בחזרה אל ההיסטוריה

המאורעות הקשים שעברנו, ושהועברו אלינו בשידור ישיר, הנחיתו אותי באחת אל תוך הרצף ההיסטורי היהודי. רצף גדול ממני שיש לי גם אחריות עליו, וגם מקום להצטנף בתוכו

אולי יעניין אותך גם

בשבועות האחרונים אנחנו עדים להתעוררות יהודית דתית נרחבת בעקבות האסון הנורא שפקד אותנו בשביעי באוקטובר, שמחת תורה. פירוק של תפיסות, רצון לאחדות, הבנה מי איתנו ומי מזיק לנו, לזהות שלנו כעם, מתחדדת יותר ויותר. אני מוזמנת להפרשות חלה לחיילות כמו גם בקשות ספציפיות לתרומות של מזוזות, מכונות גילוח כשרות, וציציות כמובן, המצרך החם.

מאורעות השביעי באוקטובר עברו דרך המדיה. בניגוד לאסונות קודמים צפינו באסון בזמן אמת (בטח אלה שלא שמרו שבת), וזה גרם לנו לא רק להיות צופים כלאחר מעשה אלא להרגיש אחריות אקטיבית, קורעת לב ונשמה לגורל הלכודים שם בקיבוצים. המצב הזה של צפייה בזמן אמת מלבה חוסר אונים מתסכל, למרות שבאמת אין שליטה ויכולת מעבר לצפייה עצמה. הוא גורם לנו להזדהות מלאה כמו גם להרבה מאד אשמה. שלא כמו בסרט מתח, פה מדובר במציאות עצמה. יש לי כמה תובנות למקום של המדיה כיום בחיינו שמקרבת אלינו סיטואציות רחוקות, אבל זה לא נושא הטור הזה.

בכל מקרה, אין פלא שאחרי חוויה כזאת הרגשתי המומה ובאבל אמיתי, יחד עם דריכות לבאות. וזה לעומת אלו שפחות היו מחוברים למדיה ויכלו להתנתק יותר בקלות, לפחות כלפי חוץ. משהו בחוויה שעברתי הותיר בי רושם שעדיין מתהווה, ואנסה לתאר את השלכותיו.

המודעות לאיומים הקיומיים שעלולים להתממש ומראות מלחמה שאף פעם לא הייתה קרובה יותר, גרמו לי להבנה…

הקריאה למנויים בלבד

גם אתה יכול להיות מנוי ב ₪1
לחודשיים ראשונים

אולי יעניין אותך גם

הרב יהושוע פפר

רגע של עיון

זמן הלאומיות החרדית 

הציבור החרדי מתקשה להזדהות עם אמרות, גם של רבנים, המתגעגעות לחיים תחת שלטון זר. ייתכן שהמצב בשטח פותח פתח למנהיגות מסוג אחר

מאמר אורח

מאמר אורח

המשולש הבלתי אפשרי: החברה החרדית עומדת מול שאלות ללא מענה

האם נמשיך להחזיק רק בנורמות חיצוניות, או שנחזור לשורשים של ״וחי בהם״ במובן הרחב שמאפשר לדור הבא לשגשג כיהודים חרדים גאים בעולם המודרני? התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתיד החינוך החרדי, אלא את עתיד היהדות החרדית כולה

אהוד בן יהודה

זרם התודעה

אל תגעו בנסיכיי

אנחנו חייבים אותם. היינו צריכים ליישב אותם בארמונות, להגיש להם יהלומים על כריות קטיפה, ובלבד שלא יטריד אותם דבר מלבד עסקם בתורה

שולי אביטבול

רוחות העונה

על חינוך, חרדה ומפגש

הבטתי בעיניים החרדות שלה, המבקשות עבור הילד שלה את העולם שבעיניה הוא הנכון ערכית ומוסרית, ולרגע אחד, הבנתי אותה

יצחק נזרי

שלוש נקודות

עוד לא מאוחר לנו להיות

מחשבות על מספרים ללא סְפָר ועל ברקים, רעמי פירוד וצלילים רכים יותר

עינת ישפה

פסיכולוגיה

להתנתק בלי לנסוע: כוחה של השגרה, חשיבותו של השינוי

אולי זה בגדר 'צרות של עשירים', אבל כולנו מרגישים לעיתים את הצורך לשבור שגרה. למה זה כל כך חשוב - ואיך עושים את זה בלי לצאת מאיזון?