השנה היא תשפ"ג, 2022, בכנסת ישראל יש 16 ח"כים המשתייכים למפלגות חרדיות.
מספר החרדים בישראל עומד היום על למעלה ממיליון איש. רבע מתלמידי כיתה א' בארץ לומדים היום בחינוך חרדי. לפי אומדנים שונים, אחוז החרדים בארץ הוא 13.5% מכלל האוכלוסייה, כוח פוליטי שקשה לזלזל בו, למעט נתון אחד: כמעט למחצית מהחרדים בישראל אין זכות בחירה.
החברה החרדית היא חברה צעירה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים 2018-2020, מחצית מהחרדים בישראל הם ילדים ונערים עד גיל 16. התחזיות צופות שבשנת 2030, בקצב הגידול הנוכחי, החרדים יהוו 19% מכלל האוכלוסייה בישראל. גם בעשר השנים הבאות מספרם ימשיך לגדול. באומדן גס ולא מדויק, החרדים יהיו אז רבע מכלל האוכלוסייה בישראל.
בשנת תת"ג, 2042 לספירת הנוצרים, חצי מיליון חרדים נוספים כבר יהיו בעלי זכות הצבעה.
כמה ח"כים חרדים יהיו אז? איך ייראו מסדרונות השלטון בעוד עשרים שנה?
ואולי השאלה החשובה מכל: האם המפלגות החרדיות יצאו מאזור הנוחות שלהן וישכילו להתמודד עם סוגיות שהעדיפו עד כה להדחיק ולהתעלם מהן?
בשנים שלאחר קום המדינה, הפוליטיקה החרדית שיחקה תפקיד מינורי יחסי. קשה לומר שלמפלגות החרדיות היה הרבה כוח פוליטי. כל זה השתנה אחרי המהפך ב-1977, כשהחרדים נכנסו לקואליציה של מנחם בגין. לאגודת ישראל היו אז רק 4 מנדטים, אבל ארבעת המנדטים האלו היו לשון המאזניים. אחרי זה הגיעו שנות הפריחה. בשנות ה-80 קמה ש"ס, שהשיגה בפעם הראשונה 4 מנדטים שילכו ויצמחו, ובסוף אותו עשור הוקמה דגל התורה, והפיצול בינה לאגודת ישראל הביא 7 מנדטים שהצטרפו ל-6 המנדטים של ש"ס. בכנסת ה-12 היו לחרדים 13 מנדטים, בדיוק כמו היום.
לשיאן הגיעו המפלגות החרדיות בשנת 1999, אחרי שקמפיין "אני מאשים" הביא לש"ס 17 מנדטים. יהדות התורה קיבלה אז 5 מנדטים – 22 מנדטים בסך הכל למפלגות החרדיות. זה היה הישג חסר תקדים. לראשונה היו המפלגות החרדיות כוח פוליטי שקשה להתעלם ממנו. אלא שאת ההישג הזה הן התקשו לשחזר מאז.
מפלגת ש"ס נחלשה בעשור האחרון מ-11 מושבים בכנסת אחרי בחירות 2013 לתשעה ב-2021. יהדות התורה ניצבת כבר כמעט עשור על שבעה מנדטים – מבחירות 2013 ועד הבחירות האחרונות. (עם ירידה לשישה ב-2015 ועלייה לשמונה בבחירות 2019 א').
אם נתחשב בגלי העלייה הגדולים אחרי נפילת ברית המועצות ששינו משמעותית את הרכב האוכלוסייה והקטינו את כוחן היחסי של המפלגות החרדיות, ובמצביעים המסורתיים שעזבו את ש"ס, נראה שבעשורים האחרונים המפלגות החרדיות בעיקר קפאו על השמרים ושמרו על כוחן.
