זה קרה בליל שישי לפני תשעה חודשים, בערך. יצאנו לשחק ביליארד. היינו שבעה. רגע לפני שסיימנו את המשחק האחרון, אחד מבני החבורה השיח לפי תומו שראה ב'וויז' כרטיסי טיסה לרומא בשישים שקלים לצד. "תקנה לכולנו", אמר מישהו מאיתנו, והוסיף כי בזמן מלחמה אין לדעת מה ילד יום. "מקסימום נטוס". ויהי ערב ויהי בוקר – שבעה חברים מכורטסים לבירת איטליה. עוד כמה חודשים חלפו עד שמצאנו את עצמנו עולים על טיסה עם תיק על הגב וכמה שקיות אדומות של ג'יימס ריצ'רדסון ביד.
הבחור המאורגן בחבורה דאג לקבוע עוגנים לטיול מבעוד מועד, וכך מצאנו את עצמנו עם תוכנית מסודרת שכללה סיור מודרך בעתיקות רומא, סיור קולינרי כשר, משחק כדורגל, יום פינוק בספא, ביקור בכמה מסעדות מומלצות, סיור בקולוסיאום והרבה מאוד הליכה ברחבי העיר העתיקה בין פיאצות בשיפוץ, פסלים בשיפוץ וארמונות מלכים בשיפוץ, ועל כך, בהמשך.
כדי להמשיך לקרוא נא אשרו לנו דיוור
הקהילה היהודית ברומא: היסטוריה עשירה
הקהילה היהודית ברומא היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בעולם, עם היסטוריה המתפרשת על פני למעלה מ-2,000 שנה. הנוכחות היהודית בעיר החלה בתקופת הבית השני, כאשר סוחרים יהודים הגיעו לעיר בעקבות כיבושי רומא במזרח הקרוב. כבר במאה ה-2 לפני הספירה, הייתה ברומא קהילה יהודית פעילה שהשתלבה במארג החיים העירוני.
במהלך המאה ה-1 לספירה, לאחר חורבן בית המקדש השני, עשרות אלפי יהודים הובאו לרומא כשבויים, ורבים מהם נותרו בעיר והקימו את קהילתם. אחד מהשרידים המרשימים ביותר לתקופה זו הוא שער טיטוס המפורסם, המנציח את הניצחון הרומאי על יהודה ואת חורבן ירושלים. תבליטים בשער מתארים את כלי המקדש הנישאים ברומא ושבויים יהודים מלווים אותם.
בתקופה שלאחר חורבן המקדש, הקהילה היהודית ברומא המשיכה לצמוח, והיא הייתה אחת הקהילות היהודיות המרכזיות באימפריה הרומית. הקהילה נהנתה ממידה של אוטונומיה והקימה מוסדות דת וחינוך, בתי כנסת ומרכזי קהילה, והייתה שותפה פעילה בחיים הכלכליים והתרבותיים של העיר.
בימי הביניים, המצב השתנה לרעה כאשר האפיפיורים והכנסייה הקתולית החלו להפעיל לחץ על הקהילה היהודית. בשנת 1555 הוקם ברומא הגטו היהודי (הידעת? גטו היא מילה איטלקית), אחד הראשונים באירופה, על פי צו האפיפיור פאולוס הרביעי. במשך כשלוש מאות שנה, היהודים נאלצו לחיות בשטח מצומצם, שערים נסגרו עליהם בלילות, והם הוגבלו במספר תחומים. למרות התנאים הקשים, הקהילה שמרה על זהותה היהודית ופרחה מבחינה רוחנית ותרבותית.
במאה ה-19, עם איחוד איטליה וירידת כוחה של הכנסייה, בוטל הגטו היהודי והיהודים זכו לשוויון זכויות. הקהילה היהודית של רומא המשיכה לפרוח.
