החינוך הוא ערך מרכזי ואוניברסלי, חוצה תרבויות, לאומים, דתות ומגזרים. הילדים הם עתידנו ובחינוכם נטועה ההמשכיות. בעולם המודרני, חינוך והשכלה נתפסים כגורמים המשמעותיים ביותר לקידום, להתפתחות ולמוֹבִּיליוּת חברתית.
כשפרצה הקורונה, היא השפיעה משמעותית על תחום החינוך. אכן, מערכות החינוך נכנסו לפעולה ועסקו בשמירה על שגרת לימודים כדי שלא ייצבר פער לימודי ולאחר הקורונה יושמו תוכניות "לצמצום פערים" בווריאציות שונות. אולם, בעוד שנראה כי בעזרת תוכניות מגובשות וגמישות מצד המערכות, לא כל כך קשה להדביק פערים לימודיים, מסתבר שישנם פערים שקשה לצמצם ופערים אלה הולכים וגדלים.
הנתונים מראים שיצאנו מהקורונה בריאים בגוף אך פצועים בנפש. הממצא הזה בולט בעיקר בקרב ילדים ונוער. אנו עדים לאחוזים גבוהים מתמיד של קשיי התנהגות, קשיים חברתיים, וקשיים רגשיים.
כידוע, אנחנו נולדים עם הצורך לקֶשר וצורך בחִיברות. מיומנו הראשון אנו תרים אחר קשרים מיטיבים שבתוכם נוכל ללמוד על עצמנו ועל הסובבים אותנו. אנחנו לומדים על הצרכים, על הרצונות, על המחשבות והרגשות שלנו ולומדים להכיר בכך שלאחר יתכנו צרכים, מחשבות ורגשות שונים משלנו. תהליך זה מתחיל מרגע הלידה, משתכלל בבגרות ומתרחש בתוך מפגש ובחיכוך חברתי תמידי עם דמויות משמעותיות, עם אחאים ועם קבוצת השווים. מדובר בתהליך אינטואיטיבי, הדרגתי, המתרחש כחלק מהתפתחותו הטבעית של הילד.
הבידוד החברתי שנכפה עלינו בשנות הקורונה מנע מילדים ונוער את "מגרש האימונים" החברתי וצמצם את אפשרויות החיכוך למינימום. לכן, כיום כאשר מדברים על צמצום פערי הקורונה, במקביל לתוכניות המתמקדות במידע ובידע חשוב לשים דגש גם על צמצום הפערים הרגשיים, בין היתר על ידי למידה חברתית רגשית (SEL).
למידה חברתית-רגשית
בשנת 1995, הפסיכולוג והעיתונאי היהודי דניאל גולמן פרסם את ספרו "אינטליגנציה רגשית", בו הוא טען שאנו נולדים עם סוגי אינטליגנציה שונים. ואחת מהן, אולי המשמעותית ביותר, הינה האינטליגנציה הרגשית (EQ), שאותה הוא הגדיר כיכולת להבין, לזהות ולהשתמש ברגשות באופן מושכל ומתוך בחירה. לדבריו, למרות שרובנו נולדים עם מנת EQ מסוימת, במהלך החיים ניתן לרכוש תִפקודים, כישורים ומיומנויות שונות ולפתח אותה מעבר למולד. ספרו היווה השראה למחקרים ולתאוריות רבות בתחומי ה-EQ והלמידה הרגשית-חברתית. תובנות אלה הובילו לפיתוח מודל הממפה חמש מיומנויות-ליבה שחשוב לפתח במטרה לשכלל את ה-EQ:
- מודעות עצמית: זוהי היכולת לזהות ולהבין את הרגשות, את המטרות ואת הערכים שלי. בכלל זה נכללת היכולת להעריך מהם כוחותיי ומהן חולשותיי ולגבש תפיסת עולם חיובית ואופטימית לצד תחושת מסוגלות עצמית.
- ניהול עצמי: מיומנות זו כוללת את העמדות והכישורים הנדרשים לוויסות הרגשות וההתנהגויות שלי. בכלל זה נכללות היכולות לדחיית סיפוקים, לנהל לחץ ומתח, להפעיל גמישות מחשבתית, לשלוט בדחפים ולהתמיד באתגרים על מנת להשיג מטרה רצויה מתוך מוטיבציה פנימית.
- מודעות חברתית: זוהי היכולת להבין שישנם אנשים השונים ממני, בין היתר מרקעים או מתרבויות שונות. מיומנות זו כוללת את ההכרה בכך של"אחר" ישנן רגשות ומחשבות השונים משלי ולמרות זאת להיות מסוגל לחוש אמפתיה וחמלה כלפיו. בנוסף, זוהי היכולת להבין נורמות והתנהגויות חברתיות במצבים שונים, ולהכיר בַחֶברה – משפחה, מערכת החינוך והקהילה – כמשאבים שלי.
- מיומנויות בינאישיות: זוהי היכולת ליצור ולשַמֵר מערכות יחסים הדדיות ומתגמלות ולהתנהל בהתאם לנורמות החברתיות. כישורים אלה כוללים את היכולת לתקשר בצורה בהירה, היכולת להקשבה פעילה, היכולת לשיתוף פעולה, עמידה בפני לחצים חברתיים, ניהול יעיל של קונפליקט והיכולת לבקש עזרה במידת הצורך.
