בילדותו גדל ד"ר עמוס ברדע בשיכון הפועל המזרחי ברמת גן, ברחוב השר משה שפירא שנקרא על שמו של מנהיגה הפוליטי של הציונות הדתית. אם תרצו, הארד קור של הציונות הדתית. אבל בבית פנימה שררה אווירה חרדית.
השילוב הזה מלווה אותו כל חייו – מתלמוד תורה 'חורב' ועד לתפקידו כיום כראש תוכנית בפקולטה להנדסה – המכון הטכנולוגי חולון, כמרצה ומפתח מיזמים טכנולוגיים שונים. בתור ילד נשלח ברדע ללמוד בתלמוד תורה 'חורב' ומשם המשיך לישיבת איתרי ולישיבת הנגב.
"הבית היה בית תורני, אבל היינו חצויים, משום שאם יצאנו מדלת הבית, האווירה הסביבתית הייתה ציונית דתית. אנחנו הלכנו עם כיפות שחורות".
בהמשך למד באיתרי ובישיבת הנגב, ואז החליט לחשב מסלול מחדש. "תמיד היה לי את הרקע הזה של הציונות הדתית. ובעצם זו הייתה הנקודה שבה הבנתי שמצד אחד ספגתי את כל ההשקפה, את כל החינוך החרדי, אבל מצד שני, כן רציתי לצאת חיי המעשה – בעיקר להשכלה. היתה בתוכי איזו קנאה קטנה בכל החברים שלי ובכל אלו שמסביבי – לאו דווקא אלו שהיו בבית ספר, אלא היו בשכונה וכן רכשו השכלה
למה בעצם לא הלכת לישיבה תיכונית חרדית?
"אבא שלי, והמורים שלי, השפיעו עליי שזו הדרך שלי, להמשיך בישיבות חרדיות. האמת, שאחרי שאבא שלי ראה שאני בעצם כן פוזל להשכלה, את האחים שלי הוא שלח ליישוב. אבל אותי…
