הכתבה בשיתוף בנק 'פאגי'
במה בנק פאגי שונה מבנקים אחרים?
בנק פאגי הוא למעשה הבנק האחרון שהוקם בישראל לפני יובל שנים, עד לבנק הדיגיטלי. מטרת הבנק היא באמת לשרת את הציבור הדתי-חרדי בישראל תוך הקפדה על כללי ההלכה. בסוף 2015 הבנק שהיה מאז ומעולם חברת בת של הבנק הבינלאומי, התמזג לבינלאומי והפך למערך בתוך הבנק. כיום אנחנו מונים לא פחות מ-17 סניפים הפרוסים בכל הארץ החל מחיפה בצפון ועד לנתיבות בדרום, בדגש על אזורים חרדים.
מה מיוחד בבנקאות שפונה לציבור החרדי?
אנחנו דוגלים בבנקאות ממוקדת לקוח. קמעונאי טוב שרוצה לעבוד טוב חייב להכיר את הלקוח לעומק. זה נכון לבנק ונכון לגבי כל עסק אחר. זה נכון ברמה של השפה ממש. זה מפתיע אותי כל פעם מחדש לגלות עד כמה זה חשוב. זה בא לידי ביטוי באוצר המילים הכי בסיסי. כך למשל, כשאתה אומר את המילה גמ"ח, לציבור הכללי זה יכול להיות ראשי תיבות גמר חשבון ולציבור החרדי זה אומר משהו אחר לגמרי, כמובן בהקשר של עזרה הדדית. כשאתה אומר 'ועד', לציבור הכללי זה ועד עובדים ואצל חרדים זה שיעור מסוים בישיבה. הנקודה היא שקיים שוני החל מהמילים והמושגים ועד לאורח החיים. בסוף, ישראל היא מדינה מגזרית. אי-אפשר להתעלם מזה ולכל מגזר התנהלות, אמונות ואורח חיים שונה.
במה שונה הלקוח החרדי מלקוח לא חרדי? האם הלקוח החרדי מגלה חשדנות כלפי מוסדות פיננסים?
יש הרבה מאוד דקויות וניואנסים במגזר החרדי. המגזר החרדי אינו אחיד. ההיכרות עם תוככי המגזר החרדי עוזרת ומסייעת ולמעשה הכרחית להענקת שירות מיטבי. הלקוח החרדי זו לא דמות אחת אלא קשת אדירה של גוונים וצבעים. יש חלוקה מאוד רחבה בתוך המגזר החרדי. הרבה אנשים יופתעו אבל החלוקה בתוך המגזר החרדי לא פחות גדולה מהשונות שניתן למצוא בין חרדים לשאינם חרדים. לכל תת קבוצה המאפיינים והצרכים הייחודים שלה. אבל אם ננסה בכל זאת להכליל, אני לא חושב שהלקוח החרדי מגלה חשדנות כלפי המוסדות הפיננסים. להיפך, הלקוח החרדי הממוצע אומנם מודע וביקורתי מאוד, הוא בוחן ובודק את התחרות והאפשרויות העומדות בפניו, אבל אני לא מזהה את זה כחשדנות כלפי המוסדות הפיננסיים. הוא מכיר את שלל האפשרויות והחלופות שעומדות בפניו. כל עמלה חשובה וכל שקל נספר ונבדק. אתה יכול למצוא אנשים שיכולים ללכת שעתיים כדי לחסוך עמלה. מערכת התקשורת הפנים חרדית והפנים קהילתית היא מדהימה. בציבור החרדי יש הרבה יותר הסתייעות בחוכמת ההמונים ובכלל בכל העזרות והכלים שהתמיכה הקהילתית מספקת. הקהילה מעצימה את הפרט. לכל דבר יש לך מנהל קשרי קהילה. זה לא שאין במערכת כזו גם סיכונים. אפשר בקלות לקחת את זה לכיוונים לא טובים ושגויים. מצד שני, זה יכול להעצים אותך ולתמוך בך.
מה ניתן ללמוד מזה בנוגע להבנה הפיננסית של הלקוח החרדי? ללקוח החילוני יש את האינטרנט אחרי הכל ולכאורה היינו מצפים אולי למצוא הבדלים.