"אין מקום למפלגה אלטרנטיבית"
"אני לא חושב שהמפלגות החרדיות קופאות על השמרים. לפני 30 שנה היו ליהדות התורה ארבעה מנדטים, ועכשיו יש שבעה. וזו תקופה שהייתה בה עלייה של יותר ממיליון שלא שמו פתק של ג' בקלפי", אומר ד"ר גלעד מלאך, ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "אם אנחנו רוצים לבדוק את שיעורי ההצבעה בעתיד, בהנחה שלא יהיו שינויים דרמטיים, אז בהחלט נראה עלייה בכוחן של המפלגות החרדיות".
לפי מלאך, מחישוב של נתוני ההצבעה המשוערים לשנת 2035 ביחס ליהדות התורה, הכולל את קצב הגידול של החברה החרדית ושל כלל החברה הישראלית, כולל חישוב של שיעור ההצבעה, עולה שבעוד 15 שנה יהדות התורה יכולה לקבל בסביבות 11 מנדטים. "נוסיף לזה את ש"ס שיכולה לגדול בקצב קצת יותר איטי, וההערכה מגיעה למעל עשרים מנדטים".
מלאך מוסיף שהמנדטים של ש"ס, שבעבר הגיעו בחלקם הגדול ממצביעים מסורתיים אך לא חרדיים במוצהר, מגיעים כיום בעיקר מהציבור החרדי. "אלו מנדטים קשיחים יותר וזה שינוי. ייתכן שעשויה להיות זליגה של קולות למפלגה המשותפת של סמוטריץ' ובן גביר, אבל היא תהיה מהאוכלוסייה שעל התפר, של המצביעים שהתנדנדו ממילא. במרוצת השנים, המצביעים של ש"ס פחות פריכים, יש לה בסיס יציב ונאמן, גם רוב המנדטים של ג' הם מנדטים קשיחים שלא ייעלמו. על דרך הטבע, הכוח של המפלגות החרדיות אמור לגדול וזה אומר שבעתיד יהיה למפלגות החרדיות יותר כוח פוליטי. חשוב לזכור שהמפלגות החרדיות לא ממצות את מלוא הפוטנציאל שלהן. יש קולות מבוזבזים".
ששיעורם יגדל?
"אני רואה בשנים האחרונות מגמה של זליגה למפלגות אחרות. יש ירידה בשיעורי ההצבעה שהיא בעצם הצבעת מחאה שקטה. אפשר לראות עליות וירידות בשיעורי ההצבעה שקשורות למאבקי פנים כמו הסכסוכים בין 'דגל' ל'אגודת ישראל' ועוד. ורואים גם עלייה בשיעור החרדים שמצביעים למפלגות אחרות. היו שנים ש'הליכוד' היה הטרנד, עכשיו 'עוצמה יהודית' סוחפת מצביעים, ומן הסתם זה ישתנה במערכות הבחירות הבאות. אם המפלגות החרדיות לא ייתנו מענה לכלל הציבור ולקבוצות שלא מקבלות ייצוג כרגע, בין אם מדובר על הפלג הירושלמי ובין אם מדובר על החרדים החדשים, התופעה הזאת יכולה להתגבר ולהחליש את הגידול הטבעי הצפוי".
סקרי מנדטים מהתקופה האחרונה אכן צופים התחזקות של הציונות הדתית והיחלשות מסוימת של יהדות התורה וש"ס. בעוד שיש קהילות גדולות שאינם מצביעות במוצהר בבחירות, כמו הפלג הירושלמי והעדה החרדית, קשה להתעלם מתופעה של זליגת קולות חרדים למפלגות לא חרדיות.
לא מעט חרדים, רבים מהם אלו המכונים "חרדים חדשים", מרגישים שהמפלגות החרדיות לא מייצגות אותם. ניסיונות עבר להקים להם בית פוליטי, דוגמת מפלגת 'טוב' ותנועת 'יחד' של אלי ישי נכשלו, האם בעתיד המצב ישתנה?
