לפני מספר שבועות הנחיתי פאנל מקצועי באחת מהאוניברסיטאות בארץ, פאנל שעסק בסוגיית הליך הדיגיטציה במגזר החרדי, התרחבותו והשפעותיו. במהלך הפאנל, עוד לפני שנגענו בנתונים היבשים, שאלתי את הנוכחים שתי שאלות מפתח: האחת – "האם לדעתכם ישנם יותר חרדים שמשתמשים באופן תדיר באינטרנט מכאלו שנמנעים מכך", והשנייה – "מה בעיניכם נחשב כתסמין להתפשטות האינטרנט במגזר".
בשאלה הראשונה ראיתי התפלגות מעניינת בין החרדים לשאינם. החרדים, כולם, ללא יוצא מן הכלל, ענו שכיום יש במגזר החרדי יותר משתמשים באינטרנט מאשר כאלה שנמנעים. החילונים בפאנל לעומתם, למעט אחת מהמשתתפות, השיבו שלדעתם האינטרנט במגזר זו עדיין תופעה שולית.
ההתפלגות הזו בתשובות חזרה על עצמה גם בתשובות לשאלה השנייה. בעוד החילונים סימנו את הרשתות החברתיות כגון טיקטוק, אינסטגרם ופייסבוק כמדד להשתלבות מלאה של הציבור החרדי במרחב הרשתי, המשתתפים החרדים ענו תשובות שנעו בין שימוש מאסיבי במייל לאושיות סטטוס וקבוצות מבזקים ונייעס.
וביתר פירוט: בעוד החילונים מצפים לליברליזציה מסוימת שיביאו איתן הרשתות החברתיות, החרדים מתייחסים דווקא לאדפטציית התוכן; בעוד החילונים בפאנל הסתכלו בצורה אולי קצת סטיגמטית על הציבור החרדי, המשתתפים החרדים חיים בתוך עמם. הם מתפללים בשטיבלאך וצופים בסטטוסים, מזמינים טשולנט מוולט ומתקוטטים זה עם זה בטוויטר בשאלת 'מיהו חרדי'.
אם כן, החילונים טענו שרוב החרדים לא משתמשים ברשת, ועובדה – לא רואים אותם בהמוניהם באינסטגרם ובטיקטוק, בעוד החרדים טענו לרוב מכריע בציבור המשתמש באינטרנט, ועובדה – החרדים, לאלפים, נמצאים בקבוצות הוואטסאפ השונות, ישנן מאות אושיות סטטוס והאגדה מספרת על אושיית סטטוס עם 60 אלף צופים בלעה"ר. לא יאומן כי יסופר.
אבל אם תשאלו אותי, את ההוכחה החזקה ביותר להליך הדיגיטציה ששטף גם את המיינסטרים החרדי, ניתן למצוא דווקא בבתי ההוראה הווירטואליים הפונים באופן ייעודי למגזר החרדי. בהערכה גסה, שלושת בתי ההוראה הגדולים: 'מחוברים לתורה', אתר 'דין' ובית ההוראה של רבי עמרם פריד, עונים ללמעלה מ-3,000 שאלות מדי יום.
לחבר בין הרב לוואטסאפ
בית ההוראה 'מחוברים לתורה' של הרב נפתלי וסרמן נחשב כיום לבית ההוראה הווירטואלי הגדול ביותר במגזר החרדי ואולי הגדול ביותר בעולם. 1,500 תשובות נענות מדי יום, במגוון שפות, ובתקופות כמו בין הזמנים וערבי חגים המספרים מכפילים את עצמם ואף יותר.
