בזיכרון ההיסטורי היהודי, יהדות ליטא מסמלת בראש ובראשונה מעוז ראשון במעלה של לימוד תורה. זהו האזור שבו פרחו הישיבות החשובות בעולם היהודי מראשית המאה הי"ט ועד לאמצע המאה העשרים, כשהחיים היהודיים באירופה על כל ביטוייהם נחרבו בשואה.
הדימוי הרווח לישיבות ליטא הוא של 'תיבת נח', מגדלור רוחני המנותק מהסביבה היהודית. במידה רבה זו אכן הייתה שאיפתם של ראשי הישיבות. בוגרי הישיבות אמנם נפוצו על פני היבשת וכיהנו בתפקידי רבנות, אבל בשנות לימודם בישיבה השאיפה הייתה להתנתק במידה רבה מהסביבה, גם זו היהודית. הסיפור של יצחק שמואלוביץ ורשת "יבנה" הוא חריג מרתק לעיקרון שתיארנו.
סיפורה של רשת 'יבנה' מתחיל בקיבוץ של בחורי ישיבות גולים היוזם הקמת רשת חינוכית שמתפשטת ברחבי ליטא. הרשת העממית הזו זכתה בהמשך לחסותה הפעילה של אחת הישיבות החשובות והאליטיסטיות באירופה, ושל ראש הישיבה, מגדולי תלמידי החכמים באותו הדור. אבל בואו נתחיל בהתחלה.
צעירי ישראל הנודדים
בשנת 1892 נולד בן למשפחת שמואלוביץ בעיר ליפנישוק. האב הרב משולם היה ת"ח, והבן יצחק התחנך לימים בישיבות. את לימודו העיקרי עשה בישיבת הרב ריינס שבעיר לידא הסמוכה לעיירת מולדתו. הרב יצחק יעקב ריינס היה תלמיד חכם מפורסם, שהקים את תנועת המזרחי וחבר לתנועה הציונית. בהשפעתו של ראש הישיבה התקרב כנראה גם שמואלוביץ הצעיר לרעיונות של חיבת ציון, אך נראה שזיהה…