פסק זמן בבין הזמנים: ביקור במסעדת ריקוטה

מסעדת ריקוטה סיפקה לנו פסק זמן של סביבה נעימה ואיכות קולינרית בעיצומם של ימי בין הזמנים

אולי יעניין אותך גם

עלי להודות: יש לי סנטימנטים כלפי מסעדת ריקוטה הירושלמית. במשך שנים היה עלי להגיע מדי פעם מהמרכז לפגישות עבודה בהר חוצבים, וכשירדתי מהאוטובוס אחרי נסיעה של כשעה וחצי, מראה השלט שלה מעבר לכביש היה מים קרים על נפש עייפה – או, למען הדיוק, אומלט וקפה לתדלוק לפני שאני ממשיכה למשרד.

למרות הנסיון שלי עם ריקוטה כתחנת-התרעננות טרום פגישות-עבודה (או כתחנת התאוששות אחריהן) אף פעם לא הייתי בה לארוחה של ממש. בשבוע השני של בין הזמנים, עם זאת, מצאנו את ההזדמנות לנסוע לירושלים לארוחה זוגית, והבחירה נפלה על ריקוטה.

כפי שכל מי שהביא צאצאים לעולם יודע, יציאה זוגית היא לא דבר של מה בכך. במקרה של לקוחות תובעניים במיוחד, כמו אלה שגרים בבית שלנו, זה אפילו מורכב מתמיד. שמרטפית זו מילה גסה במשפחתנו. אבל באותו ערב רב-מזל, הפקדנו את הילדים אצל אחי וגיסתי שעברו לאחרונה להתגורר בשכונתנו, ויצאנו לדרך מלווים בתינוק בלבד. (למי שמקנא על ההתגייסות המשפחתית, שמרנו על ילדיהם שלהם בשעות הבוקר בתמורה, ובכך אפשרנו להם מסע תענוגות באיקאה. מוזמנים לנסות בעצמכם בארטר כזה).

הדבר הראשון שתופס אותי תמיד בריקוטה הוא הדיוק של העיצוב והאווירה. גוונים של חום, עיצוב של בית קפה אירופאי, וסביבה שמשדרת רוגע. כל זה מבורך עבור מי שעוצר שם באמצע יום עבודה, ומבורך עוד יותר עבור מי שמגיע – כמונו – לפסק זמן ממהומת בין הזמנים.

עם הסלטים המצוינים, הלחמים ואפילו המרקים של המקום כבר הייתה לי היכרות מוקדמת, אז החלטנו שהפעם נבדוק רק את המנות שטרם התנסינו בהן. למנה הראשונה בחרנו גלילות חצילים ממולאות גבינה: בכל זאת שידוך של הירק הישראלי ביותר עם האלמנט החלבי שאופייני למסעדה. הגלילות הגיעו בציפוי פריך ועם רוטב מצוין, ואם לא שיקול הדעת לגבי המנה הבאה, היינו מזמינים צלחת נוספת. בינתיים, הסתפקנו בשייק פירות מעולה במיוחד. שייק חלבי מוצלח אפשר לטעום במקומות רבים, אבל שייק על בסיס פירות, הרבה פעמים מתקשה לקלוע. בריקוטה, עם זאת, השייק על בסיס מיץ תפוזים היה מוצלח לא פחות מהשייקים החלביים הטובים ביותר שטעמנו עד היום.

למנה העיקרית, שנינו התכווננו על דגים, אבל עם גישות שונות. התיאוריה שלי בעניין הזמנת דגים במסעדות היא כזו: אם לא מדובר במסעדת דגים מובהקת, לכו על מנה עם סלמון. אישי שיחיה לעומת זאת הוא אדם אופטימי ממני ואוהב לתת צ'אנס. הוא הזמין פילה דניס.

מנת הסלמון שלי נבחרה מתוך 'המיוחדים של ריקוטה'. היא הגיעה עם נודלס, פטריות, אגוזים, נבטים ובצל ירוק. התחלקנו בה והגענו לאותה מסקנה: מנה מושלמת. השילוב של הנודלס והדג החמים עם הנבטים החיים והבצל הירוק מרענן במיוחד, והתיבול שודך למנה בתבונה.