למעלה ממאה ועשרים רבנים עונים מדי יום, 24 שעות ביממה, למגוון רחב מאוד של שאלות הלכתיות שנשלחות בוואטסאפ, כשזמן ההמתנה הממוצע לקבלת תשובה עומד על שלוש דקות בלבד. "מה שמעניין זה שבהתחלה בכלל לא חשבתי לפתוח בית הוראה, ודאי שלא בוואטסאפ", משחזר הרב וסרמן. "התחלתי לפני כמה שנים עם הפרויקט של 'שיעור הדף היומי בעשר דקות'. פרויקט אישי שלי במסגרתו הייתי שולח לאנשים, דרך הוואטסאפ, הקלטה של שיעור הדף היומי בעשר דקות. ברוך השם זה הלך וצבר תאוצה וכיום יש לנו למעלה ממאתיים אלף לומדים שמקבלים שיעורים מדי יום, במגוון רחב מאוד של שפות ונושאים. יש שיעורים בהלכה, בתנ"ך, בדף היומי וכדו'. עשר נושאים שונים שבהם אני מוסר שיעור יומי".
ברבות הימים הפופולריות של השיעורים הקצרים והקליטים הלכה וצברה תאוצה. "התחלנו לעלות לאט לאט. מאה משתתפים, אלף משתתפים, חמשת אלפים, עשרים אלף, וכן הלאה. וככל שהצטרפו עוד ועוד לומדים, גם השאלות שקיבלתי לוואטסאפ הפרטי שלי התרבו בהתאם. זה התחיל בשאלות על הדף היומי והמשיך במאות שאלות באורח חיים, יורה דעה, חושן משפט, ראשונים ואחרונים, ממש בכל מכמני התורה. בהתחלה הייתי עונה לבד אבל כשזה הגיע ל-300 שאלות מדי יום, ואפילו יותר, הבנתי שצריך למסד את הנושא הזה".
אחד מהרבנים איתם הוא התייעץ הוא הגאון רבי עמרם פריד. הרב עמרם פריד, למרות גילו הצעיר (42) נחשב לאחד מגדולי מורי ההוראה בדורנו. לפני למעלה מעשור שימש הרב כמו"צ בבית הדין של הרב שמואל אליעזר שטרן. הטלפונים עם מגוון השאלות ההלכתיות לא הפסיקו לזרום, והרב פריד מצא את עצמו משיב לשאלות לאורך כל שעות היממה. "היה ידוע שאצל הרב עמרם פריד תמיד יהיה מענה ואם הוא לא הספיק לענות הוא היה חוזר לאנשים שפנו אליו", מספרים תלמידיו. "זה פחות או יותר היה השלב שבו הרב החליט לפתוח בית הוראה עצמאי. בהתחלה הוא היה עונה לבד, ועם הזמן הצטרפו לבית ההוראה עוד ועוד מוצ"ים ורבנים שעונים לשאלות בטלפון ובמייל".
קרוב למאה רבנים עונים מדי יום על מאות שאלות לאורך כל שעות היממה. כ-300 שאלות שמגיעות מדי יום למייל, קרוב לאלף שאלות בטלפון ועוד כמה מאות שאלות שנשלחות באפליקציה שמתופעלת על ידי אחד מתלמידי הרב ונענות בה תשובות על פי פסקיו.
"הבנתי שיש פה צורך גדול מאוד של הציבור והחלטתי למסד את הדבר הזה לבית הוראה רשמי", מספר הרב וסרמן. אלא, שגיוס רבנים שמחזיקים בוואטסאפ התברר כמשימה לא פשוטה. "היו הרבה מאוד רבנים ומו"צים שרצו להצטרף למיזם, אבל כמעט לכולם לא היה מכשיר עם וואטסאפ, ובוא נזכיר שכל הסיפור הזה התחיל דרך הוואטסאפ".
לצורך כך נרכשה תוכנה ייחודית שמקבלת את הפניות מהוואטסאפ, מעבירה לרב, והרב עונה תשובה ישירות לתוכנה שמעבירה את התשובה חזרה לוואטסאפ של השואל. "ככה בעצם פתרנו את הבעיה של הוואטסאפ מצד אחד, ואנחנו שומרים על אנונימיות השואל מצד שני. כשהרב מקבל שאלה הוא לא יודע מי שאל אותה. זה מופיע אצלו כ'שאלה 504' לצורך העניין. בלי שם או פרטים מזהים".