בית הכנסת הגדול של רומא: סמל לתחייה
בלב ליבה של רומא, בין מבנים עתיקים וסיפורי העבר של האימפריה, ניצב בית הכנסת הגדול של העיר – מבנה מפואר המעיד על תחייתה של הקהילה היהודית לאחר שנים של סבל ובידוד בגטו. בית הכנסת נחנך ב-1904, אחרי שבמשך מאות שנים יהודי רומא חיו בהגבלות קשות בתוך הגטו. כמה שבועות לפני חנוכתו הרשמית, הגיע מלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי, לבקר במקום – רגע מרגש שסימן את ההכרה של המדינה בזכויות האזרחיות המלאות של יהודי העיר, והפך את המבנה לסמל ניצחון עבור הקהילה.
המבנה המרשים, שתוכנן על ידי האדריכלים וינצ'נזו קוסטה ואוזוואלדו ארמאני, נבנה בסגנון אקלקטי שמשלב השפעות אשוריות, ביזנטיות ונאו-קלאסיות. הוא ניצב על גדת נהר הטיבר, ובולט בנוף העירוני בזכות כיפתו המרובעת, שהיא ייחודית ברומא וניתנת לזיהוי מכל פינה בעיר.
בבית הכנסת הגדול לא מתפללים בנוסח אשכנז, ספרד או עדות המזרח. יש לרומאים נוסח משלהם המגיע דור אחר דור מתקופת בית המקדש. גם קול השופר לא נשמע כמו שאנחנו מכירים, אלא כמו אזעקה עולה ויורדת. ניתן לחפש בגוגל תקיעת שופר בנוסח רומא ולצפות בסרטונים מהמקום.
במבנה ישנם שני אולמות תפילה – האולם המרכזי שבו מתקיימות התפילות לפי מנהג איטליה, ואולם נוסף בקומת המרתף שבו מתקיימות תפילות בנוסח הספרדים. לצד בית הכנסת פועל גם המוזיאון היהודי של רומא, המספר את סיפורם של יהודי העיר לאורך הדורות.
אסון שמחת תורה: זיכרון כואב וביטחון מוגבר
באזור הגטו היהודי ברומא ניתן לראות שלטים רבים עם תמונות החטופים הישראלים בעזה וקריאה להשבתם הביתה. כשנושא "אסון שמחת תורה" עלה בשיחה עם המדריך, הוא סיפר כי לצד הפאר וההדר של בית הכנסת הגדול של רומא, יש גם צד אפל בהיסטוריה של המקום.
במהלך שמחת תורה, באוקטובר 1982, התרחש פיגוע בכניסה לבית הכנסת, בו נרצח ילד קטן ונפצעו עשרות מתפללים. האירוע הותיר חותם עמוק על הקהילה, ומאז בית הכנסת נמצא תחת אבטחה כבדה, כאשר המבקרים עוברים בדיקות בטחוניות בכניסה.
אם תרצו להיכנס להתפלל, חזות יהודית או דתית לא תספיק לכם. תצטרכו להצטייד בדרכון או תעודה מזהה רשמית ולעבור תשאול קפדני אצל המאבטחים. הרחוב כולו חסום לתנועה ומוצבים דרך קבע שוטרים, חיילים ואנשי ביטחון מהקהילה היהודית.
בית הכנסת הגדול פתוח כל השבוע לתפילות שחרית, מנחה וערבית. זהו בית הכנסת המרכזי והגדול ביותר ברומא, עם תפילות יומיות לכל אורך השבוע, כולל שיעורי תורה ואירועים קהילתיים. מומלץ לבדוק את השעות המדויקות עם הקהילה, שכן הן עשויות להשתנות בהתאם לעונה.
בצמוד לבית הכנסת הגדול נמצא המוזיאון היהודי של רומא, המציע הצצה מעמיקה לתולדות הקהילה היהודית בעיר. המוזיאון מציג אוסף עשיר של חפצי קודש, כתבי יד עתיקים, כלי כסף, תכשיטים, וטקסטים דתיים מרשימים. בנוסף, ישנן תצוגות המוקדשות להיסטוריה של הגטו היהודי, תרבות יהודית ואירועים היסטוריים מרכזיים.
