בכור המהפכה החסידית

אחרי שנים שהמחקר כולו מדבר בשפה אחת על 'המהפכה' החסידית מגיע ספר חדש שמנסה להפוך את המהפכה

אולי יעניין אותך גם

"מורי ורבותי, מהפך!"

אחרי אין ספור ספרים ומחקרים, שיעורים והתוועדויות שסיפרו על "המהפכה" וה"חידוש" של תנועת החסידות, נראה שהגיע הזמן לחשוב שוב על כל המילים הגדולות. אין הוגה חסידי כמעט שלא נדרש לשאלה הכה קסומה – "מה חידש הבעש"ט בעולם?" "מדוע התנגדו לו המתנגדים?" וכל שאר השאלות שמשלבות היסטוריה עם תיאולוגיה מעניינת.

התחושה שמקבל הקורא בן זמננו – והאמת שגם לפני מאה – היא של "מהפכה" גמורה. אם לדבר בשפת המחקר, הרי שהתפשטותה של התנועה הזו, הגיעה בעיקר בזכות "דמותם הכריזמטית" של מנהיגי החסידות, ובעיקר בכוחה של תעמולה רטורית משובחת ששינתה את סדר היום התורני במזרח אירופה.

אלא שאז מגיע ספר חדש ומעניין, 'דורשי רשומות' שמו. כמו בהרבה ספרי מחקר, כותרת המשנה קצת מבלבלת (ולטעמי, גם מפספסת את הפוטנציאל המסחרי של הספר): "רטוריקה, עריכה, למדנות ומעמדות חברתיים בספרות הדרוש במזרח אירופה".

כשמדפדפים מעבר לכריכה, מוצאים חגיגה עשירה ומרתקת. אחרי הרבה שנים שכולם מתמקדים ב'תוכן' של ספרי החסידות, מגיע ד"ר רועי גולדשמידט ומנסה לעצור ולהתמקד ב'צורה' של אותם ספרים. וכאן הוא מצביע על נקודה מעניינת:

בכל הקשור לצורה, לסגנון הדיבור והדרשנות, ובעיקר לכתיבה ולניסוח של ספרי החסידות – אין כמעט חידוש. במילים פשוטות יותר: אם אין לכם עין מספיק חדה, כנראה שלא תבחינו בשום 'מהפכה' כשתקראו בספר החסידי 'ערבי נחל' למשל. תמצאו שהוא דומה בכל תחום, לעוד מאות ספרים אחרים שכתבו 'מתנגדים'.

וזה לא רק הספר. גולדשמידט בוחר כמה דמויות של צדיקים מראשוני תקופת החסידות, וסוקר את חייהם ואת כתיבתם הכללית – כלומר, לא רק את הדרשות על התורה – ומוצא עד כמה היא דומה לעוד מאות גאונים ורבנים – שאינם חסידיים – שפעלו באותו זמן ובאותו מרחב.

מי שמיטיב לנסח את התחושה בקריאת הספר, הוא החוקר החסידי רב העניין, פרופ' צבי מרק, שדבריו מופיעים על הכריכה האחורית, ובהם הוא כותב: "ספר חשוב ופורץ דרך, הן בדרך המתודית שנקט והן בפירות רבי העניין שמחקרו הגיע אליהם… העיסוק ברטוריקה, במבנה, באמצעים אמנותיים, ומתן תשומת לב לדפוסי הדרישות המקובלים והמשתנים בספרות החסידות, הוא מהלך שטרם נעשה, והוא מתגלה כפורה וחשוב.

"יש כאן ספר שפותח אופקי מחקר חדשים ומגיע למסקנות חדשניות בנוגע לדפוסים חברתיים בחסידות, למודלים של הנהגה חסידית, ומערער באופן מבוסס על דפוסי מחשבה מקובלים… את הקריאה ליוותה תחושה של רעננות והתחדשות".

לא זה המקום לפולמוס מחקרי בתוכן הספר. אך אחרי שהצהרתי על ההנאה האינטלקטואלית הצרופה שהספר היסב, אציין שלדעתי לפחות, ניתן לערער על המסקנות שאליהן מגיע המחבר. אחת הדמויות העיקריות שעליה 'בונה' המחבר את טיעונו, היא זו של רבי דוד שלמה אייבשיץ מסורקא, מחבר הספר 'ערבי נחל' ועוד.

כמי שעסק בעבר בבירור תולדותיו של אותו צדיק, אציין את התפעלותי מרמת הידיעות של המחבר אודותיו. אך דומני, שצדיקים כמו ה'ערבי נחל' – והמרחב שבו הם פעלו – הם היוצאים מן הכלל שלא מלמד על הכלל. כדי לבסס מחקר שכזה, יש להתמקד בדמויות יותר מרכזיות של הרעיון החסידי. התבוננות בכתבי חב"ד, ברסלב וקוריץ למשל – הייתה מולידה כנראה מסקנות מעט שונות.

עדיין, הספר בכללו מעניין יותר מהוויכוח הספציפי על תולדות החסידות. והוא ירתק גם את מי שלא מתעניין בחסידות, אלא בספרות הרבנית של אותה מאה, בדרך הדרוש, ובעיקר בתהליך המרתק שבמסגרתו מילים מדוברות הופכות לספר.

  • דורשי רשומות
  • רועי גולדשמידט
  • מאגנס 2022
  • 323 עמודים

אפשר שקט?

אתם קוראים תוצאות של סקרים? אם כן, וגם אם לא, ודאי הבחנתם עד כמה קשה לסמוך עליהם. כמעט כל סוקר מוצא תוצאות אחרות, כל אחד מציג גרפים שונים, והצופה הממוצע עומד בתווך, נבוך ומבולבל.