והציבור, הצביע במקלדת. "אנחנו משיבים כיום על 1300 שאלות מדי יום, ובתקופות כמו ערבי חגים זה יכול להגיע ל-3000 או 4000 שאלות, ויותר. רק בעקב תשעה באב האחרון גייסנו 40 רופאים מקופת החולים כללית וקופות נוספות כדי שיענו על שאלות רפואיות שנוגעות לצום. גם הרופאים הללו השתמשו בתוכנה שרכשנו, כך הם יכלו להשיב לשאלות מהמחשב הביתי או מהעבודה ולא היו צריכים להגיע אלינו פיזית".
הנחשון שבין בתי הדין הווירטואליים הוא אתר 'דין' שהוקם לפני כ-12 שנה על ידי הגאון הרב יוסף פליישמן אב"ד 'נתיבות חיים'. "אתר 'דין' הוקם בהתחלה כאתר של שאלות ותשובות בהלכה, בתקופה שבה אנחנו באמת היינו החלוצים בנושא הזה", משחזר הרב זאב ליטקה, האחראי על צוות הרבנים המשיבים באתר 'דין'. גם באתר 'דין' השאלות, שנשלחות באמצעות המייל, הטלפון או הצ'אט באתר, מתקבלות אצל הרבנים באופן אנונימי ונענות בחזרה באופן אנונימי. ועדיין, למרות האנונימיות, לדברי הרב ליטקה ניתן לראות התפתחות מעניינת. "מה שמעניין במיוחד זה שאם בהתחלה היתה התפלגות מאוד ברורה בין השואלים החרדים לבין אלו שאינם, ברבות השנים יותר ויותר חרדים התחילו להפנות שאלות גם הם". הרב ליטקה מסביר ש"אמנם השאלות נשלחות אלינו באופן אנונימי, אבל עדיין, במרבית מהמקרים אפשר ללמוד רק מצורת השאלה מיהו השואל. בהתחלה מרבית השואלים לא היו חרדים, אבל ככל שעבר הזמן והאינטרנט נכנס יותר לציבור החרדי, המגמה התהפכה וכיום רוב מוחלט של השואלים הם חרדים".
כעת, בעקבות הביקוש, בוחנים בצוות האתר והרבנים המשיבים לפתוח גם מוקד בוואטסאפ. "עדיין לא ברור לנו איך בדיוק זה יהיה ואם נתחיל גם בעברית וגם באנגלית או רק באחת מהשפות, אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם".
האפשרות הזו לשאול שאלות הלכתיות בצורה וירטואלית ואנונימית, מעלה, כך מסתבר, את מספר הפונים. "יש אנשים שיש להם שאלות חמורות מאוד שאם לא אנחנו הם לא היו שואלים אותן, או כי לא נעים להם, או כי אין להם רב, או כי הם מתביישים או פוחדים, אנחנו בעצם מאפשרים להם לעשות את זה – מה שעד היום נמנע מהם. יש לא מעט מקרים שמגיעות אלינו שאלות חמורות ומורכבות וזה שאלות שאף פעם לא יסגרו באתר. זה יעבור לטיפול ומענה מקיפים ויסודיים", אומר הרב ליטקה.
גם בבית ההוראה של הרב עמרם פריד מצביעים על הנקודה הזו, וגם שם היא מקבלת מענה. "זה לא תחום ההתעסקות הישיר שלנו אבל ברור שברגע שאתה מפעיל כזה דבר אז גם השאלות האלה מגיעות ובדרך כלל הרב יענה עליהן בעצמו".
"לפני כחודש פנה אלינו אדם שמהשאלות שלו הבנו שייתכן ויש לו כוונה להתאבד. קיבלנו ממנו שאלות מוזרות על היחס בשמים למתאבדים ושאלות הלכתיות בנושא, והפנינו את זה באופן מיידי לטיפול וברוך השם מנענו את זה ברגע האחרון ממש", מספר הרב וסרמן.
