הביוגרפיה שלא חשבתם עליה

בעולם של ים אינפורמציה מטביע, השאלות שמעלים סיפורי חייהם של שמונה פורצי דרך מסוגלות לשדרג לנו כמה מחשבות על החיים

אולי יעניין אותך גם

כמה זמן אתם מסוגלים להחזיק את האצבע על הטלפון בלי לעזוב?

ג'ימי דונלדסון, המוכר בכינוי 'מיסטר ביטס', הציע 25,000 $ למי שישרוד הכי הרבה, וכשהתחרות הצליחה במיוחד הוא שחזר אותה, הפעם עם פרס של מיליון דולר. אז איך הבחור בן ה-23 הזה הוא היוטיובר הנצפה ביותר וזה שהופך להיות המיליארדר הראשון שעשה את כל הונו מהפלטפורמה הזו? איך הילד בן ה-12 שהעלה סרטון של 40 שעות שבהן ספר עד 100,000 יכול לעזור לנו בשאלה: מה לעשות עם החיים שלנו?! ומה הקשר בין תחושת הצדק של ג'סינדה ארדרן נשיאת מועצת התלמידים בחטיבת הביניים שנלחמה במחירי המיץ הגואים, לבין היותה בעתיד ראש ממשלת ניו זילנד, והמדינאית הראשונה שניצחה את הקורונה?

ד"ר אייל דורון (מחבר הספר הפופולרי 'להמציא מחדש' העוסק בהורות וחינוך במאה ה-21), בחר שמונה אנשים שחלקם אפילו די צעירים, אבל כולם מצליחים, מקוריים ופורצי דרך בתחומם. בספרו החדש 'יש ממי ללמוד' הוא הפך אותם למורים למה שהוא מכנה "שיעורים משני חיים". סיפוריהם אינם מוגשים כביוגרפיה של הערצה, אלא יותר של ריגול תעשייתי.

דורון מיטיב לנתח את הנקודות המשמעותיות בסיפור חייהם של אנשי הקריירה המצליחים, לשלוף אותן החוצה, ולהציב מראה מול הקורא עם שאלות ממוקדות מאוד. הוא ממש מאכיל אותך בכפית על ידי קריאה מודרכת בקורות חייהם של אלו שהוא עקב אחריהם בשלוש השנים האחרונות, לא החמיץ בדל ראיון, סרטון או כותרת כלשהי שעסקה בהם. פשוט אין לך ברירה אלא לזרום איתו למסקנות שהוא מסיק, שמלמדות אותך על מה עדיין לא חשבת. חלקים רבים מהמבט המקורי הזה שהוא מוצא בכל אחד מהם, ספק רב אם הקורא היה חושב עליהם לבד אם היה שוקע בביוגרפיה מורחבת ומלאה של כל אחד מהאישים הללו.

מספר עמודי הספר הוא חלק מהעניין. בניגוד לז'אנר הספרים הללו של 'למד מהמצליחנים', הפעם לא מדובר בכרך עב כרס. כל הספר כולו בקושי עובר את 200 העמודים כולל המקורות. מפתיע עד כמה לא רק שזה לא מחסיר משהו או מתמצת מדי, אלא בדיוק להפך. הספר חוסך מאיתנו טרחנות ופיקנטריה מעושה ומותיר את המעניין בלבד. 

הכתיבה צבעונית, חדה וממוקדת-מטרה. בניגוד לספרים מז'אנר דומה, אין כאן התלהבות-יתר מהצלחה. פחות פוקוס על הכסף שהם עשו ואיך נוכל להצליח בעסקים כמותם, יותר חיפוש אחר העניין הרגשי בסיפור ואחר הייחודיות של כל אחד ואחד מהם. אין שם אבק כוכבים, כי אם אבק דרכים. 

כבני עם הספר שיש להם רבות ממה וממי ללמוד, ויודעים גם להעריך ולהאמין בחכמה מכל מקום שהיא, אפשר לומר שאם האמורא רבי יוחנן היה קם בפני הארמיים המבוגרים בשל הרפתקאות חייהם, הרי שכאן, יש מי שמפענח את ההרפתקאות הללו ולוקח מהן טיפים מעולים למעשה. הוא ביצע זאת תחילה על עצמו, או כמו שהוא מגדיר זאת "לכל חדר שנכנסתי אליו נכנסו איתי שמונה אנשים שאיש לא ראה…", ועכשיו, הוא משתף בכך גם אותנו במבט נינוח ולא מתנשא. 

הספר נכתב באופן מרתק ומושך, ולמרות זאת, יכול להיות שלא לכל ה"מורים" תתחברו. אולי גם הפתיחה עם מייסד לינקדין כבדה מדי. אבל עמוק לתוך הספר, לא משנה אם הדיון הוא במייסד נטפליקס או מובילת תזונה קטוגנית, מעצב 'אפל' או ממציא תנועת ההאטה (כן, יש כזו) – דורון סוחף אותך לשאלות רבות מאוד, ועוד יותר, מותיר אותך עם תהיות רבות של איך אתה יכול לחשוב לגמרי אחרת על החיים. 

  • יש ממי ללמוד: שמונה שיעורים משני חיים
  • אייל דורון
  • 216 עמ'
  • הוצאת כתר  

אולי יעניין אותך גם

לקט, שכחה ופאה

יצירתה של סיגל מאור מבטאת תהליך סיזיפי המזכיר את המודל של ספירת העומר - הבונה עקב בצד אגודל, יום אחר יום ושבוע אחר שבוע, קומה במהלך הרוחני מפסח ועד שבועות

החינוך ליהדות בעת הזו

מי שרוכש ידע רב מבלי שהידע משפיע עליו, נקרא בשם הגנאי 'חמור נושא ספרים'. לימוד התורה צריך להיות מכוון אפוא אל התכלית: ללבן ולהוציא מתוכה את הדרך הנכונה לתיקון המעשים וליישור המידות

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

האנטישמיות החדשה והמרחב היהודי הרעיוני

טבח שמחת תורה עורר את החברה הישראלית לחשב מסלול מחדש. כמו המרחב הפיזי שלנו, הנבדל ונפרד בהכרח מזה של אומות העולם, כך המרחב הרעיוני שלנו חייב להיות נבדל. עליו להיות יהודי – מושתת ומבוסס על יסודות עצמאיים של העם היהודי

משה שפר

מגזין

ישיבות תיכוניות חרדיות: שילובים, ניגודים וחיבורים

לאחר עשור של צמיחה מואצת במספר הישיבות התיכוניות החרדיות, לראשונה הן מתאגדות ומשתפות פעולה. הכנס השנתי מבית האיגוד החדש חשף את הניגודים האידיאולוגיים והפרקטיים בין הישיבות השונות, אך גם אפיקים לשיתוף פעולה. משה שפר השתתף בכנס והביא את הקולות

נעם לב

לגדול עם תשובה

לגעת בכאב שלהם

אני מאמין שבלי קשר לדעתכם בסוגיית הגיוס, בעד או נגד או חלקית או מה שלא יהיה - אנחנו צריכים להתרגל לכאוב את כאב החיילים, הפצועים וההרוגים, כאב המשפחות, הכאב של עם ישראל

שונאים אותנו, כאן ושם

סיפורו של קומיקאי שכתב ספר רציני וכאוב, המהווה כתב אישום נוקב על אנטישמיות בשמאל הפרוגרסיבי בעולם, אך לא תורגם לעברית משום שהישראלים לא התחברו לניתוק שלו עצמו מישראל. ואז הגיע השביעי באוקטובר והפך לו את החיים

כניסת מנויים

כניסת מנויים