היום בבוקר קמתי במרץ לסדר, עשייה ותכנון. מכירים את זה? שאתם קמים בבוקר, מעיפים את השמיכה בכזו התלהבות שהיא פוגעת בתקרה, ועד שהיא נוחתת חזרה למיטה אתם כבר בחוץ. כך קמתי היום במטרה לנהל נכון את כל מה שלא מנוהל אצלי. טוב, לפחות את הרוב.
הפעלתי מוזיקה (אברהם פריד שמתנגן עד עכשיו! שעות! כמה מוזיקה הוא יצר! חייבת לו תודה) הכנתי ארוחת בוקר והתיישבתי לאכול. זה כלל מספר אחת כשאתם רוצים יום עם ריכוז ועשייה, בטח אם כדור קטן הולך לעזור לכם בזה.
וכשהדלת נסגרה מאחורי נשיקות יום מקסים שעפו באוויר, התיישבתי לכתוב במחברת. חלקה, כי אני פחות אוהבת שורות (מרגיש לי שזה תוחם אותי ממש) תנו לי לכתוב איך שאני רוצה. ואחרי שכתבתי את דפי הבוקר שלי (למי שלא שמע על המושג, תבדקו אותו ב'דרך האמן' של ג'וליה קמרון) פתחתי מחברת אחרת שבכל דף כתוב משהו אחר, דפדפתי לעמודים ריקים, הפעם עם נקודות (אוהבת נקודות!) והתחלתי לתכנן את הימים שלי. כעצמאית, יש עלי הרבה תפקידים, כל שעה אני מחליפה כובע. לפעמים, מרוב שאני עושה הרבה דברים אחרים אני מרגישה שכבר אין לי זמן לעשות את מה שאני באמת רוצה (שזה כמובן ליצור) ולכן החלטתי להקדיש זמנים לכל תחום. עד כמה שאני לא אוהבת מסגרות וריבועים וקווים, הם אלה שממקדים…
