינו אליהם בבקשה לקבל את הכללים שלהם, הסכמנו לעשות הכל כדי להתאים לסטנדרט שלהם. כמה שעות בודדות אחרי שהאתר עלה לאוויר הוא נחסם בנטפרי. ניסינו כל פרוטקציה אפשרית, אלפי לקוחות פנו אליהם, ואחרי כמה ימים קיבלנו מהם תגובה שהם לא נתנו לנו את הכללים של האתר כי ידעו מראש שלא נעמוד בהם. זאת אומרת שאין פה אג'נדה אמיתית, אין נהלים שמקורם בדת ואיזה ניסיון לגרום לכולם לעמוד בסטנדט הראוי. יש פה רק פגיעה אישית באנשים שלא באים להם טוב בעין".
"זו עלולה להיות אפליה"
האם לטענות נגד נטפרי יש בסיס משפטי? עו"ד ד"ר שוקי פרידמן, מומחה לפרטיות באינטרנט, עוזר לנו לעשות סדר.
עד כמה חוקי, למשל, להחתים אנשים על על חשיפה של כל נתוני הגלישה שלהם, כשידוע שמוסדות החינוך או הקהילה שלהם בעצם מכריחים אותם לעבוד רק עם נטפרי?
"זה גבולי, זה בסוף ויתור על פרטיות, אבל זה משהו שאנשים עושים כל הזמן בשימוש באינטרנט. נכון שכאן אפשר לטעון שזה לא באמת מרצון כי זה בא מהקשר קהילתי. אבל מצד שני, כמו כל דבר, את שותפה בקהילה, אז יש כללים, כמו כללי צניעות, ואת מסכימה להם. אולי לא לגמרי, אבל כחלק מהקהילה את חיה איתם.
"הטלפון הכשר כבר כלל בחוזה ויתורים כאלה, וגם אז היו טענות, בג"צים. אבל זה היה חוזה שהוסכם על כולם. מי שרוצה, חותם, ומי שלא, לא. זה דומה בכמה מובנים לשירות ברשת: הצטרפת לפייסבוק, לאינסטגרם: ויתרת על משהו. אם זה כתוב בחוזה, זה לרוב חוקי. כמובן, אם אין גילוי נאות ברור בעניין, זו עלולה להיות בעיה חוקית".
מה לגבי קביעת קריטריונים לא ברורים, למשל לקוח אחד מבקש שיפתחו לו וואטסאפ ופותחים, והשני לא?
"אם החוזה מסדיר זאת, יש לחברה זכות לשיקול דעת. אפשר לטעון שזה שרירותי, אבל בסופו של דבר זה ענין של שיקול דעת".
מה לגבי חסימה גורפת של תכנים של נשים, גם כשאין בעיה של צניעות?
"פה, אם אפשר להוכיח שמדובר באפליה על בסיס מגדרי, אפשר לתקוף את זה משפטית. יש חוק שמחייב מתן שירות שוויוני. אז אם שירות חוסם נשים בגלל שהן נשים, זו יכולה להיות עילה לתביעה".
ומה עם סגירת פורום נשים מסוים בטענה שהוא לא מקצועי, כשפורומים של גברים שהם לא פחות שטחיים – דווקא נשארים פתוחים?
"זו אפליה. אם אפשר להוכיח שיש יחס מפלה כלפי נשים, יש עילה. קיים חוק שאוסר אפליה במוצרים ובשירותים, לרבות שירותים דיגיטליים. אם נטפרי חוסמים תכנים על בסיס מגדרי או בסיס לא רלוונטי אחר שמפלה באופן אסור, זו עבירה על החוק".
אבל הם גם חוסמים רבנים כמו הרב לייבל מסיבות השקפתיות. זו לא אפליה?
"לא, כי זו השקפה אידיאולוגית של הספק. הם יכולים לקבוע שהתוכן הזה "לא לרוחם". זה שיקול דעת, לא אפליה חוקית".
אז אם נסכם, האפליה המגדרית היא כנראה הנקודה הכי רגישה משפטית כאן, נכון?
"נכון. זה המקום הכי חזק לתקיפה משפטית כרגע".