ובכן זה תלוי. אין ספק שהטכנולוגיה משחקת תפקיד מרכזי בעולם הפיננסי וכי היא מהווה אתגר לציבור החרדי. בפרט האינטרנט. יש קבוצות שלא מאפשרות לאיש להתחבר לאינטרנט ויש קהילות מקלות מעט יותר בהתחברות לצורכי עבודה ולתכנים מקצועיים כאלה ואחרים. אנחנו בפאגי יודעים שיש לא מעט חרדים שלא מחזיקים בטלפון חכם ולאותם אנשים אנחנו מעניקים שירות מלא. מצד שני, אנחנו מעניקים שירות דיגיטלי מלא בסניפים עצמם. אנשים יכולים להגיע לסניף ולעשות שימוש מלא במחשב. מה שכן, אנחנו רואים לאט לאט גידול בשימוש בטכנולוגיה בקרב החרדים.
אתה מזהה פעילות יזמית במגזר החרדי?
מאוד. אני חושב שהציבור החרדי, מסיבות שונות, הוא מאוד יזמי. יש בו הרבה מאוד יצירתיות ויזמות. סולם הערכים החרדי שמוביל אותך להקים משפחה, ולהביא ילדים לעולם כבר בגיל צעיר, מחייב אותך למצוא דרכים יצירתיות להביא כסף הביתה. אני תמיד אוהב להביא סיפור כדוגמה כדי להמחיש יזמות: בזמן שהרב שך, שהיה מנהיג הציבור החרדי, היה מבוגר בן למעלה ממאה, כולם ידעו כבר שהוא בימיו האחרונים. איזה בחור צעיר עשה משהו פשוט. הוא היה מתקשר כל פעם לאגד ואומר 'אני רוצה להזמין 600 אוטובוסים' לנקודה מסוימת. ובערב, אם הרב שך היה עדיין בחיים, היה מבטל את ההזמנה. וכך הולך הסיפור עד שהרב שך נפטר. אותו בחור הזמין 600 אוטובוסים, לקח מכל אדם 5 שקלים וזה היה הפרויקט הראשון שלו.
מה שחשוב להדגיש זה שהציבור הכללי לא מודע לכמות המיזמים העסקיים הפועלים במגזר החרדי ואני מודה שלא פעם אי אפשר פשוט שלא להוריד את הכובע בפניהם. החל מבני ישיבות שאוספים כספים במיזם שנקרא ת"תים (תומכי תורה) ומקובל בעולם הישיבות, דרך מכירה מרוכזת של בגדים וכלה במיזמים כמו הגמ"ח המרכזי שאדם תורם לאורך שנים סכום מסוים ואז כשהילדים שלו מתחתנים הוא יכול לקבל הלוואה פי כמה וכמה מאותו גמ"ח.
קודמי בתפקיד כמנכ"ל פאג"י היה אומר שאם היו רוצים לפתור את כל הדילמות בין צה"ל לחרדים, הוא היה פשוט דואג שפיקוד העורף יהיה על טהרת החרדים. זה מאוד מתאים לחלק גדול מהציבור הזה – שגם ככה נרתם לעזרה הדדית בתחומים מעין אלה. הנקודה היא שיש אנרגיית עשייה עצומה במגזר החרדי.
אלו אתגרים אתה מזהה שניצבים בפני המגזר החרדי? במבט מבחוץ, לא ברור האם זהו מגזר שיכול לעמוד ברשות עצמו מבחינה כלכלית, שמצליח להשתלב בהצלחה בשוק העבודה המודרני, לרכוש השכלה וכן הלאה.
שוב, חייבים להדגיש שישנה שונות עצומה במגזר החרדי. יש קבוצות במגזר שאתה רואה שבאמת עושות צעדים לכיוון של השתלבות בשוק העבודה. יש ניסיונות להקמת מסגרות שבהן יש גם לימוד בכולל וגם עבודה. ויש מסגרות שמבחינתן הלימוד הוא מטרת החיים וזוהי מטרה שמקדשת את האמצעים ובכלל זה גם הפרנסה עצמה. הם יעדיפו להסתמך על מלגות ותרומות ורק להמשיך ללמוד, על פני עבודה.
אבל צריך לומר שבסוף הזרם המרכזי, בין אם הוא חסידי ובין אם הוא ליטאי – ויש הבדלים בין השניים – ילכו ללמוד ואחרי תקופה מסוימת יצאו לשוק העבודה. גם כאן ישנה שונות אבל בסוף כולם מעלים על נס את לימוד התורה ומבינים שצריך פרנסה.
