יושבי אוהלים: הצצה לסצנת הקמפינג החרדית

הם לא יוצאים למלון, גם לא לצימר. ביום הם מבשלים על אמגזית ומתרחצים בנחל הסמוך, ובלילה ישנים באוהל. חובבי הקמפינג המושבעים מספרים על הנופש בשטח ולמה הם התמכרו אליו

אולי יעניין אותך גם

העולם מתחלק לשניים: אלה שאוהבים לנוח בחופש, ואלה שבשבילם חופשה בלי יתושים, חביתה על אמגזית ולינה בחיק הטבע – זו לא חופשה. אם בעבר היו טיולי המחנאות נחלתם של בודדים, היום המצב שונה לגמרי. לא מעט משפחות גילו את נפלאות הקמפינג בשנים האחרונות, ובמקום לחכות בתור לבופה ולנוח בחדר הממוזג שבמלון או בצימר, הן יוצאות בהרפתקנות להקים אוהל בשטח ולהתנסות בנפלאות הבישול בחיק הטבע. 

קמפינג, מחנאות בעברית צחה, היא פעילות פנאי הכוללת יציאה ושהייה בחיק הטבע. הלינה נעשית בדרך כלל באוהלים, בקרונות ניידים, או תחת כיפת השמיים. זו הזדמנות בשביל מטיילים עירוניים לחוות את הטבע מקרוב, במחיר זול ונוח לכל נפש. היתרונות ברורים למדי. החסרונות, שכוללים העדר מזגן, תנאי שטח ספרטניים ויתושים בערמות – גם.

בשביל המפונקים שרוצים לחוות את הטבע מקרוב אבל עדיין לא מוותרים על מזגן ומקלחת פרטית, ישנה המצאה גאונית מהשנים האחרונות – גלאמפינג: אתרי קמפינג עם תנאים משודרגים שכוללים מיטות נוחות, אוהלים ממוזגים ותנאים מפנקים. זול זה לא, חשוב לציין. רוצים להתפנק בטבע? תשלמו בהתאם.

בעוד שבחו"ל טיולי מחנאות הם מסורת ותיקה ורבת שנים,  בישראל ענף הקמפינג החל לשגשג בעיקר בשני העשורים האחרונים. כיום אפשר למצוא ברחבי הארץ מספר דו־ספרתי של חניוני לילה מאובזרים בתשלום שמתופעלים על ידי רשות הטבע והגנים, לצד אתרי קמפינג וגלאמפינג פרטיים רבים, וכמובן עשרות חניוני לילה חינמיים לגמרי בשטחים פתוחים.

ברוב חניוני הלילה בתשלום של רשות הטבע והגנים תמצאו לצד משטחים נוחים להקמת אוהלים פרטיים גם מים זורמים, שירותים, מקלחות, מטבח משותף, עמדות מסודרות להדלקת מנגל או מדורה, תאורה, נקודות חשמל ועוד. באתרי קמפינג פרטיים תמצאו אפילו אוהלים ממוזגים ומפנקים. ככל שאתר הקמפינג נוח ומזמין יותר, תשלמו יותר.

ברזומה של אריק זהבי, טייל חובב ומומחה לא־רשמי לקמפינג, יש לא מעט טיולי קמפינג מוצלחים. "הקמפינג זה עולם שלם וגדול, ומתחלק להרבה מאוד חלקים", הוא מפרט. "לא דומה אתר קמפינג אחד למשנהו. יש אתרי קמפינג שבהם אתה לבד בשטח בלי שום תנאים, יש רק משטח לבנות עליו את האוהל, ברזייה בקצה החניון וזהו. אתה פותח את האוהל ומתמודד. יש את החניונים של רשות הטבע והגנים ששם אפשר גם לשכור אוהל, ויש שם שירותים ומקלחות ותאורה מסודרת. ויש גם את אתרי הגלאמפינג שבהם אתה מביא רק את עצמך ויש לך אוהל מסודר עם מצעים ומזגן. לינה בטבע, אבל ברמה גבוהה. הכול תלוי במחיר שאתם מוכנים לשלם וביכולת שלכם להתמודד עם תנאי השטח".

