עלי להודות: יש לי סנטימנטים כלפי מסעדת ריקוטה הירושלמית. במשך שנים היה עלי להגיע מדי פעם מהמרכז לפגישות עבודה בהר חוצבים, וכשירדתי מהאוטובוס אחרי נסיעה של כשעה וחצי, מראה השלט שלה מעבר לכביש היה מים קרים על נפש עייפה – או, למען הדיוק, אומלט וקפה לתדלוק לפני שאני ממשיכה למשרד.
למרות הנסיון שלי עם ריקוטה כתחנת-התרעננות טרום פגישות-עבודה (או כתחנת התאוששות אחריהן) אף פעם לא הייתי בה לארוחה של ממש. בשבוע השני של בין הזמנים, עם זאת, מצאנו את ההזדמנות לנסוע לירושלים לארוחה זוגית, והבחירה נפלה על ריקוטה.
כפי שכל מי שהביא צאצאים לעולם יודע, יציאה זוגית היא לא דבר של מה בכך. במקרה של לקוחות תובעניים במיוחד, כמו אלה שגרים בבית שלנו, זה אפילו מורכב מתמיד. שמרטפית זו מילה גסה במשפחתנו. אבל באותו ערב רב-מזל, הפקדנו את הילדים אצל אחי וגיסתי שעברו לאחרונה להתגורר בשכונתנו, ויצאנו לדרך מלווים בתינוק בלבד. (למי שמקנא על ההתגייסות המשפחתית, שמרנו על ילדיהם שלהם בשעות הבוקר בתמורה, ובכך אפשרנו להם מסע תענוגות באיקאה. מוזמנים לנסות בעצמכם בארטר כזה).
הדבר הראשון שתופס אותי תמיד בריקוטה הוא הדיוק של העיצוב והאווירה. גוונים של חום, עיצוב של בית קפה אירופאי, וסביבה שמשדרת רוגע. כל זה מבורך עבור מי שעוצר שם באמצע יום עבודה, ומבורך עוד יותר עבור מי שמגיע – כמונו – לפסק זמן ממהומת בין הזמנים.
עם הסלטים המצוינים, הלחמים ואפילו המרקים של המקום כבר הייתה לי היכרות מוקדמת, אז החלטנו שהפעם נבדוק רק את המנות שטרם התנסינו בהן. למנה הראשונה בחרנו גלילות חצילים ממולאות גבינה: בכל זאת שידוך של הירק הישראלי ביותר עם האלמנט החלבי שאופייני למסעדה. הגלילות הגיעו בציפוי פריך ועם רוטב מצוין, ואם לא שיקול הדעת לגבי המנה הבאה, היינו מזמינים צלחת נוספת. בינתיים, הסתפקנו בשייק פירות מעולה במיוחד. שייק חלבי מוצלח אפשר לטעום במקומות רבים, אבל שייק על בסיס פירות, הרבה פעמים מתקשה לקלוע. בריקוטה, עם זאת, השייק על בסיס מיץ תפוזים היה מוצלח לא פחות מהשייקים החלביים הטובים ביותר שטעמנו עד היום.
למנה העיקרית, שנינו התכווננו על דגים, אבל עם גישות שונות. התיאוריה שלי בעניין הזמנת דגים במסעדות היא כזו: אם לא מדובר במסעדת דגים מובהקת, לכו על מנה עם סלמון. אישי שיחיה לעומת זאת הוא אדם אופטימי ממני ואוהב לתת צ'אנס. הוא הזמין פילה דניס.
מנת הסלמון שלי נבחרה מתוך 'המיוחדים של ריקוטה'. היא הגיעה עם נודלס, פטריות, אגוזים, נבטים ובצל ירוק. התחלקנו בה והגענו לאותה מסקנה: מנה מושלמת. השילוב של הנודלס והדג החמים עם הנבטים החיים והבצל הירוק מרענן במיוחד, והתיבול שודך למנה בתבונה.
פילה הדניס הגיע בצלחת גדולה שמספיקה בשפע לזוג – שתי חתיכות פילה ומגוון ירקות בתנור, עם קערית מטבל נדיבה. מנה מומלצת ללא ספק לשוחרי בריאות ולבעלי קיבה רגישה. סיימנו אותה, אבל בניגוד לסלמון לא הגענו למסקנה שזו מנה שנשמח להזמין שוב. היא הולכת על בטוח, אבל מחמיצה את ממד האקסטרה שמצפים לו ממנת מסעדה, בניגוד לכזו שהוכנה במהירות במטבח הביתי שלנו.
לקינוח הלכנו על טירמיסו. קינוח קלאסי, שמוגש עם שפע קצפת ומינון נכון של אספרסו שמאזן היטב את המתיקות.
האווירה והשירות, חשוב לומר, הרשימו אותנו לטובה לא פחות. לא בכל מסעדה אפשר להרגיש בנוח עם תינוק, אבל מדובר במסעדה ידידותית לכל הגילאים. בפעם הבאה, נשקול להביא עמנו את כל הילדים.
צילומים: יח"ץ