המוזיאון מארגן סיורים מודרכים שמספקים מידע רחב על החיים היהודיים ברומא לאורך השנים. זהו מקום מושלם להבין את התפתחות הקהילה היהודית ולהעריך את העושר התרבותי שלה.
פורטיקו די אוטביה: עדות חיה להיסטוריה
במרחק של כמה מטרים משם, נמצאת אכסדרת אוקטביה (Portico di Ottavia) – שריד מרשים נוסף מהתקופה הרומית העתיקה. המבנה ההיסטורי הזה, שנבנה על ידי הקיסר אוגוסטוס בשנת 27 לפנה"ס כדי להנציח את אחותו אוקטביה, נושא בתוכו שכבות של היסטוריה רומית ויהודית.
בנקודה זו קבענו להיפגש עם אֶמִי, המדריך המצוין שלקח אותנו לסיור קולינרי מפנק במיוחד. כאן, בעצם, לפני הקפה של הבוקר, התחיל המסע שלנו בגטו היהודי.
אכסדרת אוקטביה שימשה את הרומאים לפולחן אך גם כמקום חשוב בחיי הציבור הרומי. במבנה היו מקדש וספרייה שהוקמה לזכר בנה של אוקטביה, מרקוס קלאודיוס מרקלוס, וגם הסנאט הרומי השתמש במבנה בחלק ממפגשיו כדי לדון בעניינים חשובים.
אך לא רק תהפוכות רומאיות עברו על האכסדרה. אירוע נוסף, הקשור ישירות להיסטוריה היהודית, התרחש בשנת 71 לספירה. תהלוכת הניצחון של טיטוס ואספסיאנוס על יהודה עברה לאורך האכסדרה, כשעל במה שנבנתה בכניסה עמד כיסא כפול משובץ שנהב לכבודם.
מאות שנים לאחר מכן, בכיכר ה-16 באוקטובר 1943, הסמוכה לאכסדרה, התרחש אירוע כואב בתולדות יהודי רומא – שם ריכזו הנאצים ושותפיהם הפשיסטים האיטלקים אלפי יהודים, טרם שולחו למחנות ההשמדה. כ-1,500 יהודים נתפסו בבתיהם (הרוב ברחו לפני שהנאצים הספיקו להגיע אליהם). המבנה, הסמוך לבית הכנסת הגדול, משמש כמוזיאון לשואה והכניסה אליו ללא עלות.
אכסדרת אוקטביה המשיכה לתפקד לאורך השנים, ובימי הביניים שימשה כמקום לשוק הדגים המרכזי של רומא, עד שהמסחר בו פסק במאה ה-19. כיום, המקום נותר עדות חיה לחיים שהתקיימו באזור הזה במשך אלפי שנים, ומזכיר למבקרים את העושר התרבותי וההיסטורי המורכב של רומא.
הקולוסיאום: סמל לעוצמה ולכאב
הקולוסיאום, אחד האתרים המפורסמים ביותר בעולם, הוא סמל לעוצמתה והדרתה של האימפריה הרומית. מבנה האמפיתאטרון העצום, שנבנה במאה הראשונה לספירה, שימש כמקום לתחרויות גלדיאטורים ומופעי קרב מרהיבים, והוא נחשב לאחת מיצירות ההנדסה והאדריכלות המרשימות ביותר שיצרה רומא העתיקה.