"ברמה הארצית אין היתכנות להקים מפלגה כזאת, בגלל אחוז החסימה הגבוה", סבור מלאך. "גם עכשיו, דגל התורה ואגודת ישראל נאלצות לרוץ יחד כדי לא לבזבז קולות. בשנים הקרובות אין מקום למפלגה אלטרנטיבית. מצד שני, האפשרות להשתלב במפלגות אחרות, בין אם במפלגת שלטון כמו הליכוד או במפלגות אחרות כמו כחול לבן, בהחלט קיימת. זה קצת עניין של סיבה ותוצאה.
"כשהמפלגות יראו שנציג חרדי מביא מאגר מצביעים חדש, הן יתנו לו מקום, ואז גם יהיה פתח של קבוצות חרדיות לפנות לייצוג במפלגות כלליות. ב'יש עתיד' וב'כחול לבן' היו נציגים חרדים, אבל הם לא כיוונו לאלקטורט חרדי. כשהליכוד ישים נציג במקום ריאלי, הוא בהחלט יחשוב על האלקטורט החרדי שיצביע. אמנם ראינו גם שהמפלגות החרדיות קרצו בבחירות האחרונות לציבור המודרני, כך שייתכן שהם ימצאו את מקומם במפלגות החרדיות, אבל האפשרות השנייה תהיה שההשפעה תהיה ממקומות אחרים. אם בעבר לדתיים לאומיים היה ברור שהם מצביעים רק למפד"ל, במרוצת השנים הם השתלבו בכל המפלגות. יש סיכוי סביר שזה מה שיקרה גם בקהילת החרדים העובדים".
ומה לגבי ייצוג נשי? האם בעוד עשרים שנה נראה נשים חרדיות בכנסת?
"בעבר חשבתי שאין לכך סיכוי והיתכנות בכלל במסגרת המפלגות החרדיות. היום אני עדיין מעריך שזה לא יקרה אבל אני פחות חד משמעי מבעבר. אני יכול לראות תחזית לעוד כמה עשורים שנוצר לחץ ציבורי שיסלול את הדרך, או שתהיה פסיקה רבנית שמאפשרת ייצוג נשי, אבל עדיין סבור שההיתכנות נמוכה. עד אז, ואם זה בכלל יקרה, אני סבור שהדרך לנשים חרדיות שרוצות ייצוג פוליטי תהיה דרך השתלבות במפלגות אחרות, ולא בדרך המלך של השתלבות במפלגות חרדיות".
מה שישתנה, לדברי מלאך, הוא הכוח הפוליטי שיגדל וההשפעה שלו על המדינה. "אם יהיה גידול במנדטים מטבע הדברים הכוח וההשפעה יגדלו בהתאמה. ראינו שבמרוצת השנים האיסור לקחת תפקידים בממשלה התמוסס. ליצמן היה שר, ונראה שרים חרדים נוספים. גם הדרישות בהקשרים תקציביים של מערכת החינוך יהיו גדולות יותר. ככל שאני רואה, למרות שבש"ס יש יותר פתיחות לסוגיות של השכלה כללית, לימודי חול והשכלה אקדמית, עדיין הדאגה הראשונית של המפלגות החרדיות היא למערכת הפנימית ולממסד החרדי, ולכן אני רואה אותן ממשיכות לתמוך במנגנונים הקיימים. במובן הזה הנוכחות הפוליטית שלהן במוקדי הכוח תעכב את התהליך של שילוב חרדים, אלא אם כן משהו בתפיסה שלהן ישתנה".
"סופרים מנדטים ולא קולות"
"יש הרבה משתנים שלא תמיד אפשר לחזות ביחס לעתיד", מדגיש מאיר הירשמן, עמית מחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות ופרשן פוליטי. "בשנות התשעים הייתה עלייה של מיליון רוסים ששינו את מאזן האוכלוסייה, בשנים האחרונות יש עלייה בשיעורי הילודה בציבור הכללי ועוד. אבל בהינתן שלא יהיו שינויים דרמטיים, אפשר להניח שבשנים הבאות נראה את הגידול הדמוגרפי משפיע גם על הייצוג בכנסת".