מילת המפתח לקמפינג חוויתי, אומר זהבי, היא תכנון נכון. "צריך לנסוע בחוכמה", הוא מסביר. "פגשתי אנשים שהטיול הראשון שלהם בשטח היה לסחנה, בשיא הקיץ. אחרי כמה שעות בחום הלוהט של יולי-אוגוסט הם נסו על נפשם בחזרה הביתה מקללים את היום שנולדו בו, ונשבעו שלא יחזרו שוב על הטעות הזאת. צריך לתכנן מראש לאן נוסעים ובאיזו עונה. אחרי פסח זה זמן נהדר לסחנה, עדיין לא חם ממש, אבל בשיא הקיץ? סיוט מובטח. בחודשי הקיץ כדאי לעשות קמפינג רק בצפון רמת הגולן. לפני ואחרי פסח, כשמזג האוויר עדיין שפוי, אפשר ליהנות בסחנה ובמקומות אחרים מאוד. אבל אם תלכו לסחנה או לחורשת טל ביולי-אוגוסט, החוויה לא תהיה רחוקה מכניסה לתנור עם כוס מים. רוצים קמפינג מוצלח? תהיו חכמים ותתכננו מראש לאן אתם נוסעים ואיך".

את עולם הקמפינג גילה זהבי לפני הקורונה. ביום בהיר אחד החליט לקפוץ למים ולקנות אוהל לטיולי שטח, העמיס ציוד והרבה מצב רוח ונסע אל טיול הקמפינג הראשון שלו. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. "היה כיף חיים", הוא נזכר בערגה. "הנוחות, הזמינות. השקט והאווירה. אם אתה זורם וקליל באופי, ואוהב ליהנות מהחיים – זאת החוויה האולטימטיבית. משם הבנתי שכבר אין דרך חזרה, למה ללכת למלון, לשלם הון ולהיות תלוי בלוחות זמנים, כשאתה יכול להיות אדון לעצמך? בקמפינג הכול יותר זול, גמיש וזורם. מעמיסים את האוטו בציוד, ונוסעים ומבלים. המחיר עולה ככל שאתה יותר מפונק, אבל עדיין במצב יוקר המחיה הנוכחי, זה בלי השוואה".

מתחם האוהלים בחורשת טל (צילום: אריק זהבי)

על לינה לשלושה ימים באחד מחניוני הקמפינג בארץ המיועדים למפונקים, ומתהדרים בניקיון, תאורה, שירותים ומקלחת, ישלם זהבי 1100 ₪, לכל בני המשפחה. "איפה תמצא בבין־הזמנים מחירים כאלה? הדירה הכי פשוטה בצפון, לא צימר או חדר במלון חלילה, תעלה הרבה יותר. אני חושב שזו אחת הסיבות שבגללן עולם הקמפינג צבר תאוצה בשנים האחרונות. זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע, קל וזמין וזול. אני כבר לא רואה את עצמי הולך למלון היום. זה לא שווה את זה. ייתכן שמי שרגיל לנפוש רק ברמדה או בהילטון לא יתחבר, אבל מי שזורם וקליל באופי, זה הדבר בשבילו. בשטח מכינים צ'יפס וחביתות והמבורגר, וזו חוויה מושלמת לילדים ולמבוגרים". 

ובכל זאת, קל וזמין ככל שיהיה, קמפינג מצריך התארגנות מראש.