נעבור קצת לנושאים כלליים שמשפיעים גם על הציבור החרדי אך גם על שאר הציבור. ונתחיל מהאינפלציה שמשתוללת בארה"ב ואשר עושה דרכה גם אלינו. בנק ישראל כבר התחיל להעלות את הריבית – האם אתה צופה עליית אינפלציה גדולה גם אצלנו?
זו שאלה עמוקה וארוכה, ואני אחלק את התשובה שלי למספר חלקים. ראשית, הציבור צריך להבין שנפל דבר בעולם ובארץ. אני אזכיר שבעבר, לפני 30 שנים, ריבית הפריים הייתה דו-ספרתית. אני זוכר שכאשר התחלתי לעבוד בבנקאות, הריבית היתה באזור 14%! אתה מפקיד את הכסף בבנק ומקבל 14% בסוף השנה או קצת פחות.
ואז עברנו מהנקודה הזו למצב של ירידת ריבית עד לשיעור אפסי כמעט. עברנו מקצה אחד לקצה שני. ואז אמרו נגמרו הימים של ריבית משמעותית. צריך להתרגל לריבית אפסית. התרגלנו לכך שכסף לא עושים מזה שהוא שוכב בבנק. כסף אפשר לעשות בנדל"ן, בשוק ההון, אבל לא בבנק.
ואז באה הקורונה וטרפה את הקלפים. כל הבנקים, על מנת להתמודד עם המשבר הבלתי רגיל שנקלענו אליו, הזרימו כמות אדירה של כספים לשווקים בכדי לעודד ביקושים. החשש היה מפני מיתון. רצו להימנע ממיתון בכל דרך. רק כדי להמחיש – אם היית מוצא דולר ברחוב בשנתיים האחרונות, על כל 10 דולרים שהייתי מרים, 4 דולרים הודפסו באותה השנה. כלומר היצע הכסף שהוזרם למערכת הפיננסית הוא אדיר. הבעיה היא כמובן שבסוף, כסף זה נייר. כסף זה לא תוצר. ומה קורה כאשר מזרימים כסף על תוצר נתון? אם התוצר הוא של מיליון, לדוגמה, ועליו אתה מדפיס ומדפיס עוד ועוד כסף, כל מוצר מתייקר – ישנה עליית מחירים או במילים אחרות, מקבלים אינפלציה.
וזה לא שלא היו אזהרות. מומחים שונים הזהירו שמשחקים כאן באש. לאינפלציה לקח זמן להגיע, אך בסוף היא הגיעה. מ-2 אחוז ל-4 אחוז והיום למעלה מ-8 אחוז. אמרו ואומרים שזה זמני, שזו אינפלציה טרנזיטורית ושזה ישתנה. זה מעברי, הרגיעו אותנו. אבל האינפלציה אינה עוצרת. זה משפיע על אירופה וזה משפיע על ישראל. ועכשיו אנחנו בתחילתו של תהליך הפוך – הבנק המרכזי יעלה את הריבית. זה אמור לגרום לאנשים שלא להגדיל ביקושים אלא לשים את הכסף בבנק ומצד שני אם אתה עסק, זה אמור לגרום לך לחשוב פעמיים אם לקחת עכשיו אשראי.
החשש הוא כרגע שגם נקבל אינפלציה וגם דיכוי ביקושים – מצב שמכונה סטגפלציה ושהמערב חווה אותו בצורה מאוד כואבת בשנות השבעים. כרגע שוק המניות מבטא חוסר אמון בבנק המרכזי וזה מדאיג. השוק לא מאמין שהבנק המרכזי באמת יצליח לדכא את האינפלציה.
הנקודה היא שיש כאן דרמה – התרגלנו לריבית אפס ולאינפלציה אפס ופתאום זה משתנה. הנגיד צופה ריבית של אחוז וחצי תוך כשנה. המשמעות לאזרח הפשוט היא עצומה – לישראלים רבים יש משכנתאות, להזכיר לך. ברגע שריבית הפריים עולה, ההחזר החודשי של המשכנתה עולה. אנחנו מדברים על תוספת של בין עשרות למאות שקלים להחזר החודשי. יש משפחות רבות שעבורן זה משמעותי.