- קבלת החלטות אחראית: זוהי אחת המיומנויות המורכבות ביותר. מדובר ביכולת לקבל החלטות לגבי התנהלותי האישית והקשר הבינאישי במצבים שונים, תוך התייחסות לערכים אתיים, לביטחון ולמוגנות שלי ושל אחרים, ולנורמות חברתיות וכל זאת תוך לקיחה בחשבון של השלכות ההחלטה על עצמי ועל הסובבים אותי.
יתרונות ה-EQ וה-SEL
ישנה הסכמה בין רוב החוקרים על כך שאינטליגנציה רגשית (EQ) ומיומנויות רגשיות-חברתיות מתרחשות ומתפתחות בצורה אקולוגית, כלומר בכל מעגלי החיים בהם הילד והאדם חי: בקהילה, בבתי ספר ובמשפחה הרחבה והגרעינית.
בשנים האחרונות התחילו לפתח וליישם תוכניות ל-SEL במסגרות חינוכיות מגילאי הקדם יסודי ועד התיכון. חשוב לציין שתוכניות המופעלות כ"תוכנית למידה" ללא הטמעת החזון ועקרונות התפיסה בכל רבדי המערכת (הנהלה, צוות הוראה, הורים וילדים) הינן פחות אפקטיבית והשפעתן לאורך זמן מועטה. לעומת זאת, בקרב תלמידים שלמדו במסגרות בהן הוטמע SEL בחזון בית הספר במקביל לתמיכה מהבית, נמצא שיפור מובהק בתחומים רבים:
- שיפור בתפקוד האקדמי: נמצאה עליה משמעותית בתפקודם של תלמידים בגילאי חובה ועד סוף התיכון שבאה לידי ביטוי בשיפור מובהק בציונים, בנוכחות, בביקור סדיר ובביצוע מטלות. כן נמצא שיפור בכישורים חברתיים ורגשיים המאפשרים פניות ללמידה והגברת מעורבות אישית, כגון השתתפות בשיעורים ופעילות רשות, המשפרות אף יותר את התפקוד האקדמי. לבסוף, נמצא שהשיפור והיתרונות הנם עמידים לאורך זמן, כלומר התִפקודים והכישורים שנלמדו והופנמו יושמו גם שנים לאחר סיום הלימודים במסגרת החינוכית, וזאת ביחס לתלמידים שלא נחשפו ל-SEL.
- שיפור בשלוֹמוּת (well being) ותחושת המוגנות: בקרב תלמידים החיים בסביבה המעודדת SEL זוהו יכולות התמודדות ורמות חוסן גבוהות לצד תפיסת עצמי גבוהה יותר וירידה בדיווח על בעיות משמעת ביחס לסביבה שאינה מטפחת עמדת SEL. כמו כן נמצאה ירידה משמעותית בדיווח על מצוקה רגשית ועלייה בדיווח על תחושת ביטחון ותמיכה. בשאלוני אקלים במסגרות אלה דווח על צמצום בתופעות החרמות ובאירועי תוקפנות.
- השקעה כלכלית נבונה: סקרים שבדקו תוכניות למידה מבוססות נתונים של SEL מצאו שעל כל דולר שהושקע בהקניית SEL נמצאה תשואה עתידית של 11 דולר.
עם הפנים לעתיד
אחד הדברים שהזכירה לנו הקורונה הוא חשיבותן של מערכות יחסים והשפעתן על כל תחומי התִפקוד. למידה פורמלית הינה חשובה, אך יש לזכור שלמידה משמעותית דורשת שילוב בין יכולות קוגניטיביות ובין יכולות רגשיות. רק כאשר ילדים מרגישים בטוחים, מווסתים, משמעותיים ומחוברים למוריהם, להוריהם ולחבריהם הם יהיו פנויים ללמידה. מעבר לכך, בחינוך – הדגש הינו על הכנת ילדינו לקראת העתיד. כיום, במציאות המתפתחת והמשתנה תדיר, טוב שנקנה לילדינו מיומנויות SEL שיאפשרו להם חוסן וגמישות שיסייעו להם לתפקד ולהסתגל לעולם החדש. כדברי יאנוש קורצ'אק: "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים".
חמש מיומנויות הליבה של האינטליגנציה הרגשית
- מודעות עצמית – הכרת הרגשות, החוזקות והחולשות שלי וגיבוש תחושת מסוגלות.
- ניהול עצמי – כלל הכישורים הנדרשים לוויסות התנהגותי ורגשי.
- מודעות חברתית – הכרה בכך שקיימים אנשים השונים ממני, והבנת הנורמות החברתיות.
- מיומנויות חברתיות – היכולת ליצור ולתחזק מערכות יחסים הדדיות ומתגמלות.
- קבלת החלטות אחראית – היכולת לקבל החלטות אישיות ובינאישיות תוך לקיחה בחשבון של כל ההשלכות עלי ועל החברה.
איור: shutterstock, ינטל סטודיו