"הדבר הכי חשוב בעיני זה אוהל, ושיהיה אוהל נורמלי מאיכות טובה. לא אוהל מתקפל מניילון שהזמנת מעלי אקספרס במאה שקל. באוהל כדאי להשקיע שיהיה איכותי וטוב, עשוי מבד נעים ומאוורר. אוהל זו ההשקעה הכי גדולה, עליו תלויה כל חווית הטיול. אני תמיד ממליץ לאנשים להשקיע פעם אחת באוהל טוב כי זו השקעה משתלמת. איכות האוהל קובעת אם תקומו ספוגי מים באמצע הלילה כי ירד גשם ותסבלו מחוסר אוויר בצהריים כי הבד לא נושם, או שדווקא תשנו כמו מלכים. כמובן יש גם את רשימת המלאי המתבקשת כמו אמגזית לבישול, אוכל שאפשר להכין בתנאי שטח, שקי שינה או מזרנים וכמובן תרסיס ייעודי נגד יתושים. מעבר לזה איש איש וטעמו. היו לנו טיולים שסחבנו גם שמיכות פוך באוטו. לנו אישית חשוב תמיד לשהות במקומות שבהם אפשר למצוא מניין זמין, כי הבן הצדיק שלי מקפיד מאוד על תפילה במניין. היו פעמים שהתעוררנו לפנות בוקר כשבחוץ עדיין לילה כדי להספיק לנסוע למניין הקרוב. השומר הערבי לא הבין מה אנחנו רוצים מהחיים שלו ולמה אנחנו מעירים אותו באמצע הלילה במקום לישון באוהל כמו שאר המשפחות. זו חוויה מיוחדת, אין ספק".

"בטיולי קמפינג הדגש הוא על המשפחה"

אם זהבי מחבק את טיולי הקמפינג בידיים פתוחות, יש גם את אלו שיוצאים בדעה שפויה וצלולה להתנחל באוהל בשטח למרות חוסר החיבה המוחלט שלהם ליתושים, מקלחות ציבוריות וחול ואבק. שושי סירקיס, איסטניסית מוצהרת, היא אחת מהם.

"נורא קשה לי עם מקלחות ציבוריות ומקומות שלא הכי היגייניים", היא מתוודה. "אני לא אוהבת במיוחד חרקים מעופפים וגם אין לי שום חיבה מיוחדת לבוץ וללכלוך. קשה לי לצאת מאזור הנוחות שלי, אני מודה. הקמפינג הראשון שלי, יחד עם חברה טובה, היה חוויתי מאוד, אבל בהחלט היו גם חלקים קשים. לא יכולה להתכחש לזה. נרתעתי מהלכלוך, סבלתי מהיתושים ופחדתי לישון באוהל, עצם המחשבה על בעלי חיים שייכנסו באמצע הלילה לאוהל שלנו העבירה בי צמרמורת. העדפתי לישון כל הלילה בערסל, ואל תשאלי אותי מה ההיגיון כי אין".

ובכל זאת, אחרי טיול הקמפינג הראשון ההוא הגיעו עוד טיולי מחנאות שכללו לינה בשטח, ולדברי סירקיס, יהיו גם טיולים נוספים.

תגלי לי את סוד הקסם?

"זו הייתה חוויה, ככה פשוט. הטיול ההוא היה קשוח, מה גם שקפצנו למים והלכנו על לינה של שלושה לילות בשטח בפעם הראשונה, אבל עדיין היה חוויה מדהימה. יש משהו בחיבור לטבע, בזה שבלילה מכבים את האורות לגמרי ורק הכוכבים מאירים מלמעלה. בזה שמבשלים על מדורה שהדלקנו לבד, נורא נחמד הקטע הזה. אז נכון, מי שרוצה להתפנק ולנוח זה לא בשבילו, וזה דורש הרבה מבחינת ניקיון, אבל הילדים עפים על זה. הבת שלי הייתה אז קטנטונת, אולי בת שלוש, ונהנתה עד הגג. אפינו פיתות בשטח, ישנו באוהל. היינו על גדות הירדן והילדים השתובבו כל היום במים. לילדים זו חוויה מדהימה. למבוגרים יותר קשה, זה ברור, קשה הניקיון וקשה החרקים, זה בהחלט לצאת מאזור הנוחות, אבל זה עדיין שווה. וגם אם הילדים לא נמצאים זו עדיין חוויה. פעם אחת יצאנו לקמפינג רק של זוגות, בלי הילדים, והיה ממש כיף. זו חוויה שונה לגמרי מחופשה במלון. אני חושבת שזו חוויה ששווה לתת לה צ'אנס לפחות פעם אחת, אם אתם מתלבטים לאן לצאת בחופש הקרוב".

איך מתארגנים לטיול כזה? 

