חותם שמשון: הסיפור של תל בית שמש

ציור של שמשון הגיבור והמאבק באריה, בית כנסת יהודי קדום, ארון ברית השם, ופריחת כלניות יפהפיה: זה הסיפור של תל בית שמש

אולי יעניין אותך גם

לאחר מלחמת ישראל ופלשתים נפל ארון ברית ה' בידי הפלשתים. הארון גורם לייסורים ונגעים גדולים בכל מקום בו הוא נמצא והוא עובר מעיר לעיר. הפלשתים מתלבטים מה לעשות ולאחר התייעצות עם כהני הפלשתים הם מחליטים לשלוח אותו חזרה ליהודים. הארון מורכב על עגלה הרתומה לשוורים ונשלחת חזרה ליהודים. 

וּבֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת: וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַה':

בעיר בית שמש שהייתה עיר ספר בין גבול הפלשתים לממלכת יהודה חוזר הארון לעם ישראל.

היכן זה קרה?

לא הרחק מהעיר בית שמש העכשווית מתנוסס תל עתיק. ממצאים שעלו מהחפירות שנערכו במקום העלו כי במקום היה יישוב גדול המכיל כמות גדולה של בתים, בורות וגתות רבים.

הנביא מתאר כי העיר בית שמש שכנה בין צרעה ועקרון אשר זוהו בסביבות התל. גם כפר ערבי קדום בשם עין שמס אשר שכן במקום אישש את ההשערה כי מדובר בבית שמש הקדומה.

בחפירות נמצאו 20,000 עצמות של חיות, כמעט כולם של חיות טהורות בלבד. לעומת זאת בחפירות שנערכו בתל אחר, מערבית יותר הקרוב לקרית גת הפלשתית נמצאו עצמות חזיר רבות. היעדר עצמות של חיות לא טהורות הוא מהסימנים המובהקים לזיהוי אתר…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

מעיין דוד

בין הגוונים

אל הנער הזה

בשלב זה כבר הייתה הפטרת תפילת חנה של משה לשם דבר אפילו מחוץ לעירנו. למעשה, שנים מספר לפני כן אף שכנעו אי מי להקליט באולפן את ההפטרה ולמכור את הקלטות – 'קסטות' כמו שקראנו להן אז.

אברהם הורביץ

יוצאים מהקופסא

הסוחרים של קטאן, הקופים של האי

והפעם במדורנו: ההרחבה לקטאן שהכי משתלם כנראה להשקיע בה, ומשחק אנליטי שמשלב לגו איכותי. רק אל תשכחו לתאם ציפיות

הסוכה באמנות היהודית: מקלט רוחני בין עראיות לנצחיות

בהיסטוריה היהודית, הסוכה הייתה במובנים רבים המוזיאון העממי: המקום שבו כל משפחה יהודית יכולה הייתה לבטא את הקשר שלה לאמונה דרך יופי ויצירתיות.

שושי סירקיס

בין הגוונים

זו לא באמת פרידה

אני אוהבת לדמיין את החיים כמו מסע בקרוז. אונייה גדולה, עוצרת כל פעם במדינה אחרת. בכל עצירה אנחנו יורדים, מטיילים, טועמים… ותמיד מגיע הרגע שבו אנחנו צריכים לעלות בחזרה ולשוט אל מרחבי האוקיינוס

יעקב מתן

משא ומתן

מי סופר אותנו?

וכך מדי בוקר בשעה 6:30 הייתי מתעורר לקולו של הרב: "בוקר טוב, יעקב" - "בוקר טוב הרב" ומנתק. אני לא אומר שלא איחרתי בכלל מאז, אבל הרגשתי מחובר.