עכשיו תנסו לחשוב על אדם שמקבל שני אבחונים רפואיים משני רופאים, כל אחד מהם מאבחן משהו אחר. והוא בתווך.

לתופעה הזו, של שׁוֹנוּת בשיפוטים שצריכים להיות זהים, קורא פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל המפורסם – 'רעש'. את הספר החדש שלו שנקרא 'רעש', הוא ועמיתיו הפרופ' אוליביה סיבוני וקאס סאנסטיין, מקדישים בדיוק לנושא הזה. והם עושים זאת בצורה מאלפת ונגישה שעשויה להיות שימושית לכל קורא.

  • רעש
  • דניאל כהנמן, אוליביה סיבוני, קאס סאנסטיין
  • מטר 2022
  • 384 עמודים

שעון טורקי

רגע לפני שאתם ממשיכים, תעצרו רגע ותציצו בשעון. בא נראה כמה זמן יקח לכם לקרוא את הביקורת. עכשיו תחשבו על אנשים שבשעון שלהם לא היה מחוג שניות, ותנסו להבין עד כמה תודעת הזמן שלהם שונה מזו שלכם.

כדי לחשוב קצת יותר לעומק על 'תרבות הזמן', אתם מוזמנים למסע מרתק בספר 'היו זמנים' של פרופ' אבנר וישניצר, שיקח אתכם אחורה בזמן ובמרחב, אל שלהי התקופה העוסמאנית וינסה להכיר לכם את מגדלי השעונים שכמה מהם נשארו כאן, בארץ ישראל.

זהו רגע מדהים בהיסטוריה, כאשר באותה תקופה חלו תמורות מהירות וגופים שונים במדינה העותמאנית – הצבא, הפידות הממשלתית ואפילו הרכבות והספינות – נאלצו להחיל להתרגל לתרבות זמן חדשה ומיוחדת. הציון: חבל על הזמן.

  • היו זמנים
  • אבנר וישניצר
  • מאגנס 2022
  • 334 עמודים

המדריך למרגל

מדורי ביקורת ספרים בעיתונות נתפסים בדרך כלל כמשהו עדין ואמנותי שבין מדריך טיולים, נינוח או עמקן, ובין מדור צרכנות (לא משוחד כמובן). אבל מה באשר לספר שלם שכורך סדרת טורי ביקורת ספרים שפורסמו לאורך חמש שנים בנושא אחד? כאן כבר מדובר במדריך קריאה מרתק.

המשותף בין כל הטורים, שהם מלמדים או מחדדים בתודעת הקורא את מאפייני ז'אנר הריגול, למה אפשר לצפות ומה ממש חייבים לדרוש מסופר טוב.

יונתן דה שליט, שם בדוי וישות ספרותית שאולי עומדת להתנדף מחיינו הספרותיים כפי שנרמז בספר, הוא מומחה לספרי ריגול וקורא ביקורתי שלהם. ספרו החדש מספק גם קליידוסקופ מרהיב של כל היצירות הגדולות של הז'אנר שתורגמו לעברית בשנים האחרונות, וגם מלמד את מלאכת הקריאה על כל רבדיה, עד התאמת הכריכה לספר וברירת המילים בעת תרגום משפות זרות.

  • קסמו האפל של הכפור
  • יונתן דה שליט
  • כתר 2022
  • 317 עמ'

אולי יעניין אותך גם

לקט, שכחה ופאה

יצירתה של סיגל מאור מבטאת תהליך סיזיפי המזכיר את המודל של ספירת העומר - הבונה עקב בצד אגודל, יום אחר יום ושבוע אחר שבוע, קומה במהלך הרוחני מפסח ועד שבועות

החינוך ליהדות בעת הזו

מי שרוכש ידע רב מבלי שהידע משפיע עליו, נקרא בשם הגנאי 'חמור נושא ספרים'. לימוד התורה צריך להיות מכוון אפוא אל התכלית: ללבן ולהוציא מתוכה את הדרך הנכונה לתיקון המעשים וליישור המידות

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

האנטישמיות החדשה והמרחב היהודי הרעיוני

טבח שמחת תורה עורר את החברה הישראלית לחשב מסלול מחדש. כמו המרחב הפיזי שלנו, הנבדל ונפרד בהכרח מזה של אומות העולם, כך המרחב הרעיוני שלנו חייב להיות נבדל. עליו להיות יהודי – מושתת ומבוסס על יסודות עצמאיים של העם היהודי

משה שפר

מגזין

ישיבות תיכוניות חרדיות: שילובים, ניגודים וחיבורים

לאחר עשור של צמיחה מואצת במספר הישיבות התיכוניות החרדיות, לראשונה הן מתאגדות ומשתפות פעולה. הכנס השנתי מבית האיגוד החדש חשף את הניגודים האידיאולוגיים והפרקטיים בין הישיבות השונות, אך גם אפיקים לשיתוף פעולה. משה שפר השתתף בכנס והביא את הקולות

נעם לב

לגדול עם תשובה

לגעת בכאב שלהם

אני מאמין שבלי קשר לדעתכם בסוגיית הגיוס, בעד או נגד או חלקית או מה שלא יהיה - אנחנו צריכים להתרגל לכאוב את כאב החיילים, הפצועים וההרוגים, כאב המשפחות, הכאב של עם ישראל

שונאים אותנו, כאן ושם

סיפורו של קומיקאי שכתב ספר רציני וכאוב, המהווה כתב אישום נוקב על אנטישמיות בשמאל הפרוגרסיבי בעולם, אך לא תורגם לעברית משום שהישראלים לא התחברו לניתוק שלו עצמו מישראל. ואז הגיע השביעי באוקטובר והפך לו את החיים

כניסת מנויים

כניסת מנויים