"קודם כל תגיעו מוכנים נפשית. תגיעו מוכנים לזה שלא הכול הכי נקי ושאתם לא הולכים לישון במלון. זו חופשה במוד אחר לגמרי. אני אישית בודקת ביקורות גוגל לפי שמחליטים לאיזה אתר נצא הפעם, בודקת מה נקי ומה מסודר. זו ההמלצה שלי למי שניקיון חשוב לו, וגם אם זה עולה יותר זה שווה את זה. ועדיין צריך להגיע מוכנים לזה שמתלכלכים ונמצאים בבוץ וזה לא הבית. חשוב להתכונן מבחינת האוכל, להביא חשמל וכירה, להכין כל מה שאפשר להכין מראש בבית, ואז כשמגיעים להתחיל לבשל מיד ולא להסתבך ולהתחיל לחתוך עשבי תיבול בתנאים לא תנאים. אחרי טבילת האש הראשונה שלי הייתי יותר מאורגנת וידעתי למה לצפות, ואז כבר הכנתי מראש שיפודי עוף מתובלים שרק צריך לשים על המנגל, הבאנו טוסטרים וכבלי חשמל והיה ממש קל ופשוט להכין את האוכל. אישית, אני לא משתמשת בחד־פעמי אז אני סוחבת איתי מהבית כלים אמיתיים, וגם זה חלק מהחוויה. ללכת לשטוף כלים בשטח. אני ממליצה להביא גם יצירות לילדים, משחקים שיעסיקו אותם ואותנו המבוגרים, כדורים, גלגלי מים וכל מה שנחמד לעשות מחוץ לבית. וכמובן, מה שהכי חשוב ואסור לשכוח בעיני זה אלתוש ושאר הקרמים ואמצעי ההגנה נגד יתושים ומעופפים אחרים".

הייחוד בקמפינג בעיני סירקיס, מעבר למחיר הזול, הוא דווקא היציאה מאזור הנוחות. "ברור שיש משהו נוח בלצאת למלון ולהתפנק עם אוכל גורמה ומזגן", היא מסכימה, "אבל זו חוויה מסוג אחר לגמרי. זה לצאת ממה שנוח ומקובל ואנחנו מכירים. החיים שלנו כל כך מנותקים, כל כך סטריליים ונעדרים חיבור לטבע, ופתאום חווים משהו אחר. מרגישים את האדמה, לומדים לחוש את הטבע סביבנו. לומדים להתמודד גם עם האיכס שכולל זבובים וצרצרים ובוץ. אני אוהבת טבע, אבל לא את תופעות הלוואי שנלוות אליו, וכשיוצאים לקמפינג לומדים להכיר ולא לפחד. אני חושבת שכשלומדים להתגמש זה מפתח דברים במוח, וזה יכול לעזור ליצירתיות, ללמוד להיות פחות מקובעים ולתת לעצמנו לחוות דברים שלא חווים תמיד, זה סוג חוויה אחרת. במלון את לא מכינה מדורה, את לא ישנה תחת כיפת השמים. בטיולי קמפינג הדגש הוא על המשפחה. זה זמן חברתי ומשפחתי שמתאחדים כולם ביחד ולא רצים לטיולים, נשארים במקום. בשבילי זה זמן לחוות לעומק, לצלם ולתעד. זה משהו שצריך לחוות לפחות פעם אחת".

"לא מגיעים לקמפינג בשביל לנוח"

דבורה רובין, אם למשפחה ברוכת ילדים במגוון גילים, מסכימה איתה. "היתרון המשמעותי בקמפינג הוא ההתאמה למשפחה רב גילאית", היא סוברת. "כולם נהנים מגדול ועד פצפון. במיוחד כשיש בני נוער שבבילויים משפחתיים לקטנים פחות מוצאים את עצמם. כאן הם אלה שמקימים את המאהל, עושים על האש ואחראים על התפעול בשטח. ולקטנים זו בכלל חוויה. הקטן שלי עבר את הירדן בגיל שנה בפסיעותיו הראשונות. יש ברכות קטנות ונחמדות, קיאקים ומסלולי הליכה לבני הנוער ההרפתקניים, אוהלים והרבה אקשן. אין כמו לאכול חביתה בבוקר תחת האקליפטוסים, לאכול כנפיים וחזה עוף מהבילים תחת שמים זרועי כוכבים, לקלח את הקטנים בגיגית ירוקה גדולה, ולתלות בגדים לחים על חבל קשור בין עצים. זו חוויה שקשה לכמת במילים".

