פריחת מבשלות הבוטיק הישראליות שעושות בירות קראפט משובחות, הוציאה אותנו למסע ארוך בין מבשלות עם תובנות מעניינות לשיחת חג על המשקה בן אלפי השנים שתוכלו להכין גם אצלכם במטבח
בטעימת הבירה השלושים או יותר, מי סופר כמה, הבנתי שני דברים מאוד חשובים. האחד, שבניגוד לטעימה של דברים רבים אחרים, בבירה טובה, לא משנה כמה תטעם, שום דבר לא יהיה דומה אחד לשני. והדבר השני הוא, שבשעות הקרובות אסור לנו לעלות על הכביש. הצלם יצטרך לשבת אי שם בחושך עם הציוד, ללהג משהו על כשות ועל שמרים בעוד אני עושה 'כן כן' עם הראש אבל לא שומע כלום. הדבר הזה שכה זלזלתי ביכולת שלו לעלות לראש, יכול להיות מסוכן בעליל.
בעבור רבים, המשקה ששמו 'בירה' מדורג במקום די נמוך בחשיבותו בעולם האלכוהולי. יש מי שאוהב יין, יש מי שמעדיף וויסקי, יש כאלה שחוטאים גם בליקרים וקוקטיילים כשאף אחד לא רואה. אבל בירה, זה… נו, לפיצוחים וכאלה, שלום זכר, לישיבה עם חברים כשנוח לכל אחד להחזיק בקבוק.
שלא לדבר על אלה שלא מבינים את הקטע במשקה המריר והמשעמם הזה.
קחו את האמריקאי או האירופאי הממוצע, כמה בירות הוא שותה, המקרר מלא בשישיות, וכמו שאנחנו שותים מים, הוא לוגם בירה. הוא מדבר עם חבר, בירה. קם בבוקר, בירה. נכנס לישון, בירה.
הישראלי? כשהחברים…