הירשמן טוען שחלוקת המנדטים בכנסת לא משקפת את המציאות הדמוגרפית, משום שהיא מושפעת ממשתנים רבים שפעמים רבות הופכים את הנתונים שמספקים החוקרים לבלתי רלוונטיים.
מספר המנדטים של יהדות התורה בשנתיים האחרונות הוא דוגמה טובה: בבחירות הראשונות ב-2019 היא הגיעה לשיא כוחה במספר המנדטים וזכתה במנדט שמיני, על חודם של כמה עשרות קולות, אף שלקלפיות שולשלו 249 אלף פתקי ג' בלבד. זה קרה בין השאר בזכות העובדה ש"הימין החדש" ו"זהות" לא עברו את אחוז החסימה וגרמו לאובדן מאות אלפי קולות ולהורדת המפתח למנדט. לעומת זאת, ב-2020, דווקא כאשר הצביעו ליהדות התורה כ-25 אלף בוחרים נוספים, היא ירדה לשבעה מנדטים, בין היתר בגלל אחוז הצבעה גבוה בחברה הערבית.
"אנשים טוענים שהמפלגות החרדיות מדשדשות במקום ביחס לשיעור הגידול באוכלוסייה", הוא אומר. "זו שגיאה אופטית כי אנשים סופרים מנדטים ולא קולות. למנדטים יש משתנים שלא קשורים במצביעים, כמו הסכמי עודפים, אחוזי הצבעה ועוד, ובמשתנים האלו אי אפשר לשלוט. מבחינת קולות המצביעים, יש עלייה קבועה שדי תואמת את הגידול הדמוגרפי, בוודאי אם לוקחים בחשבון את העובדה שמצביעי הפלג הירושלמי יצאו מהמשחק הארצי. גם לקולות שנעלמו בבחירות האחרונות יש הסבר, כמו מספר חסידויות שעברו צד ואינן משתתפות בבחירות ועוד. אני לא חושב שבאמת יש זליגה משמעותית של קולות חרדים החוצה. זו לא תופעה משמעותית בעיני, ואני לא חושב שבאמת יש אחוזים גדולים שמצביעים למפלגות לא חרדיות".
מה שכן משמעותי בעיניו הוא שיעורם ההולך וגדל של החרדים העובדים. "זה סיפור", מודה הירשמן. "זה אירוע משמעותי. אבל נכון לעכשיו, אין להם היתכנות לעבור את אחוז החסימה. אני מאמין שהם ישולבו בהנהגה. בבני ברק יש נציג מטעם דגל שהוא חרדי עובד. בבחירות האחרונות היה ניסיון לקרוץ לקהל המצביעים עם קריאה שתומכת בהם. אני חושב שקשה להעריך מגמות חברתיות ולצפות איך ישפיעו על העתיד. אותה שאלה עולה כעת על שילוב נשים. בעשרים השנים הקרובות אני לא מאמין שזה יקרה. בעוד חמישים שנה? אולי".
לאורך השנים, דבקה במפלגות החרדיות תדמית של מפלגות שדואגות בעיקר לציבור הבוחרים שלהן, דרך עשייה פוליטית המבוססת על עסקנות ושתדלנות, ולא מעט קומבינות. חברי הכנסת החרדים נתפסים כעסקנים וקומבינטורים, "מאכערים", בלשון העם. בהנחה הדי סבירה שהחרדים אכן יהיו כוח משמעותי בעוד עשרים שנה, אתה חושב שיש מקום לשנות את ההתנהלות הנוכחית?