טיול הקמפינג הראשון שלהם, לפני שבע שנים, התרחש כמעט במקרה. "הרעיון התחיל דווקא מקרוון נייד שהגיע לרשותנו מסיבה מצחיקה למדי דרך מישהו מהעבודה של בעלי. לא זוכרת את הפרטים המדויקים, רק את ההחלטה מהרגע להרגע לנסוע. ואני טיפוס כבד, לא מתאים לי… אבל ככה קרה. ומאז אנחנו נוסעים כל שנה, לא מוותרים. ליד הקרוון אנחנו מצמידים אוהל גדול, ובחוץ פותחים גזיבו, מארגנים פרוז'קטורים, וממש מקימים "מחנה" תחת האקליפטוסים".

איך מתארגנים לקמפינג עם מספר דו-ספרתי של נפשות?

"הרעיון הוא לסחוב מינימום אבל מקסימום. מבחינת התארגנות עם אוכל, מכינים תפריט כשהארוחה העיקרית היא על האש בערב. ובבוקר אוכלים חביתות שהכנו בשטח, מוצרי חלב וירקות. אנחנו מביאים איתנו גזיה, כיריים חשמליות ואת כל הציוד הנדרש למנגל. יש לנו מקרר בקרוון כך שגם מוצרי חלב אנחנו מביאים איתנו, ירקות, וכל דבר שנוח להתקנת מזון בשטח. בקיצור, זה קמפינג למפונקים. רכישות השלמה עושים במכולת הסמוכה לאתר, מרחק כמה דקות נסיעה. אנחנו סוחבים גם כל מיני פרטים משלימים נלווים כמו חבלים ואטבים למגבות, גיגית גדולה לאמבטיה לפעוטות, משחקים לילדים ועוד. אנחנו מביאים איתנו גם בגדי ים וחוף כי הולכים הרבה במים וההליכה במסלולים זה כמו לצאת רגע לחצר למטה, קרוקסים וסנדלי פלסטיק. לבנות יש לי שמלות טריקו נוחות, הפעוטות פשוט בבגדי ים והבנים הולכים בשטח מבסוטים בטריקו, ולובשים מעל כובע וחליפה בתפילות. זה מראה מרהיב ומשמח גם יחד".

רובין מקפידה להדגיש כי הם מקפידים לא לחנות סמוך למים, אלא במרחק בטוח. "בעלי מתנדב שנים ב"איחוד הצלה", כך שיש אובר־מודעות לסכנות. כמובן, אסור להוריד עיניים מהילדים לרגע. לא מגיעים לקמפינג בשביל לנוח. זה נטו בשביל החוויה".

איך בוחרים לאן ללכת, בהנחה שלא כל מקום בארץ, בפרט בחודשי הקיץ, מתאים למשפחה חרדית מבחינת מראות ואווירה?

"בפעם הראשונה הגענו לפארק הירדן וראינו כי טוב, ומאז אנחנו שם. נראה לי ששבעים אחוזים מהבאים שם הם דתיים או חרדים כך שיש תפילות במניין, וגם הבחירה של המקום היא לא סמוך לאפשרויות לא נעימות לצפייה. גם מזג האוויר נעים יחסית. בערב פותחים מנגל ועושים על האש, וביום – או שהולכים למסלולי המים בנחל, מתקררים ונהנים, או שיוצאים ברכב הממוזג לטיול בסביבה. הכול קרוב וזמין ונוח. גם עם היתושים לא נורא להתמודד. יש רשתות באוהלים ואלתוש ופניסטיל למי שנעקץ".