תופעה מעניינת שמצביעים עליה גם הרב ליטקה, גם הרב וסרמן וגם בבית ההוראה של הרב עמרם פריד, היא ציבור הנשים החרדיות שהחלו לשאול גם הן שאלות בהלכה.
"תחשוב על אישה שמבשלת. נפלה לה עכשיו חתיכת עוף על האינדוקציה והיא רוצה לדעת מה דינה. פעם היא היתה מתקשרת לבעלה, שהיה מתקשר לרב, ושוב מתקשר אליה בחזרה לבדוק עוד פרט ושוב לרב ושוב אליה בחזרה. כיום היא עצמה שולחת שאלה ומקבלת תשובה באופן מיידי", מספר הרב וסרמן. "יש לנו מאות כאלה מדי יום. אנחנו ממש יצרנו מציאות שמאפשרת לנשים לשאול והן שואלות ממש בכל תחומי ההלכה. שבת, כשרות, ממונות, בין אדם לחברו, טהרה, ממש הכל ובכל שעה ביממה. גם אם זה בשלוש וחצי בלילה וגם אם זה שעה לפני שבת. ואני אנצל את הבמה הזו לומר לאנשים: אל תפחדו לפנות. לפעמים אנשים מרגישים לא נעים לפנות עם שאלה בשלוש בלילה. תבינו, יש שם רבנים שממש מחכים לשאלות שלכם. אין לכם מה להרגיש לא נעים. להיפך, תפנו ממש בכל זמן. זו המטרה".
העיסוק בתחום מביא למנעד רחב מאוד של שאלות, שלעיתים חורגות מתחומי השאלות ההלכתיות. "אנחנו מקבלים שאלות על איך לקרוא לילד, שאלות בהשקפה וכדומה, אברכים ששואלים שאלות באתר בדרך כלל לא ישאלו אותנו גם שאלות בחינוך כי בשביל זה יש לו את הרב שלו. הוא עכשיו מעניין אותו מה הוא עושה עם הסיר של הטשולנט שנטרף רגע לפני שבת. בשאר הדברים הוא מסודר", אומר הרב ליטקה. "אבל כן, יש גם שאלות כאלה שמגיעות גם מהציבור החרדי ומקבלות את המענה המתאים".
"יש שאלות שמגיעות בחינוך, יש שאלות שמגיעות בענייני השקפה, הרבה שאלות בענייני שלום בית, כמו שאמרתי, כמובן שגם לכל הדברים האלה אנחנו נותנים מענה, אבל אלו נושאים שברובם יטופלו ויקבלו מענה ישירות על ידי הרב", מסביר אחד מתלמידיו של הרב פריד.
"מגיעות אלינו שאלות שנוגעות לחינוך ילדים – משני הצדדים של המתרס. מה עושים עם ילד שחזר בשאלה ומנגד – מה עושים עם ילד שחזר בתשובה. שאלות שמגיעות מהורים ושאלות שמגיעות מבחורים, אנחנו מקבלים הכל", מוסיף גם הרב וסרמן. "בדיוק בשביל זה אנחנו בקשר רציף עם מגוון רחב מאוד של ארגונים ואנחנו מעבירים לליווי ומענה מקצועי, כל פנייה כזו שמגיעה אלינו".
עניין של נגישות
לעיתים, המענה מגיע בדמות מיקום ולא בדמות תשובה. "פרויקט נוסף שאנחנו מפעילים במסגרת בית ההוראה מיועד לתקופות כמו בין הזמנים. תחשוב על זוג שנסע לחופש ביישוב מבודד בצפון, ופתאום התעוררה להם שאלה בטהרה. זה להתחיל לחפש רב בעיר הקרובה, לא תמיד מוצאים, לפעמים זה ממש רחוק, אז אנחנו מחזיקים מאגר של רבנים שמסתובבים בכל הארץ וברגע שמתקבלת פנייה אנחנו מפנים אותם אל הרב הקרוב, במרבית המקרים במרחק של פחות מרבע שעה נסיעה", מספר הרב וסרמן. "רק בבין הזמנים האחרון נעזרו בנו יותר מ-600 זוגות רק בשירות הזה".