בוא נדבר על סוגיית הדיור. מחירי הדיור לא מפסיקים לעלות. זה משפיע גם על הציבור החרדי?
בוודאי. נושא הדיור הוא אולי אחת הסוגיות המרכזיות שמעסיקה את כל מקבלי ההחלטות במשק. צריך להבין: יש מצוקת דיור אמיתית. יש מחסור בדיור בארץ. היצע הדירות פשוט נמוך מהביקוש להן. אז יש כאן בסיס כלכלי מאוד פשוט. אבל יש כאן גם עניין של מנטליות, ישראלים רוצים להיות בעלים של דירות. זה לא ככה בהרבה מקומות אחרים בעולם. בגרמניה, שנחשבת כמובן למדינה מפותחת, אנשים רבים מרגישים בסדר לחלוטין עם ההחלטה לגור בשכירות ארוכת טווח. עכשיו המחסור בדירות משפיע גם על המגזר החרדי ובמגזר הזה במיוחד ישנו לחץ להיות בעלים של דירה. במגזר החרדי הביקוש לדירה הוא קשיח.
עכשיו יש נקודה חשובה נוספת: ישראל אינה ארה"ב. במשבר הסאב-פריים, הרגולציה על נוטלי המשכנתאות הייתה פחותה מהרגולציה שקיימת בישראל. הפיקוח בארץ הוא קיים ומשמעותי. הכללים אצלנו נוקשים והם פועלים כריסון על ביקושים. אבל יש רק פתרון אחד וזה להגדיל את היצע הדירות.
מה תוקע את היצע הנדל"ן?
שאלה שאין לי תשובה עליה היא למה תמיד הפתרונות באים בסוג של התחכמות וניסיון להילחם בביקושים. אי-אפשר להתגבר על משבר הדיור בישראל דרך צד הביקוש אלא רק דרך צד ההיצע. מחיר למשתכן, מעמ אפס, הגרלות ושאר נוסחאות קסם כנראה שלא יוכלו לפתור את המשבר. חברים – תבנו עוד דירות! אני מקווה שנראה שינוי. השנה פורסם על גידול בהתחלות הבנייה.
אגב, ישנה טענה שזה לא באמת בעיה אלא רק המשקיעים הם אלה שגורמים לביקוש מלאכותי. אבל בואו נזכור: הסיבה שמשקיעים הולכים לנדל"ן היא בדיוק זו – שיש ביקוש. אם לא היה ביקוש אז משקיעים לא היו קונים דירות. המחסור בדירות קיים. משקיעים קונים דירות כי יש להן ערך. אם יבנו יותר,בכמות כזו שההיצע יתחיל להדביק את הביקוש מן הסתם נראה הסטה של השקעות מהנדל"ן לאפיקים אחרים. המלחמה במשקיעים נראית כלא יעילה. יש מחסור אמיתי בדירות. יש ביקוש גדול.
מה דעתך על ההצעות להעלות את שכר המינימום ל-40 שקלים לשעה? נזכיר כי יש כבר 47 חברי כנסת שתומכים במהלך. איך לדעתך מהלך שכזה ישפיע על העובד החרדי שבדרך כלל הפריון שלו נמוך יחסית?
בהרבה מובנים זוהי שאלה של השקפת עולם כלכלית. אבל אני כן רוצה להדגיש שלכל מטבע יש שני צדדים ושלמעשה אין ארוחות חינם. כשאתה מעלה את שכר המינימום יש לזה בהכרח מחיר. למשל, ההשפעה של מהלך שכזה על מפעל בפריפריה שיש לו שולי רווח נמוכים תהיה גדולה. עם העלאת שכר המינימום, יכול להיות שהפכת את המפעל ללא יעיל ועל כן ללא רווחי וסגרת הלכה למעשה את המפעל ופיטרת עשרות עובדים.
אז יש לנו יתרונות – עובדים שכוח הקנייה שלהם עלה בזכות העלאת שכר המינימום אבל גם עובדים שאיבדו לחלוטין את כוח הקנייה שלהם. צריך לבחון את הדברים זה מול זה. זה מאוד קל ויפה לומר שצריך להעלות את שכר המינימום אבל למהלכים מהסוג הזה יש משמעות שאינה מיידית. אלה הם שאלות כבדות משקל ואין לבחון אותן בצורה חד-ממדית.
צילומים: איציק בליניצקי