"ברמת הכותרת, לא הייתי רוצה להגדיר זאת בטייטל של "לשנות". אבל אין ספק שהנציגים החרדים יצטרכו לעבור משתדלנות ועסקנות להתנהלות אחרת, ולגבש תוכנית עבודה ברורה. המציאות הנוכחית היא שהחרדים נאבקים על כיתות לימוד ועל תקציבים בהווה, אבל מה שצריך זה לעבור למודל שחושב על העתיד ומבוסס על ראייה רחבה: איך יוצרים מנגנון אמיתי לתעסוקה בכבוד, איך מתמודדים עם האתגרים במערכת החינוך ונותנים מענה גם לקהלים שרוצים לשלב לימודי חול. אי אפשר להמשיך ולפעול מהפריזמה הצרה של כאן ועכשיו, צריך להגדיל ראש".
הירשמן, חוקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, מספר שמטעם המכון גובשו ניירות עמדה לעתיד וביניהם המלצות לשילוב חרדים בהייטק ותוכנית אסטרטגית לפתרונות דיור. הוא מקפיד להדגיש: "המכון לא מתעסק באידיאולוגיה, לכל אחד יש עמדות וזה פחות רלוונטי לענייננו. אנחנו לא באים מתוך שאיפה לשלב חרדים בכוח ולא שום דבר דומה לזה. הגישה שלנו היא לבדוק את הצרכים ולהגיע לדרך האפקטיבית לממש אותם, באופן הכי מקצועי ופרקטי. בואו נראה מה יעזור ומה אפקטיבי, זו מדיניות במובן של תכנון מדיניות כפשוטו, ואני מקווה ומאמין שהנציגים החרדים בשנים הבאות יבינו את החשיבות והצורך בתכנון ארוך טווח".
ייצוג נשי? לא בכנסת
"קשה לחזות את העתיד", מסכים היועץ האסטרטגי אברימי קרויזר. "אף אחד לא יכול לנבא מה ילד יום ומה יהיה בעוד עשרים שנה. מה שאנחנו כן יכולים לעשות, זה ללכת אחורה בציר הזמן, ולבדוק אלו שינויים שקרו בעבר הצליחו להשפיע על תמונת המצב הפוליטית. חשוב לזכור שלא כל תהליך חברתי מתבטא גם בקלפי".
מאז שני האירועים הבולטים בעשורים האחרונים שהצליחו לשנות את פני הפוליטיקה החרדית באופן משמעותי: הקמת ש"ס והקמת דגל התורה, הפוליטיקה החרדית אכן קפאה על שמריה. "מאז אין כמעט חידושים ואנחנו עדיין חיים תחת השינויים הטקטוניים האלה. שניהם היו פורצי דרך לזמנם. כשהרב שך נתן גב לתנועה חרדית ספרדית, גם מייסדיה לא האמינו שיצליחו לגעת בחילוני המסורתי, אבל זה קרה ולכן כשמדברים על שינויים זו נקודת ציון חשובה. בבחירות בשנת תשמ"ט, כשדגל רצה בנפרד מאגודת ישראל, שס הכפילה את עצמה וג' החסידית עלתה לחמישה מנדטים. באותה נקודה הפיצול החרדי עזר להגדיל את הכוח החרדי, הרב שך לקח סיכון והימר, ויחסית הצליח. מצד שני, הפיצול אפשר לכל צד למקסם את הכוח שלו".
לטענת קרויזר, תהליכים פוליטיים לא בהכרח יהיו ביחס שווה לתהליכים חברתיים. "ניקח כדוגמה את ציבור החרדים העובדים", הוא אומר. "למרות שמדובר בתופעה חברתית משמעותית שתופסת מקום, עדיין בתהליך הפוליטי האבולוציה שלהם הרבה יותר איטית. אין להם מאפיינים שמאחדים אותם לכוח פוליטי משמעותית בינתיים. גם אם הם אכן ליברלים יותר ועם עומק פוליטי שונה, אחד חושב שהזהות החרדית בג' ולכן יצביע להם בכל מצב, השני מצביע בגלל המשפחה ומבטא את תחושת השייכות שלו בהצבעה פוליטית, ולכן ניסיונות שהיו בשנים האחרונות להקים בית פוליטי לציבור הזה, לא ממש צלחו. היו הצלחות נקודתיות בערים החרדיות כשהצליחו להכניס נציג למועצה, אבל בזירה הארצית כל הניסיונות נחלו כישלון. יש נושאים שאין בהם הלימה בין ההתפתחות החברתית להתפתחות הפוליטית דווקא בגלל המאפיינים הפוליטיים".