"העניין פה בסוף זה הנגישות", הוא מסביר. "הוואטסאפ נגיש כמעט לכל אחד בכיס, התשובות מתקבלות במהירות ובדרך כלל תוך שלוש דקות כבר מתקבלת תשובה, והשאלות כמו שאמרתי מגוונות מאוד. אלו יכולות להיות שאלות של מקורות. ממש עכשיו למשל קיבלתי שאלה של אבא שלומד עם הבן שלו בישיבת בין הזמנים ומחפש מקור תלמודי לאחת מהסוגיות; זו יכולה להיות אישה שמצאה רב-קו ברחוב; שאלות בכשרות, בממונות, בטהרה או אפילו הפרויקט שהזכרנו עם רבני הטהרה בבין הזמנים".
"כחלק מההנגשה המערכת גם זוכרת את הפונים, כך שפונה ספרדי יופנה לרב שפוסק לפי ההלכות שלאורן הוא נוהג, פונה אשכנזי יופנה לרב אשכנזי ופונה אמריקאי יופנה לרב דובר אנגלית וכן הלאה. כך אנחנו חוסכים זמן מיותר בשאלות רטוריות מצד אחד, ומצליחים להתאים את התשובה המדויקת מצד שני".
ואם היום אנחנו רואים את הצורך ואולי בגללו גם את ההצלחה וההתפתחות, עד לפני מספר שנים זה לא היה ברור מאליו. כשאני למדתי בחיידר החתימו את ההורים של כל התלמידים על כך שאין בביתם מחשב. לא סרטים או אינטרנט, סתם מחשב. כשלמדתי בישיבה קטנה כבר לכל אברך היה מחשב נייד לחידושי תורה. ובמרחב הרשתי – התהליך היה דומה. אם עד לפני חמש שנים וואטסאפ ורב היו תרתי דסתרי, או כמו שמגדירים את זה בבתי ההוראה 'אנשים אמרו שאם יש לו וואטסאפ אז הוא לא רב ואם הוא רב אז אין לו וואטסאפ', כיום מרבית מהפונים לאותם בתי ההוראה הווירטואליים מגיעים מהציבור המיינסטרימי ביותר.
"כמו שאמרתי", אומר הרב ליטקה, "מרבית הפונים כיום הם כבר מהמגזר החרדי וממש אפשר לראות את זה ברמת הניסוח של השאלות ותוכן השאלות. יש לנו גם חילוניים ומסורתיים ששואלים, ובחג השבועות האחרון למשל, בעיצומו של החג התקבלה פנייה באתר של אישה שרצתה להתפלל ולא מצאה את המיקום של התפילה בסידור… גם כאלה יש, אבל רוב רובם של הפונים הם חרדים למרות שכשהוקם האתר הוא לא פנה למגזר החרדי. זו לא היתה המטרה. אנחנו אתר חרדי כיום, כפועל יוצא של ציבור השואלים שהשתנה ולא ההיפך".
"בהתחלה אנשים עיקמו את האף. זה לא היה פשוט להסביר את זה. רב? עם וואטסאפ? אנשים פתחו עיניים. זה היה תהליך לא פשוט וכשהתחלתי אותו לא האמנתי לאיפה זה יגיע וכמה זה יתרחב ויתפתח. בתוך שנתיים השבנו ליותר מ-260 אלף שאלות, ושוב – רובן המכריע הופנו אלינו על ידי חרדים, וזה מעיד מאוד על התהליך הזה", אומר הרב וסרמן. "זה הציבור הכי מיינסטרימי שיש. החל מכאלה שיחפשו את השיטה המקלה ועד לכאלה שיחפשו את השיטה המחמירה ביותר או את המנהג הייחודי, ותראה – בכל דקה מתקבלות בממוצע ארבע שאלות. זה מדהים".
