"לא, מרלו אל תביא לי", זו המקבילה הנפוצה ל"אני אוהב בעיקר קברנה סוביניון!".
אותו גל שמביא רבים מאיתנו להינעל על זן מסוים, לא תמיד בשל סיבה מוצדקת, הוא גם זה שעשה למרלו שם שלא מגיע לו. המחיר, אתם אומרים לעצמכם. המחיר הזול של המרלו בהשוואה לקברנה למשל, מלמד שהוא זול, לא?
אז זהו שבפועל, מרלו דווקא מורכב יותר מחבריו. זמני הבציר שלו שונים, ופעמים רבות היינניים יעמלו עליו יותר. אז למה המחיר שלו נמוך בהשוואה לזנים אחרים, גם אם מזיזים הצידה את זמן ההתיישנות? כי אתם לא מוכנים לשלם עליו יותר. היצע וביקוש. וזה כאמור כלל גדול בהתאמה של יין איכותי למחיר גבוה. הרבה פעמים הקשר הוא רק השוק. כך למשל, ההבדלים בין יין אירופאי משובח שיכול לעלות רבע מחיר מיין זהה והרבה פחות מוצלח בארץ.
לפני שאתם מזנקים בזעם ומכריזים שברור שמרלו הוא, מה לעשות, טעם לא נוכח כמו אחרים – עשו ניסיון. מזגו כוסות מרלו לאוהבי קברנה סוביניון – זן שהוא לגמרי בן משפחה של המרלו ולא לגמרי רחוק מבן דודו הפחות מוערך – ותראו איך הם ימצאו בו גוף מלא, טעם של אלכוהול הגפן כמו שהם אוהבים ויין בשל וטוב. הם אפילו יגידו שהיין המעולה שמזגתם להם נגיש יותר בטעמו (הסיבה היא ההבדל ברמת הטאנינים). זה עבד, זה עובד וזה…