הקולוסיאום אינו רק אתר מרהיב מבחינה אדריכלית. ההיסטוריה שלו קשורה באופן ישיר לעם היהודי. בנייתו, שהחלה תחת שלטונו של הקיסר אספסיאנוס, מומנה ככל הנראה מתוך השלל שנבזז לאחר דיכוי המרד הגדול ביהודה, בעיקר מהעושר שנלקח מבית המקדש השני. הרומאים לא הסתפקו בהבאת השלל לרומא – הם גם העבירו מאות שבויים יהודים שהפכו לכוח העבודה שהקים את האמפיתאטרון הפלאבי, שנודע לימים כקולוסיאום.
לנוכח המעורבות היהודית הכפויה בבניית אחד מסמלי הכוח הרומאי, לביקור בקולוסיאום יש עבור המבקר היהודי ערך רגשי מיוחד. מעבר להיותו אחד מ'שבעת פלאי תבל החדשים', הוא גם מהווה אתר שמזכיר את הכאב של חורבן ירושלים ושעבוד העם היהודי.
גם הקרבה של הקולוסיאום לשער טיטוס – מבנה שהוקם להנצחת ניצחון טיטוס על ירושלים – מחזקת את הקשר היהודי למקום. בשער טיטוס אפשר לראות תבליטים המתארים את חיילי טיטוס נושאים את כלי המקדש ובמרכזם מנורת הזהב. הביקור בקולוסיאום ושער טיטוס מציעים חוויה היסטורית עמוקה, שמדגישה את הקשר בין רומא לתולדות עם ישראל.
כזכור, האחראי בחבורה הזמין כרטיסי כניסה מבעוד מועד, כדי שלא ניאלץ להמתין בתורים הארוכים מאוד לפני הכניסה. התורים אכן היו ארוכים ורכישת הכרטיסים מראש הוכיחה את עצמה. עשרות אלפי תיירים סובבים את המבנה העתיק והכניסה אליו עברה דרך שלוש עמדות בידוק כרטיסים ולבסוף עמדת ביטחון, שיקוף וסריקת הברקוד בכרטיס. המסלול בפנים מזכיר קצת את איקאה: מסלול מסומן ואפס יכולת אלתור. כדי לצאת מהמבנה צריך לעלות, לעלות עוד, להקיף חלק מהמבנה, לרדת, להגיע לחנות הספרים והמזכרות ולהמשיך לרדת לכיוון היציאה.
המדרגות גבוהות מאוד וכלל לא נגישות. אנשים בגיל העמידה, שלא נדבר על עצמנו, לא עלו את המדרגות כבדרך אגב. המדרגות בזווית לא נוחה בעליל. נדמה שלאבות אבותינו לא היה פלס מקצועי והם הסתפקו בהעמסת סלעים על סלעים אחרים בתקווה שהגלדיאטורים ואדוניהם הרומאים לא יתלוננו. אחרי סיור קצר וכמה תמונות למזכרת, בחיפוש אחר שלטי היציאה, נתקלנו בשלט מפחיד המזהיר אותנו מפני חריטה על הסלעים.
העונש באיטליה על חריטת שמות או גרימת נזק לאתרים היסטוריים כמו הקולוסיאום הוא חמור. אדם המואשם בגרימת נזק כזה עשוי לעמוד בפני עונש מאסר של בין שנתיים לחמש שנים, יחד עם קנס שעשוי להגיע עד 15,000 אירו. מקרים דומים בעבר הסתיימו בעונשים חמורים, כגון תייר רוסי שהוטל עליו קנס של 20,000 אירו ועונש מאסר על תנאי של ארבע שנים לאחר שחרט את שמו על הקולוסיאום. "אלול תשפ"ד, מוטי היה פה".
עיר בשיפוצים: הכנות לשנת היובל
זוכרים שהזכרתי בתחילת הכתבה קצת שיפוצים? זה הסיפור: בכל רבע מאה, רומא מתכוננת לשנה מיוחדת של "יובל" המתקיימת בוותיקן, מה שמוביל לשיפוצים מסיביים ברחבי העיר. אירועי היובל נחשבים כהזדמנות עבור הכנסייה הקתולית לחגוג אירועים דתיים חשובים ולמשוך מיליוני עולי רגל ותיירים מכל העולם.