איך באמת זה קרה? לדברי הרב וסרמן התשובה לכך פשוטה יותר ממה שזה נשמע: "זה פשוט מאוד. כיום, אנשים שיש להם וואטסאפ, לא מסוגלים להתקשר. פעם אנשים היו מתקשרים, היום הם יעדיפו לשלוח הודעה בוואטסאפ. וברגע שהם בוואטסאפ לא תצליח לשכנע אותו ללכת למקום אחר. אם תגיד לו עכשיו להתקשר למענה טלפוני ולהמתין שם כמה דקות המתנה הוא יתייאש וינתק. בתי ההוראה האלה נותנים בדיוק את המענה הזה ומאפשרים לציבור ענק לקבל את השירות האלמנטרי הזה".
"ויותר מזה", הוא מוסיף. "עוד רגע אנחנו מגיעים לחג הסוכות. אתה יודע כמה שאלות אנחנו מקבלים בצירוף תמונה? 'הרב, המזגן של השכן ממוקם בדיוק מעל הסכך – פוסל או לא פוסל?'; 'הדופן מתחברת לקיר בצורה עקומה – נחשבת לדופן או לא?'; 'הלולב הזה כשר או פסול?'. אלפי שאלות בצירוף תמונה ממחישה. אם לא הייתה קיימת האפשרות הזו חלקם היו מטריחים רב לבוא עד אליהם ולראות בעיניים את השאלה, וחלקם פשוט היו מוותרים ולא שואלים. וזו, זו ההצלה האמיתית. מישהו שהגיע למקום עבודה חדש ומתלבט האם יש צורך במזוזה או שלא, שילוח הקן כשהקן ממוקם בדיוק בין בתים, ועוד אלפי שאלות דומות. חוץ מ'מראות', אני לא חושב שיש שאלה הלכתית שלא נוכל לענות עליה דרך הוואטסאפ".
ומה טומן בחובו העתיד? תלוי את מי שואלים. "תסתכל אפילו חמש שנים אחורה, לא הרבה, שאז האתר שלנו התקבל כעוף מוזר קצת. 'מצד אחד אינטרנט, מצד שני זה תורני', משהו לא הסתדר כל כך. בינתיים בפרק הזמן שחלף מאז, האתר הזה הפך למציאות, זה אובייס, ומרבית מהפונים הם חרדים. הוואטסאפ כמובן ייכנס בצורה רצינית יותר גם הוא. הרי אם תכנס כיום לכולל ותשאל למי יש מייל, כמעט כולם יגידו לך שלהם יש. לפני שלוש שנים אם היית שואל כמעט כולם היו אומרים שאין להם או כי באמת לא היה או כי הם התביישו בזה. כשפתחנו באמת היה חשש מסוים, והיתה גם הרמת גבה, אבל חשוב לזכור שהיה לרב פליישמן גיבוי רבני מלא. והנה, תראה ברוך השם איפה אנחנו היום", מסכם בסיפוק ובתקווה הרב ליטקה.
"בתי ההוראה המסורתיים לא ייעלמו כי בסופו של דבר אין תחליף לקשר האישי בין רב לתלמיד", מסייג הרב וסרמן אבל מסכים ש"בתי ההוראה הווירטואליים ילכו ויצברו יותר ויותר הכרה ותאוצה". ומה לגבי מהפכת הבינה המלאכותית? במקרה הזה מקומם של הרבנים מובטח. "אין באמת בינה מלאכותית שתוכל להוות תחליף למענה אנושי. שאלות הלכתיות כוללות כל כך הרבה דקויות ודברים הנוגעים לגופו של אדם או לגופו של עניין ואת הטיפול בהן רק רב בן אנוש יוכל לעשות. האם הבינה המלאכותית תוכל לסייע לנו בעתיד? בהחלט. להחליף אותנו? קצת פחות".
איור שער: יוני גודמן
