הקול בראש שלכם

כשספר פסיכולוגיה מתלבש כמו ספר עזרה-עצמית, המעמיקים נשכרים

אולי יעניין אותך גם

את הספר הזה בחרתי לפי הכריכה. העיצוב הנקי שלה וגם הטקסט 'הקול הפנימי: מדוע לפעמים הוא יוצא משליטה ואיך להפוך אותו לבעל ברית?' עם ציטוט של המגזין 'פיפל' החוזר על אותה מנטרה במשפט ארוך של מגזינים, חברו יחד כדי לשכנע אותי שמדובר בעוד אחד מאותם ספרי שיפור עצמי. סדר מוסר חד־פעמי וכאילו‏־אינטליגנטי לבוגרי ישיבות שקשה להם להושיב את עצמם ליד ספר מוסר בכריכה קשה, או – הס להזכיר – מנוקד, לחזור במנהרת הזמן ו'להשתונן כליותיו' בשפתיים דולקות. הזמנתי.

בפנים חיכה לי טקסט הרבה יותר מורכב והרבה פחות לעוס עד דק לאינסטנט מידע, כמקובל בספרים אלו. הטקסט כלל תיאור של המחקרים, טרחני למדי בחלק מהפרקים, אבל חשוב להבנה מעמיקה יותר של המידע, מה שהבנתי רק אחרי שחציתי את הקווים אל הכריכה השנייה של הספר.

הספר, שאותו כתב ביד אמן הפסיכולוג אִיתן קרוס, מגדולי המומחים בעולם לשליטה במחשבות מוּדעוֹת, גדוש באפיזודות מעוררות מחשבה, חלקן משעשעות וחלקן טרגיות. אחת מהן, מיוחדת במינה, לקחתי עמי במיוחד: זו שעוסקת בקומיקאית שהתבשרה זמן קצר לאחר מות אמה ופרידה אישית שהיא חולה בסרטן השד, והפכה את המצוקה לתסריט חדש להופעת סטנד־אפ בת 29 דקות שהתחילה ב"יש לי סרטן" — צחוק מצפה לפאנץ' — הבנה שאין פאנץ' — מבוכה — ושוב התנעה מוצלחת של המופע, עם החומר הקשה הזה, לשיאים של הצלחה בימתית הומוריסטית. רק בגלל שקראתם עד כאן, מגיע לכם העדכון:  טיג נוטרו התגברה על הסרטן והוכיחה לעצמה ולכל מי שיקרא את הספר כי עד כמה שזה יישמע מופרך – המילים הנכונות, בסדר הנכון, בטון הנכון ועם ההפסקות הנכונות ביניהן, יכולות לא רק להפוך את החומר העצוב ביותר שניתן להעלות על הדעת לחומר קומי, אלא גם לשנות את חייכם.

הידיעה העמוקה, אף כי שגויה, שאתם שותים עכשיו מילקשייק צונן ועתיר שומן, משפיעה בפועל על הורמון הרעב גרלין שמגיב בירידה לרמות נמוכות מאלו של זו ששתתה משהו עם עשב חיטה וספירולינה וסיפרה לעצמה סיפור על אנרגיית שמש. אלו וכיוצא בהן, עובדות שנמדדו במעבדות ומתוארות בפרוטרוט בספר. לצידן שזורים רעיונות ועצות כיצד לפרוט את הידע הזה לאמצעי־עזר בחיים האמיתיים לשיפור היחסים שלנו עם הסביבה, לשיפור איכות החיים והפחתת סטרס וכל שאר הדברים הטובים שרוצים להעניק לעצמם אלו שקונים ספרי עזרה ושיפור עצמי.

כך שבסופו של דבר, עם כל המאמץ להגיע להארה הזו בעשרות העמודים הראשונים של הספר, הקול הפנימי שלי אומר: היה שווה. ואם גם אתם תצליחו לנהל את הקול הפנימי שלכם ואף לשלוט בו, תוכלו לכפות עליו לומר לכם: היה שווה לקרוא את הביקורת ההיא.

  • אִיתן קרוס
  • הקול הפנימי
  • מאנגלית: עֹפר קובר
  • מטר – פסיכולוגיה, תשפ"ג
  • 254 עמ'

אולי יעניין אותך גם

בחזרה לבלקן, והפעם: אלבניה ומקדוניה 

הבטחנו לעצמנו שעוד נשוב לבלקן כדי לבקר באלבניה, ובעיקר בבירתנה – טיראנה. כשהטיול התממש לבסוף גילינו פערי מעמדות בלתי נתפסים, רשת עצומה של בונקרים שהקים דיקטטור פרנואיד, וגם זרם אסלאמי ידידותי ליהודים. 

מי אחראי על הילד הזה?

הילדים שלנו מבלים במוסדות החינוך את רוב יומם כבר מהגיל הרך, והמציאות הזו מעלה את שאלת האחריות החינוכית: מי אחראי יותר על הילד, ההורים או המוסד? איפה מסתיים תפקיד המחנך ומתחיל תפקיד ההורה? והאם אפשר בכלל לשמר נוכחות הורית גם כשהילד בקושי בבית? 

חנה שפיגל

לב הדברים

שגרה יפה כלבנה

אז אולי בכל זאת יש משהו נכון בטבעיות שבה הדברים קורים, ברגילות שלהם, בשגרה האפרורית הקורית כביכול מאליה? אולי באמת יש באותה סערה סביב הירח ומראהו וגון אורו – ליקוי?

"התמכרות זה לא יצר הרע רגיל"

מה ההבדל בין התמכרות ליצר הרע, ואיך יודעים מתי השימוש הופך לתלות מסוכנת? מהן סכנותיה של תרבות השתייה החרדית, ומה גרם למכור לאלכוהול לרצות לזרוק את אשתו מהחלון? מי נמצא בסיכון מוגבר, ולמה קשה לשכנע מכורים לפנות לעזרה? שיחה מיוחדת עם הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל ומייסד רטורנו 

קרובים-רחוקים: מה קרה לקשרי החברויות שלנו בעידן הדיגיטלי?

אלפי לייקים לא באמת מחליפים חבר-אמת אחד, אבל האם חברויות דיגיטליות חייבות לגזול מאיתנו קשרים של אמת? איך מבדילים בין חברים לשיחת וואטסאפ וחברים לעת צרה? ולמה חשוב כל כך שנלמד את הילדים שלנו לתקשר לא דרך מסכים? יצאנו לחקור

בנצי גולדשטיין

לנשום מחדש

זה כמו ניכור הורי

אפשר להניח תפילין, ללכת לבית כנסת, ללמוד, אבל מה מרגיש הילד הפנימי שלך כלפי אלוקים? אם הוא חווה אותו ככח מחייב, כופה, מרוחק, זה ניכור. פשוט כי זה הצד היחיד שהראו לך.