אדני זהב, עצי שיטים – והשראת השכינה

מדוע עוסקת פרשת תרומה רבות כל כך בצד הגשמי של כינון המשכן?

אולי יעניין אותך גם

הקמת המשכן לפרטי פרטים, והציוויים הרבים על אופן בנייתו המדוקדקת, הם עיסוקה העיקרי של פרשת תרומה. אבל פסוק אחד בפרשה חורג ממערך הציוויים ועוסק במהות המשכן ובמטרה שלשמה הוא נבנה: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם". בפשטות: על ידי המקדש משרה ה' שכינתו בתוכם, בעם ישראל; שהרי: 'בתוכו לא נאמר, אלא בתוכם'.

אמנם נראה כי מושג יסוד זה, השראת השכינה בישראל, לוקה בחוסר ביאור מהותי בדרך הפשט. מה פשר השראת השכינה בעם ישראל או במשכן? הלא, 'מלא כל הארץ כבודו' (ישעיהו ו) ואין מקום פנוי ממנו, איזו משמעות אם כן ישנה לקיומה של השכינה דוקא על בית המקדש או על עם ישראל. וכן יש להבין מהי משמעותה של העדר השכינה מישראל?

זאת ועוד, עצם העיסוק המתמשך באופן כינונו של המשכן העשוי מחומרים גשמיים אף הוא דורש את ביאורו. הלא, עבודת ה' היא פנימית במהותה ואיננה תלויה כלל בחפצים גשמיים, ואם כן, מדוע ישנו צורך להגשים את הקשר הייחודי של ישראל עם ה' דווקא דרך מבנה גשמי.

התשובה לכך היא שגם מהאדם המאמין בהבנתו בקיומו של השם בעולם – נדרשת פעולה פנימית עמוקה ועקבית: לחיות את חייו לאור ההכרה הזאת. שהרי גם אדם שיהיה משוכנע באופן מוחלט במציאות השם, עדיין לא בהכרח שהוא יפעל בכל מעשיו לאור השגתו זו בנוכחות ה' בעולם.

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

מעגלי בריאה ושירה: "צבעים של שירה"

אחרי שנתיים סוערות בכל קנה מידה, בהן שכחנו ממש איך נושמים לרווחה, מגיע פסטיבל 'צבעים של שירה' המבקש להבין את מושג הנשימה וליצור מרחב של חיבור

חמישה גיבורים וישיבה

כשהספוילר הוא זה שמפתה אותך לקרוא את הספר, אתה מבין איך חמישה גיבורים הם בכלל אחיזת עיניים מהדבר האמיתי

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

חידושים,המצאות, ותורת החלקיקים 

תכירו משחק שפשוט אי אפשר להפסיק, ועוד אחד שמלמד אתכם על תורת החלקיקים, אבל לגמרי בכיף 

לדעת לספר סיפור

האסופה שלפנינו נועדה רק לתת טעם ולפתוח את עולם סיפוריו של קרליבך בפני מי שאינם מכירים אותו

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית?