שלושה דברים, כך אומרים, מניעים את העולם: כוח, כסף וכבוד. אחר אלו רודפים בני האדם מיום היוולדם ועד רדתם אל הקבר.
האם גם אנו כאלו? האם אנו רצים כל ימינו אחרי ההבל? מה הם הערכים היסודיים המניעים אותנו?
רבינו יונה על מסכת אבות (ד, ו) מגדיר מבחן נוקב למצבו של אדם. "מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו – כלומר, לפי מה שהוא מהלל". אם נבדוק מי הם האנשים שאנו מהללים אותם, נוכל לדעת מי אנחנו.
אלא שאם באים אנו להחיל את המבחן הזה על החברה שלנו, מצבנו בכי רע. הערכים שהיהדות שמה כעטרה על ראשה רחוקים מכוח, כסף וכבוד כרחוק מזרח ממערב. תחתם באים – תורה, עבודה וגמילות חסדים. אך השאלה, כאמור, איננה מה כתוב בספרים, אלא מה מניע אותנו בפועל, ואת זה ניתן ללמוד רק מתוך בחינת הדמויות אותן הציבור מעריך. האם את אנשי המעלה או את אנשי השררה; אנשי האמת או אנשי הכבוד; אנשי המעש או בעלי ההון.
הכוח משחית
חשוב להקדים ולומר שהכסף והכבוד אינם דברים רעים כשלעצמם. עשירות היא מן התכונות הדרושות כדי לשמש ככהן גדול, והכבוד הוא דבר שהתורה מצווה לתת לראויים לכך. העושר והכבוד אף מובטחים כשכר הנלווה לתורה: "בשמאלה – עושר וכבוד". ה' מברך את אברהם בכל ומבטיחו בין היתר גם שיזכה ששמו יגדל.
הנקודה…