חוויית השהייה והלינה בשטח מספקת לא מעט אנקדוטות משעשעות, מטבע הדברים. "אחרי הפעם הראשונה שלנו גילינו שאין מקום לכל המשפחה בקרוון", היא נזכרת. "בשנה הבאה כבר הגענו מוכנים מראש והקמנו אוהל ליד הקרוון, שבו ישנו שני הגדולים. השניים ישנו בנעימים כמו שרק בחורי ישיבה יכולים לישון, עד שהפציע הבוקר ואחד מהם התעורר לקול געיית פרה רמה. הוא פקח את עיניו וחש משהו מתחכך באוהל וצרחות מבחוץ. הוא הציץ וראה משפחה שלמה שלנה באוהל הסמוך מטפסת על גג הרכב שלה בהיסטריה. כשהביט ימינה וגילה פרה בגודל טבעי מתעניינת באוהל שלו… בטרם הספיק להתעשת היא הזמינה את עצמה אל האוהל פנימה, בלי לחכות להזמנת כבוד. וזה רק סיפור אחד, יכולה לספר לך מאתיים סיפורים כאלה. לילדים זו חוויה שנשארת לנצח".

קמפינג על שפת הכינרת (צילום: יעקב ריינר)

לא כל שוחרי הקמפינג, חשוב לציין, יוצאים ללון באוהל מתוך מחויבות לחוויות הילדות של צאצאיהם העירוניים. חלק מהם יוצאים לקמפינג דווקא בגלל החוויה האישית שלהם. יעקב ריינר, צלם חובב ומטייל ותיק, הספיק לסמן וי בגיל צעיר יחסית, על מרבית מסלולי ההליכה בארץ. חמוש באוהל, אלא מה?

"הייתי בהמון מקומות בארץ", הוא מספר. "טיילתי בארץ וטיילתי בחו"ל ויצאתי להמון טראקים ומסלולים אתגריים. אני אוהב טבע ואוהב לחוות אותו מקרוב. בכל הטיולים הייתי תמיד אחראי על המוטיבציה ועל הארגון, כל החברים ידעו שאני הכתובת אם רוצים לצאת לאיזה מסלול מאתגר או לקמפינג בשטח. בכל בין־הזמנים זו הייתה התוכנייה הקבועה. גם זמני חופשות אחרים היו יופי של הזדמנות. יום בחירות, למשל, היה הזדמנות בשבילנו לצאת לטיול קמפינג, שלושה ימים בשטח כולל לינה באוהלים. אין לזה תחליף, ללינה בשטח, להליכה במסלול עם נוף עוצר נשימה. יש דברים שיכולים לקרות רק כשאתה בטבע. יש שיחות נפש עם חברים בטיולים שלנו שאני זוכר עד היום, גם ממרחק של שנים". 

בעיני ריינר, הטבע הוא החוויה האולטימטיבית, זאת שלוקחת בהליכה כל מלון או ריזורט מפנק. "זו חוויה יוצאת דופן, האווירה, הנופים", הוא משתפך. "השהייה בטבע משחררת בך דברים שלא יכולים לקרות בשום מקום אחר. אין לזה תחליף".

היום, הוא מודה, הוא כבר די חלוד. ארבע שנות נישואין גרמו לו לקחת פסק זמן. זמני בלבד, הוא מבהיר. "אני יודע בוודאות שאחזור, זה לא משהו שאפשר לוותר עליו, זה חלק ממך. ידעתי כשעזבתי את הישיבה שאני נכנס למערבולת של החיים ושאני כבר לא בחור שחופשי לעצמו אלא איש משפחה, אבל זה לא אומר שוויתרתי, רק לקחתי פסק זמן. קבעתי עם החברים מהישיבה שיבוא יום ופשוט נעמיס על האוטו את כל הציוד עם הילדים. מן הסתם לא נצא לטיולים אתגריים ממש, אבל התוכנית היא בהחלט לקחת אוהל, לבשל על מדורה וללון בטבע. יש חוויות שיכולות לקרות רק בשטח. עדיין לא עשיתי קמפינג עם ילדים, אני לא יודע בדיוק איזו חוויה זו תהיה. יכול להיות שבאמת יותר קל ונוח למשפחות עם ילדים לצאת לגיאורגיה או מקומות זולים אחרים בחו"ל, אבל אני אישית חושב שלטיול בטבע, ובמיוחד בארץ שהכול קרוב יחסית וזמין, אין תחליף. אין שום דבר שמתקרב לזה".