קרויזר מאמין כי נתקשה לראות שינויים כאלו בשנים הקרובות. "ברגע שלא תהיה מחלוקת על המספרים, וכל אחד ידע שאין לו מה לפחד מלהתמודד, זה יקרה", הוא אומר. "אבל במצב כיום, אין הבור מתמלא מחולייתו. בשביל להקים רשימה חדשה, ראשיה צריכים להיות בטוחים שיצליחו לעבור את אחוז החסימה. אי אפשר להסתמך רק על קצב הגידול הטבעי, כי תמיד יהיו כאלו שלא יכלו להצביע או בחרו לא להצביע. אי אפשר לצפות למאה אחוזי הצבעה. צריך תמיד לחשב קצת יותר. ברגע שיהיה 120 אחוז, אז נראה פיצול. וזה יכול לגרום שבמערכות הבחירות בעוד כמה שנים נראה חיבורים חדשים".
אלו למשל?
"חיבורים שיכולים לגרום לקבוצה כמו הפלג הירושלמי לחבור לג'. אולי גם נציגות אשכנזית של חרדים עובדים בתנועת ש"ס. כשיהיו מספיק קולות לרוץ לבד, הפיצול יגרום לכך שכולם יצביעו בגאווה. גם קבוצות חסידיות יבואו להצביע בשביל כבוד האדמו"ר, נראה תמיכה בייצוג כשיהיו מספיק קולות, ואז אולי אותו מנדט וחצי של קולות אבודים יבוא לביטוי בעוד חמש שנים. בטווח הקרוב המצב יישאר אותו דבר. למנגנון המפלגתי יש יכולת הישרדות גדולה יותר מתהליכים חברתיים, בפרט ששאר הקבוצות לא מאורגנות עדיין לכוח פוליטי. כך גם לגבי זליגה של קולות למפלגות לא חרדיות. כיום בליכוד יש משבצת לנציג חרדי, אם כי במקום לא ריאלי. אבל בעוד 15–20 שנה, אם יראו שמדובר בכוח משמעותי, בהחלט יכול להיות שהמצב ישתנה. להערכתי בעוד 15–20 שנה חלק מתהליך השינוי יהיה שפחות נייחס חשיבות להשתייכות קהילתית. וכך כניסה של חרדי עובד לש"ס לא תהיה כל כך מופרכת. אני מאמין שגם נראה חרדים במפלגות חילוניות".
איך יתנהלו המפלגות החרדיות כשכוחן יגדל משמעותית? האם נראה את הח"כים משתתפים בדיונים ביטחוניים בקבינט? שותפים שווי ערך לדיונים על יחסי החוץ של ישראל ועוד?
"צריך להסתכל על העתיד לא רק בפרספקטיבה של כוח", סובר קרויזר. "ראשית, ח"כים חרדים השתתפו גם בדיוני חוץ וביטחון במשך השנים. אריה דרעי היה קול בולט בקבינט. בנושאי דת ומדינה – נראה סטטוס קוו חדש שבו החרדים מפסידים יותר ממה שהפסידו עד היום. למשל, הוויכוח על לימודי הליבה. המאבק על עצמאות החינוך החרדי יהיה במוקד הסטטוס קוו החדש. מדיונים על מרכולים שפתוחים בשבת ותחבורה ציבורית בכל השבוע, הח"כים החרדים ייאלצו להתמודד עם נושאים שקרובים יותר לבית, כמו חינוך פנים חרדי, מתן מענה לחרדים בצבא ועוד.
