"לפעמים אני יושב עם מדריכי חתנים ומרגיש שכביכול חזרתי אחורה לשנת תשמ"ט", מציין אחד המרצים הוותיקים ביותר, שכבר שנים עוסק בהכשרת מדריכי חתנים בציבור החרדי. הוא מבקש שלא להזדהות בשמו המלא, לא כי הוא מתבייש בדעותיו, אלא כי לדבריו הנושא רגיש, ועילום השם מאפשר לו לומר את דבריו בכנות ובכאב.
"בכל פעם מחדש אני פוגש מדריכים שחלקם עוסקים בתחום כבר שלושים שנה, ועדיין ממשיכים ללמד בדיוק באותה שיטה ובאותה שפה. הם מתייחסים לחתן כמי שבתיאוריה אין לו באמת מושג כיצד נראים חיי זוגיות, והם נועדו בעיקר כדי 'לשפוך' לו מידע. הם עובדים לפי תכנית לימוד מובנית: מוסרים סדרת שיעורים על נושאים הלכתיים, ואז עוברים לדבר על סטיגמות ידועות המסתכמות בדרך כלל בטיפים כמו: 'אתה גבר והיא אישה, אם היא בוכה אל תתרגש', ואילו המדריכה אומרת לכלה את הסטיגמות הידועות ההפוכות: 'הגברים קרי מזג, הבנות יותר עמוקות, אל תיעלבי אם הוא לא מבין אותך', וכן על זו הדרך. אולי אני מכליל, אבל לעתים קרובות כך בדיוק נראות ההדרכות. ומה קורה כאשר לא הכל זורם או הולך בתלם? האם החתן והכלה בכלל מבינים שזה מצב נורמטיבי ויש להם להיכן לפנות? ומה אם כבר בתקופה של ערב החתונה חשים החתן או הכלה בפחד מסוים, האם יש להם בכלל דרך לבטא אותו?
"מדריכים חייבים…