מה לוקחים לקמפינג מוצלח

אוהל. הציוד הכי אלמנטרי שאתם צריכים לקמפינג הוא כמובן האוהל שבו תבלו את הלילה. כדאי ורצוי להשקיע באוהל מאיכות טובה, שיהיה מאוורר ונעים לשינה. כדאי גם לבחור באוהל גדול שמבטיח יותר מרחב ואווירה נעימה, ויהיה בו די מקום לאחסן חלק מהציוד.

שק שינה / מזרן. את שק השינה יש לבחור בהתאם למיקום, לעונה ולאופי הטיול. אם אתם מטיילים בחורף, שק שינה יספק הגנה מפני הקור. אם אתם מטיילים בקיץ, מזרן יהיה קליל ונוח יותר. מומלץ לבחור במזרן שטח, קל לנשיאה ולקיפול וכזה שמאפשר לישון בנוחות גם כשהמצע תחתיו לא נוח.

צידנית. אפשר לבחור בין צידנית קשיחה לצידנית רכה עם תחתית קשיחה. כך או כך, חשוב שהצידנית שלכם תשמור על המזון מקורר, בעזרת קרח או קרחום.

אמצעי בישול. פחמים למנגל / כירת בישול מותאמת/ טוסטר/ מחבת המתאימה לבישול בשטח. כל מה שיעזור לכם להכין אוכל בטבע.

ערכת קפה. כדאי להכין תיק עם כל מה שנדרש להכנת קפה בשטח  – גזיה, פינגא'ן, כוסות וכמובן קפה וממתיק.

חבל ואטבים לייבוש בגדים. מוצר חובה לקמפינג על גדות נחל או אגם.

תרסיס נגד יתושים וקרם הגנה נגד השמש.

תעסוקה לילדים. מגלגלי ים, כדורים ומטקות, ועד ערכות יצירה וספרי קריאה.

צילום תמונת שער: יעקב ריינר

אולי יעניין אותך גם

חוי בר זאב

באה בטוב

מצוות התשובה: וידוי כריפוי לנפש

בימינו, מתחדד יותר ויותר כוחו של הדיבור כאמצעי תרפיה. שיחה עם פסיכולוג או גורם טיפולי אחר אינה רק דרך לפרוק רגשות, אלא גם אמצעי לעיבוד ותובנה עצמית

יעקב מתן

משא ומתן

מה שלמדנו בשדה התעופה של מונטנגרו 

הזוג עם הילדה בעלת הצרכים המיוחדים נעמד בקצה התור. למודי עלבונות הם אפילו לא העזו לבקש שיכבדו את הפטור שלהם

כשהתותחים רועמים, המוזות עובדות במרץ: תערוכה חדשה של אמני צפת

בית ציפר הצפתי, שעמד נטוש שנים, הפך שוב למקום מפגש של אמני צפת, שערכו בה תערוכה מרגשת במיוחד המתכתבת עם מאורעות ימים אלה: 'חסר-מלא'

הציצו על בעל הבירה

פריחת מבשלות הבוטיק הישראליות שעושות בירות קראפט משובחות, הוציאה אותנו למסע ארוך בין מבשלות עם תובנות מעניינות לשיחת חג על המשקה בן אלפי השנים שתוכלו להכין גם אצלכם במטבח

hamakom

גאדג׳טים

בריאות לפני הכל

אחרי החגים? אולי דווקא לפני החגים? השנה תקדימו תרופה למכה וספורט לסעודה עם מגוון גאדג'טים שיעזרו לכם להיכנס לכושר ולשמור על הגוף שלכם

שושי סירקיס

בין הגוונים

משהו קטן וטוב

להיות פייטר זה לא קל, אבל איזה סיפוק יש אחר כך, קונפטי של דופמין בגוף. בועות תוססות של אדרנלין. תחושה מענגת של ׳עשיתי את זה׳