ומספקות מי שתייה נקיים לציבור. יש כ־2,500 נזוני ברחבי העיר, והמים מגיעים ממאגרי מים תת־קרקעיים. הברזיות פועלות מאז המאה ה־19 ומיועדות לשימוש חופשי, כשהמים נחשבים איכותיים וקרים לאורך כל
השנה. ניתן לשתות מהן בשתי דרכים – דרך פתח תחתון או על ידי חסימתו, מה שגורם למים לזרום מזרבובית עליונה, כפי שרואים בתמונה.
כחלק מההכנות, העיר רומא עוברת שיפוצים רחבי היקף על מנת לשמור על יופייה והמורשת ההיסטורית שלה. השיפוצים הנוכחיים אותם "חווינו" בכל פינה בעיר, החלו בשנת 2020 וצפויים להסתיים בחודשים הקרובים, לקראת שנת 2025.
השיפוצים המסיביים ברומא משפיעים באופן נרחב על חיי היום-יום בעיר. התוצאה המיידית היא שיפור ניכר בתשתיות, כולל שיקום כבישים, שיפוץ מבנים היסטוריים, והפיכת העיר לנגישה יותר. עם זאת, העבודות גם מביאות עימן לא מעט קשיים זמניים לתושבי העיר ולמבקרים.
רבים מתלוננים על פקקי תנועה ועיכובים בשירותי התחבורה הציבורית בעקבות חסימות כבישים ועבודות בנייה ממושכות. החשמלית שחוצה את העיר, למשל, לא פעילה. התושבים נדרשים להתמודד עם רעש, אבק ושינויים בשגרה היומית שלהם, בעוד העבודות מתבצעות באזורים מרכזיים. נוסף על כך, עסקים קטנים במיוחד עלולים להיפגע מתנועת לקוחות מופחתת בזמן עבודות השיפוץ.
אדם, סטודנט ישראלי לרפואה, ערך לנו סיור בעקבות עתיקות רומא. הוא סיפר כי בשנת 2025, שנת "היובל" של הוותיקן, רומא צפויה לחוות עומס תיירותי משמעותי. זה לא אומר שתהיה לו יותר עבודה, ההיפך הוא הנכון. מיליוני עולי רגל ותיירים יגיעו לעיר כדי להשתתף בטקסים ואירועים חגיגיים שמארגן הוותיקן וברומא לא יישאר מקום למטיילים ישראלים.
כבר כעת, לדבריו, נתקשה למצוא מלון או דירה להשכרה במהלך השנה הבאה ברומא וגלילותיה. העומס הצפוי יוביל גם לעלייה במחירי השירותים השונים, כולל מחירי מלונות, דירות להשכרה ומסעדות.
למעשה, פסלים, גשרים ומזרקות מרכזיות היו מכוסים בעקבות השיפוצים ולנו לא נותר אלא להמשיך לטייל בעקבות האתמול והמחר. ההווה מכוסה זמנית.
אוכל כשר ברומא: חוויה קולינרית יהודית-איטלקית
רומא מציעה מגוון רחב של אפשרויות לאוכל כשר, המשלבות בין מסורת יהודית איטלקית למטבח ים-תיכוני עשיר. עשרות מסעדות כשרות המציעות מגוון רחב של מאכלים – מבשרים ופסטות ועד סושי ומאכלים ים תיכוניים. האזור המרכזי לחוויית אוכל כשר הוא בגטו היהודי, שם ניתן למצוא מסעדות איטלקיות-יהודיות לצד מסעדות בסגנונות אחרים, אך ישנן גם אפשרויות נוספות ברחבי העיר. הנה רשימה חלקית בלבד של מסעדות כשרות:
בגטו (Ba'Ghetto): זוהי אחת המסעדות הכשרות הפופולריות ביותר ברומא, הממוקמת בלב הגטו היהודי, ממנו נגזר שם המסעדה, ולא מהבגט הצרפתי. המסעדה מציעה תפריט רחב של מאכלים יהודיים מסורתיים, לצד מנות איטלקיות קלאסיות עם טוויסט כשר. המנות המומלצות כוללות את "קרבונרה כשרה" ופסטות בעבודת יד. המסעדה מתהדרת באווירה נעימה ושירות אדיב, והיא אהובה במיוחד על תיירים ומקומיים כאחד. למסעדה זו יש שני סניפים נוספים ברחוב – בגטו מילק (מסעדה חלבית) ובגטו פטיסרי (קינוחים, קונדיטוריה עילית, סנדוויצ'ים מצוינים ועוגות מגוונות).