פילה הדניס הגיע בצלחת גדולה שמספיקה בשפע לזוג – שתי חתיכות פילה ומגוון ירקות בתנור, עם קערית מטבל נדיבה. מנה מומלצת ללא ספק לשוחרי בריאות ולבעלי קיבה רגישה. סיימנו אותה, אבל בניגוד לסלמון לא הגענו למסקנה שזו מנה שנשמח להזמין שוב. היא הולכת על בטוח, אבל מחמיצה את ממד האקסטרה שמצפים לו ממנת מסעדה, בניגוד לכזו שהוכנה במהירות במטבח הביתי שלנו.
לקינוח הלכנו על טירמיסו. קינוח קלאסי, שמוגש עם שפע קצפת ומינון נכון של אספרסו שמאזן היטב את המתיקות.

האווירה והשירות, חשוב לומר, הרשימו אותנו לטובה לא פחות. לא בכל מסעדה אפשר להרגיש בנוח עם תינוק, אבל מדובר במסעדה ידידותית לכל הגילאים. בפעם הבאה, נשקול להביא עמנו את כל הילדים.

צילומים: יח"ץ

אולי יעניין אותך גם

כי נפלתי קמתי: סיפורו של כפר עציון

שלוש פעמים חרבה ההתיישבות היהודית בגוש עציון שבהרי יהודה, ותמיד קמה מחדש. דווקא בימים קשים אלה, יצאנו לחקור את מסעם מעורר ההשראה של אנשי גוש עציון לדורותיהם, ושל יתומי גוש עציון ששבו הביתה אחרי מלחמת ששת הימים והגשימו שוב את חלום ההתיישבות בין ירושלים לחברון

לצחוק מבעד לדמעות: תפקידו של הומור בימים אלו

מה תפקידו של ההומור בימים אלו? אלו צרכים הוא משרת? והאם בכלל מותר לצחוק בשעות מרות כגון אלו? על הומור בשנות השואה ובימי מלחמה, הומור כמנגנון התמודדות פסיכולוגי, והאופן בו אנו משתמשים בהומור כדי להתמודד עם החרדה והקושי של ימים אלה

חוי בר זאב

באה בטוב

למה חשוב לשמור על מורל גבוה?

במלחמה הנוכחית מול שתי חזיתות, חמאס וחיזבאללה, הכוח הממשי של האויב הוא מול העורף. לכן, ככל שהעורף יהיה חזק יותר מנטלית, יכולת האיום שלהם עלינו תפחת

רוח הבליץ: מה שההיסטוריה מלמדת אותנו על חוסן בשעת משבר

איך שרדו עמים אחרים תקופות משבר קשות מנשוא? מהבליץ על לונדון שהרג עשרות אלפים אבל לא הכניע את הרוח הבריטית ועד החוסן שמפגינים תושבי אוקראינה בימים אלה, יצאנו לאסוף תובנות עבור ההתמודדות הנוכחית שלנו, כאן בישראל

הרב מיכאל נכטילר

רגע של עיון

אחרי שנפלו השמים

המכה הבלתי נתפסת שקיבלנו אינה דורשת מאתנו חשבון נפש שגרתי, אינה מבקשת פשפוש במעשים שאנו יודעים לעשותם – היא זועקת קודם לכל: העמידו סימן שאלה

שומרים הפקד לך: החרדים מתגייסים

מתחילת המערכה אנו עדים להתפקדות חרדית רחבת היקף למערך הלוחם ולצבא בכלל, לצד פעילויות החסד המסורתיות. בני כל הגילים הופכים לחיילים בכל הגזרות, כיתות הכוננות הולכות ומתרחבות בערים החרדיות. הציבור מגיב לתחושת האיום הקיומי בהתגייסות חסרת תקדים

כניסת מנויים

כניסת מנויים