"דווקא בפן הכלכלי אני חושב שנראה מעורבות גדולה. בשנה האחרונה באופוזיציה היו אמירות קשות של הנציגות החרדית, שנדרוש את מה שמגיע לנו. גם זה שינוי. אם עד היום החרדים היו מגיעים בהכנעת ראש כדי להציל מה שאפשר עם דילים פוליטיים, יש ניסיון לשנות את השיח. בעתיד נראה נציגים חרדים לא רק במפלגות החרדיות, והם יעלו לראש סדר היום את הצרכים הכלכליים של המשפחה החרדית, אופציות לתעסוקה ועוד".
ומה לגבי ייצוג נשי?
"זו שאלה מעניינת. להערכתי בשלב ראשון נראה שליחה של נשים לתפקידים ציבוריים לא בכנסת, לצורך העניין, לא בלתי סביר בעיני שש"ס תמנה מנכ"לית אישה באחד המשרדים שתקבל. גם יהדות התורה תצטרך למנות נשים לתפקידים שונים כדי לתת להן ייצוג. אבל האם נראה נשים כחברות כנסת מטעם המפלגות החרדיות? אני חושב שלא".
האם תקום מסגרת פוליטית חדשה בשנים הקרובות? קרויזר מאמין שבעוד עשור, יש סיכוי סביר לכך.
"ייתכן שנראה התאגדות של מפלגה שתכלול כיפות סרוגות יחד עם חרדים עובדים ונציגות נשית, מי יודע? בשנים הקרובות זה לא יקרה, אבל בעתיד? ייתכן מאוד שכן. הכל כמובן הוא רק השערות ותחזיות, ובתנאי שמשיח לא יגיע. עשרים שנים הן לא בהכרח הרבה זמן בשביל שינויי עומק. מה יהיה בעוד חמישים שנה? אז, בוודאות נראה שינויים".
עלייתה ונפילתה של מפלגת "טוב"
בשנת 2007 הקים חנוך ורדיגר, בנו של הח"כ המיתולוגי אברהם ורדיגר, את תנועת "טוב", מפלגה חרדית שהזדהתה כממשיכתה האידאולוגית של מפלגת פא"י ההיסטורית. "טוב", שנשענה בראשית דרכה על ציבור מגוון של חרדים, בהם חב"דניקים, חוזרים בתשובה, בוגרי ישיבות ליטאיות ובני עדות המזרח, התיימרה לייצג את ציבור בעלי הבתים, החרדים העובדים לפרנסתם, שאינם בוחלים בהשכלה כללית ובשירות צבאי בשילוב עם לימוד תורה.
התנועה התמודדה לראשונה בבחירות המקומיות בשנת 2007 בביתר עילית והצליחה להכניס נציג אחד מטעמה, שנה לאחר מכן התמודדה התנועה גם בבית שמש והצליחה להכניס נציג נוסף, אך סיפור ההצלחה שלה היה קצר ימים.
בבחירות לרשויות המקומיות של 2013 הריצה התנועה רשימות בנוסף לערים בית שמש וביתר גם בערים אלעד, עמנואל וירושלים, אך כשלה ברוב הערים שבהן התמודדה, למעט בעיר ביתר שבה נבחר נציגה ישראל פכטר כחלק מהרשימה החרדית המאוחדת "גש"ס ביתר מאוחדת". את תבוסתה הגדולה קיבלה המפלגה בירושלים, שם הוצב יו"ר המפלגה חנוך ורדיגר בראש הרשימה. הרשימה קיבלה 1833 קולות, הרחק מאחוז החסימה הירושלמי. גם באלעד, שם רצו נציגיה לראשונה, קיבלה טוב 486 קולות, אך לא הצליחה להכניס נציג.
אלה היו פרפורי הגסיסה של המפלגה. ההתנגדות החרדית מבחוץ, מחלוקות מבפנים ונטישה של הפעילים והמצביעים גם יחד, הובילו לסוף דרכה הפוליטית. בבחירות של שנת 2018, המפלגה לא התמודדה כלל.