יטבתה (Yotvata): מסעדה כשרה נוספת בגטו היהודי, המתמחה במטבח חלבי. התפריט כולל מנות כמו פיצה, פסטה, סלטים, וקינוחים איטלקיים מסורתיים. המקום נעים ומתאים גם למשפחות, עם שירות מהיר ואוכל איכותי. אדי, מדריך הסיור הקולינרי, הכיר לנו כאן פלטות גבינות מיוחדות, זוקיני בגריל וריבת משמשים ופירות יער, לצד יין לבן מקומי, צונן ומרענן במיוחד.
בלה קרנה (Bella Carne): מסעדת בשרים כשרה שמציעה מגוון מנות בשריות איכותיות. המסעדה ידועה בבשרים שלה, ומגישה גם מנות מזרח-תיכוניות כמו פלאפל וחומוס. המקום מפואר יותר ומשדר יוקרה, ומתאים לארוחות ערב רומנטיות או לאירועים מיוחדים. מתברר שהיא התאימה גם למפגש חברים שנהנו מפלטות בשרים על האש, חומוס פלאפל, חומוס בשר, כדורי מח, ירקות אנטיפסטי, סלט, צ'יפס ופלטת קינוחים מפנקת. כצפוי, החומוס בישראל הרבה יותר טוב, אבל כל השאר עמד בסטנדרטים שלנו והמחיר, למרבה ההפתעה, היה נוח לכל כיס.
פסטיסריה בוסיונה (Pasticceria Boccione): מאפייה ותיקה וכשרה הממוקמת בלב הגטו היהודי. המאפייה מפורסמת בעוגות ובמאפים המסורתיים שלה, כגון עוגות תפוחים, רקיקים, וביסקוויטים.
סו-גטו (Su-Ghetto): מסעדה חלבית חדשה יחסית, המציעה מנות איטלקיות קלאסיות כמו פיצות, פסטות וסלטים. המסעדה מתמקדת בחומרי גלם איכותיים ומגישה מנות גדולות ומשביעות. המקום מעוצב בסגנון מודרני ונעים, ומתאים גם למשפחות.
בונה פיצה (Bona Pizza): מציעה פיצה כשרה פופולרית. המקום מקבל ביקורות חיוביות על הפיצות הטריות והטעימות, והאווירה שם נעימה ומשפחתית. המסעדה היא בחירה מצוינת לארוחת צהריים קלילה או ארוחת ערב פשוטה עם פיצה טרייה ומשובחת. בשעות הצהריים המוקדמות תמצאו שם עשרות ילדים שמגיעים לארוחת צהריים אחרי שיוצאים מבית הספר היהודי הסמוך. אכלנו שם מגוון פיצות מיוחדות וקרנצ'יות. כותב השורות לא חובב בצקים מהסוג פיצה, אך התענג על אחד כזה עם שוקולד משובח. חבריו נהנו מכל התפריט שכלל מגוון תוספות מעניינות כמו סלמון ואננס, לצד לזניות, פסטות וכדורי ריזוטו.
