שני סביו של הרב שניאור אשכנזי היו אנשי עסקים. סבא אשכנזי היה אמנם רב של קהילת חב"ד, אולם עבד כיהלומן. סבא וולפא היה בנקאי כל ימיו. אם יש משהו שהרב והמרצה הפופולרי ליהדות לקח משניהם, זו ההתלהבות לעיסוק בתורה.
"גם אבי וגם אמי גדלו עם אבות אנשי עסקים, אבל יש דבר אחד שהם למדו משניהם: התלהבות. גם מי שלא אברך כולל יכול להוריש לילדים שלו התלהבות, וזה דבר שהוא יותר חשוב מזמן. ילד צריך לראות מה יקר לאבא. כשיהודי איש עסקים חוזר הביתה בתשע בערב ולא הולך לישון בלי שיעור תורה או בלי שיעור פרשת שבוע, ילד קולט מה עיקר בחיים של אבא. בשבת הוא יכול לבחור בין ערימת העיתונים לשיעור תורה או חברותא, ואני מדבר דווקא על חברותא שהילד רואה אותה והילד יודע ממנה. זה חינוך יותר חזק לפעמים מאשר זה של אברך כולל.
"באתי משני סבים שלא היו אברכים, אבל התורה הייתה מרכז חייהם. לסבא וולפא היה שיעור לפני העבודה, וב-7 בערב כשהוא היה חוזר מהבנק היו לו שלושה שיעורים. הוא גם היה לומד בחברותא עם הרב שמואל אוירבך, בשערי חסד. כל החיים שלו היו תורה, כל רגע פנוי היה תורה. אז אמא שלי ידעה שזה העיקר בחיים. היא לא חיפשה אדם עם כסף, היא חיפשה בן תורה…