עו"ד יחזקאל רוזנבלום, מי שהיה אחד ממקימיה של תנועת טוב ורץ ברשימות המוניציפליות בירושלים ובביתר, מספר על הקמתה:
"מה שאיחד אותנו בהקמה הייתה תחושת הסולידריות עם עם ישראל. הרצון להשתלב ולקחת חלק. אם בקום המדינה החרדים דיברו אידיש והתבדלו, עם השנים הדיאלוג עם המדינה התחזק. אנחנו מדברים עברית, אנחנו חיים באותה ארץ. זה יוצר תחושה של ערבות הדדית. ההתבדלות היא מלאכותית במידה רבה, ולכן הרצון להיות חלק מהמדינה הלך וגבר. הניסיון של אלו שהתנגדו לנו למתג את כולנו תחת הכותרת של "חרדים עובדים" חטא לאמת. השאיפה הייתה לתת קול ובית לציבור של אלו שרוצים להשתלב, ועדיין רוצים להישאר חרדים".
ובכל זאת, במבחן המעשה הניסיון הזה לא צלח.
"אני חושב שזו הייתה הצלחה פנומנלית, לראשונה בהיסטוריה תנועה חרדית העזה להתמודד מול הנציגים המוכרים והמנוסים של המפלגות החרדיות, והצליחה. רשימה מוניציפלית שאין לה את הגג והחסות של מפלגה מכהנת בכנסת, מוגבלת מאוד מבחינת יכולות המימון. כשמדובר ברשימה חדשה שעדיין אין לה ייצוג במועצה המקומית, האתגר מוכפל. אנחנו הגענו עם תקציב של פירורים, בלי גב ובלי מימון, עם קמפיין סולידי ולא בוטה כדי לא להרגיז אף אחד, ולמרות זאת עדיין היה עלינו להתמודד עם התנגדות ופשקווילים. לא היה לנו ציבור מאורגן כמו לגור וכמו לליטאים, קהל המצביעים שלנו הורכב מאוסף של יחידים. היום יש כבר ציבור גדול של חרדים שרוצים שינוי, שהתנועה שלנו יצרה יש מאין. יש בתי ספר, יש מוסדות. בזמנו, אנשים חששו להצהיר בקול שהם מצביעים טוב, כדי שלא יסלקו את הילדים שלהם מהמוסדות. עצם העובדה שהצלחנו להכניס נציג גם בביתר עילית וגם בבית שמש זו הצלחה מרשימה ביותר".
בבחירות של שנת 2013 לא הצלחתם לשחזר את ההישג הזה.
"לצערי זה נכון. לא היה לנו מספיק מימון, לא היה לנו גב פוליטי. אני גם יכול לומר, בלי האשמות, שלא עשינו עבודה מספיק טובה במיקוד החזון שלנו, ולדברים כאלה יש משמעות קריטית ליצירת תנועה חברתית שעושה שימוש בכלים פוליטיים. עם זאת, אנחנו סללנו את הדרך לאחרים שיבואו בעקבותינו. אנחנו חוללנו שינוי, ובעיני זאת עדיין הצלחה".
אתה מאמין שיש היתכנות להקמת מפלגה דומה חדשה בשנים הבאות?
"חד משמעית כן. הקונסטלציות יכולות להיות יצירתיות ולכלול כל מיני חיבורים. אנחנו הלכנו בדרך הכי קשה ובולטת של הקמת תנועה עצמאית לחלוטין, אבל אפשר להתמודד ברשימות משותפות. בביתר מתמודדת רשימת אנשים טובים שחבר המועצה מטעמה הוא ישראל פכטר, מי שהיה נציג "טוב" בזמנו, והיא מבוססת על אותו קהל מצביעים. גם בבחירות הארציות אני משוכנע שיהיו חיבורים כאלה ואחרים. אחוז החסימה הגבוה מהווה מכשול, אבל קהל המצביעים קיים. אני מאמין שיהיו חיבורים גם במפלגות לא חרדיות על בסיס של שמירת הזהות והמורכבות החרדית".
איור שער: יוני גודמן