טריפולי הקטנה (Little Tripoli): נמצאת ברשימת המסעדות הכשרות הטובות בעיר. היא מציעה מאכלים בסגנון ים תיכוני ומזרח תיכוני, עם דגש על מאכלים צפון אפריקאיים, ונותנת טעימה מהמטבח הטריפוליטאי המסורתי. המסעדה הזו היא בחירה נהדרת לחובבי המטבח הטריפוליטאי המחפשים חוויה קולינרית אותנטית. המסעדה נמצאת במרחק נסיעה של כ-20 דקות מהגטו היהודי אבל אם אתם אוהבים קוסקוס או בוריק טוב ורוצים להתפנק במסעדה טריפוליטאית משובחת, סעו לשם. מנת הבית שמציעה קוסקוס לארבעה סועדים מעט יקרה ביחס לתמורה שמקבלים, אבל היא הייתה טעימה ותמיד לומדים דברים חדשים. הבוריק היה מעולה ממש וסטייק אנטריקוט פרוס עם פירה ובצל מקורמל עלה על כל הציפיות. גלידת וניל עם רוטב קרמל סגרה את האירוע בצורה מושלמת.
פונזי (Fonzie The Burger's House): מסעדת המבורגרים כשרה בסגנון אמריקאי, עם מנות כמו המבורגרים ותוספות מושחתות.
טברנה – (Taverna del Ghetto): מסעדה בשרית נוספת, שמגישה מטבח רומאי מסורתי עם מנות כשרות, כגון ארטישוק רומאי ובשרים מבושלים.
תחבורה ברומא: מרגליים ועד מוניות
תחבורה ציבורית ברומא כוללת אוטובוסים, חשמליות, רכבות תחתיות (מטרו), ורכבות פרבריות. במשך רוב השהייה שלנו ברומא עשינו שימוש מרכזי בכלי התחבורה המכונה "רגליים". הליכה ועוד הליכה, זו הדרך הטובה ביותר להכיר את העיר ולהתפעם מיופייה.
רומא מתאימה במיוחד להליכה רגלית, בעיקר באזורים התיירותיים המרכזיים שבהם האתרים קרובים זה לזה, מה שהופך את ההליכה לאופציה נוחה, חסכונית ובריאה. בין האזורים המומלצים להליכה נמנים המרכז ההיסטורי, הפורום הרומאי, הקולוסיאום, הוותיקן, רובע טראסטֶוֶורֶה והגטו היהודי, שכולם מציעים חוויה מיוחדת שמאפשרת ליהנות מהאווירה המקומית.
משדה התעופה ובחזרה, כמו גם ביקור במסעדת טריפולי הקטנה המרוחקת מעט ובעוד כמה מקומות בודדים, התניידנו במוניות, אופניים חשמליים או קורקינטים (באמצעות אפליקציית 'ליים' או דומות לה).
מוניות זמינות ברחבי רומא, אך יש לוודא שהנהג מפעיל את המונה. מוניות יכולות להיות פתרון נוח במקרים של נסיעות קצרות או אם תרצו להימנע מהתחבורה הציבורית. שניים מנהגי המוניות שנסענו איתם היו אדיבים במיוחד, ואף שיתפו אותנו שהם "בצד שלנו". אחד מהם הראה לנו בסמארטפונו תמונה ששלח לו ידיד מישראל ובה רואים אריה גדול צבוע בצבעי דגל ישראל.
השכרת רכב ברומא אפשרית אך אינה מומלצת למי שאינו מכיר את העיר, בשל התנועה העמוסה והקושי במציאת חניה. כמו כן, יש לקחת בחשבון את אזורי התנועה שבהם הגישה לרכבים מוגבלת.
טיפים חשובים למטייל ברומא
זהירות מכייסים: כייסים פועלים בעיקר באזורים תיירותיים, תחנות רכבת, תחנות מטרו, ואוטובוסים צפופים. שמרו את חפצי הערך קרוב לגוף. תיקים צריכים להיות כלפי החזית. ארנק, טלפון נייד, ומסמכים חשובים עדיף לשמור בכיסים פנימיים, או בתיקים נסתרים.
היזהרו בהתקהלויות: אם מישהו מנסה להעסיק אתכם עם שאלות או מצבים לא רגילים, כמו שפיכת משקה "בטעות", יכול להיות שזה ניסיון להסיח את דעתכם בזמן שמישהו אחר מנסה לכייס אתכם.
הימנעו מאזורים לא בטוחים בלילה: בעוד שרוב אזוריה של רומא בטוחים לשוטטות גם בשעות הלילה, ישנם כמה אזורים שכדאי להימנע מהם אחרי רדת החשיכה. תחנת הרכבת המרכזית של רומא והרחובות שמסביבה יכולים להיות פחות בטוחים בלילה. עדיף להיות זהירים במיוחד באזור הזה אחרי השקיעה. כנ"ל לגבי שכונות פחות מרכזיות ואזורים מרוחקים ממרכז העיר או שלא תיירותיים במיוחד.
ישנן כמה הונאות נפוצות ברומא שחשוב להיזהר מהן. "נציגי צדקה" או "מתנות בחינם": אנשים יכולים להציע לכם "מתנה" קטנה כמו פרח או צמיד ואז לבקש כסף בתמורה. עדיף לסרב בנימוס ולהמשיך ללכת. "משחקי רחוב": תיירים עלולים להיות מוזמנים להשתתף במשחקים מזויפים או הימורים לא חוקיים ברחוב. עדיף להימנע מכל מעורבות במצבים כאלה.
סיכום: רומא – עיר של היסטוריה חיה
ביקורנו ברומא היה מסע מעניין בזמן. מצד אחד, חווינו את העיר העתיקה על שלל אתריה ההיסטוריים, המספרים את סיפורה של האימפריה הרומית העתיקה ואת הקשר העמוק והמורכב שלה עם העם היהודי. מצד שני, פגשנו עיר מודרנית, תוססת ומלאת חיים, המתכוננת לעתיד ולאירועי היובל הקרבים.
הביקור בגטו היהודי ובבית הכנסת הגדול היה ללא ספק אחד משיאי הטיול. לחוות את ההיסטוריה היהודית העשירה של רומא, לטעום ממטעמיה הכשרים ולהרגיש את הקשר העמוק בין העבר להווה היה מרגש במיוחד. בה בעת, הביקור בקולוסיאום הזכיר לנו את הצדדים האפלים של ההיסטוריה היהודית-רומית, ואת המחיר הכבד ששילם עמנו בבניית תפארתה של רומא.
החוויה הקולינרית הייתה מענגת במיוחד. הגילוי שאפשר ליהנות ממגוון עשיר של מאכלים כשרים, מפיצות איטלקיות ועד למאכלים טריפוליטאיים, היה הפתעה נעימה והוסיף ממד נוסף לחוויית הטיול.
רומא של 2024 היא עיר בתנועה מתמדת. השיפוצים לקראת שנת היובל 2025 מזכירים לנו שהעיר העתיקה ממשיכה להתחדש ולהתפתח, תוך שמירה על מורשתה העשירה. ההכנות האלה, יחד עם העומס התיירותי הצפוי, מדגישים את החשיבות של תכנון מוקדם לביקור בעיר.
הטיול לרומא היה הרבה יותר מסתם חופשה. הוא היה מסע אל שורשי התרבות המערבית, אל ההיסטוריה היהודית, ואל הקשר המורכב בין שני אלה. הוא הזכיר לנו שההיסטוריה אינה רק בספרים – היא חיה ונושמת ברחובות, במבנים, ובאנשים של רומא. ומעל הכל, הוא הראה לנו שגם בעיר עתיקה כמו רומא, תמיד יש מקום להפתעות, לגילויים חדשים, ולחוויות בלתי נשכחות.
